Page 98 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 98

‫‪ 66‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫נסכים הם תוספת של סולת ויין‪ ,‬הידור לקרבן‪ ,‬ועל המצורע לצרף אותם‬
‫לקרבנותיו‪ ,‬שהם עולה חטאת ואשם (ויקרא יד‪,‬יב‪-‬כ)‪ .‬מצד אחד אפשר להבין‬
‫שהקרבנות באים על חטא‪ ,‬שהרי המשנה מציינת שהמצורע מקבל חותם‬
‫(=אישור) שעליו כתוב "חוטא" כדי לקבל את הנסכים מהאחראי עליהם‬
‫במקדש‪ .‬הרמב"ם פוסק זאת במשנה תורה בלא טעם‪ ,‬ובפירוש המשנה הוא‬
‫מטעים "שבגלל חטאיו חלו בו הנגעים"‪ 31.‬אבל מצד שני העובדה שהתורה‬
‫מציינת את הבאת נסכיו‪ ,‬וכן ההלכה‪ ,‬מוסברת בפירוש המשנה כך‪" :‬הטעם‬
‫שאין החטאת והאשם [הרגילים] טעונין נסכים כדי שלא יהא קרבנו מהודר‪.‬‬
‫וזהו הטעם שמנחת חוטא בלא שמן ובלא לבונה‪ .‬ואמרו‪' :‬אבל חטאת מצורע‬
‫ואשמו טעונין נסכים‪ ,‬לפי שאין באין על חטא'"‪ 32.‬הדברים נראים כסתירה‪.‬‬
‫דיון שלם בטומאות הצרעת יבוא בפרק העשירי‪ ,‬וניתוח ההיבט הנומינליסטי‬
‫יבוא בחציו השני של הפרק בסעיף ח‪ .‬בשלב זה רק נאמר שיש להבחין‬
‫בין מחלת הצרעת שהיא טבעית ומדבקת ומעורר גועל אצל הציבור‪,‬‬
‫לבין טומאת הצרעת‪ ,‬שאינה נקבעת על פי אבחון מומחה של המחלה‪ ,‬או‬
‫בחקירת חטאו של המועמד להיות מצורע‪ ,‬אלא רק לפי החלטת הכהן‪ ,‬והיא‬
‫תלויה בהיבטים חברתיים שונים‪ ,‬כגון שאין בודקים אם מדובר בצרעת‬
‫במהלך חג‪ .‬מכאן‪ ,‬הופעת הצרעת אולי באה בשל החטא‪ ,‬אבל הטומאה‬
‫לא באה בגלל חטא‪ ,‬והבאת הקרבנות באים בגלל סיום טומאת הצרעת‬
‫שהשתחרר ממנה‪ ,‬שהיה מנוע עד כה ללהגיע למשכן‪ .‬כך דינם של שאר‬
‫מחוסרי הכפרה – הזב הזבה והיולדת – והמצורע היה מנוע יותר מכולם‪ ,‬הן‬
‫בזמן‪ ,‬שהרי סיום מצב הצרעת אינו תלוי בזמן קבוע‪ ,‬הן במקום‪ ,‬שהמצורע‬

                              ‫מורחק להיות מחוץ לעיר מוקפת החומה‪.‬‬
‫סיום טומאת הצרעת נעשה בשני שלבים‪ :‬בשלב הראשון‪ ,‬בטקס הכולל‬
‫הבאת שתי ציפורים‪ ,‬תגלחת וטבילה וספירת שבעה ימים תגלחת וטבילה‪33.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬הוא טהור חלקית‪ ,‬כלומר אינו מטמא אדם אחר וכדומה‪ ,‬אבל עדיין‬
‫אסור לו להיכנס לבית המקדש (מעזרת ישראל ולפנים)‪ 34‬ולאכול קורבנות‪.‬‬
‫רק בשלב השני‪ ,‬ביום השמיני‪ ,‬עליו להביא קרבנות כפרה‪ ,‬ובכך נשלמת‬
‫טהרתו‪ .‬הקרבנות הם על שיבתו למקדש בזמן שכבר נרפא מן המחלה‪ ,‬ולא‬
‫על חטאו‪ .‬הגם שהוא מקבל חותם "חוטא"‪ ,‬קרבנות החטאת והאשם אינם‬

                                    ‫מעידים על חטא שהוא מיטהר ממנו‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬נראה בפרק העשירי כי הרמב"ם סבור שרק הצרעת הניסית‬
‫באה על חטא‪ ,‬אבל באופן כללי מחלת הצרעת היא טבעית‪ ,‬כמו שאר התופעות‬
‫שעליהם מּוחלת טומאה‪ .‬ואם כן‪ ,‬כמו בחטאת פרה אדומה‪ ,‬קרבנות החטאת‬

           ‫והאשם רק מחטאים אותו מעבירה עתידית של כניסה בטומאה‪.‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103