Page 95 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 95
קרפפ :הרהט רפסבש תלכוהב תקפתמשה תיתרכהה הסיפתה ׀ 63
מטרת הגזרה היא שילד יהודי ("תינוק ישראלי") 12,לא יבוא לידי ("שלא
יהיה ...רגיל") 13יחסים הומוסקסואליים ("משכב זכור") 14עם גוי .כלומר
תפיסת הטומאה בדעת הקהל הייתה נחשבת כה חמורה 15,עד ששימשה גם
ככלי הגנה חברתית.
התרבות של העמים שמסביב ,ובמובהק ההלניסטית 16,לא אסרה מיניות
הומוסקסואלית ,כולל של קטינים .יתר על כן ,התרבות ההלניסטית ראתה
בה תופעה מבורכת של קשר בין המורה לתלמידו ,שכונה ֶּפ ֶדַר ְס ְט ָיה
( ,)παιδεραστίαכלומר מערכת יחסים ארוטית בהסכמה בין מבוגר לבין
מתבגר שאינו בן משפחתו 17.לפיכך ,הסכנה הגדולה בעיני חכמים הייתה
בקשר בין מורה ותלמיד ,כעולה מן ההלכהֵ " :אין מֹו ְסִרין ִּתינֹוק ִיְׂשְר ֵא ִלי ַלּגֹוי
ְל ַלְּמדֹו ֵס ֶפר [=לקרוא ולכתוב] ּו ְל ַלְּמדֹו ֻאָּמנּות [=מקצוע]ִ ,מְּפ ֵני ֶׁשֻּכָּלן ֲחׁשּו ִדין ַעל
ִמְׁשַּכב ְזכּור" (איסורי ביאה כב,ה) .בחברה ההלניסטית ,נער המפתח הערצה למורו
עלול למצוא את עצמו מוסט לכיוון הארוטי .אם כן ,כל מי שמבקש להקפיד
בענייני טומאה וטהרה ,חייב למנוע את בנו מלהימצא בחברת אדם גוי.
ונראים הדברים שתיקנו חכמים להתרחק מן הגויים ולסלוד מחברתם דווקא
באמצעות טומאה זו ,מפני תפיסתם שכל הגויים שטופים בזימה ,בין במשכב
זכור בין במשכב בהמה (ראו איסורי ביאה כב,ה-ו) .לשם כך ,החילו עליהם חכמינו
טומאת זיבה דווקא ,שאינה צפויה ,והיא בגדר חריגה מן הטבע ,ולא טומאת
נידה או יולדת ,שהיא טבעית וצפויה 18.אלון 19סבור שטומאת הגויים מתקנת
חכמים יסודה בטומאת עבודה זרה שהטילו אותה על עובדי עבודה זרה ,אבל
לא מצאתי ברמב"ם שריד ישיר לעניין זה.
יש לשים לב לעניין מיוחד ,המדגיש בגוי לא רק את התקנה החברתית ,אלא
אף את מהותה .טומאת נידּות יכולה לחול בבת ישראל כבר ביום לידתה,
והזיבּות (שהיא חריגה) ,החל משעה שנעשית בת עשרה ימים ,וטומאת זבה
החל מיום לידתה 20.אף על פי כן ,הגזרה על הגויים היא על הזכרים מגיל 9
שנים ויום אחד ועל הנקבות מגיל 3שנים ויום אחד דווקא ,כדי להדגיש את
הצד המיני החברתי שבתקנה .החל מגיל זה ,פעילות באיברי המין מסווגת
משפטית ודתית כקטגוריה מינית .פחות מגיל זה ,היא רק בגדר פגיעה וחבלה
אסורה ,אבל לא בגדר פעולה מינית21.
לסיכומו של דבר ,הגוי אינו טמא בעודו חי ,ואינו נטמא ,והתקנה להחיל
עליו טומאה נובעת מן הכוונה ליצור ריחוק חברתי מן הגויים.
ג .הטומאה אינה פגם מוסרי ,וחלה רק בדברי קודש
הרושם הראשוני העלול לעלות מן המקרא ומן המקורות הוא :הטומאה היא
עוון או חטא שיש לכפר עליו ,שנאמרְ" :ו ִאם ֹלא ְי ַכֵּבס ּו ְבָׂשרֹו ֹלא ִיְר ָחץְ ,ו ָנָׂשא
