Page 96 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 96

‫‪ 64‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫ֲעוֹנֹו" (ויקרא יז‪,‬טז)‪ְ " ,‬ו ִכֶּפר ָע ֶלי ָה ַהּ ֹכ ֵהן ִל ְפ ֵני ה' ִמּזֹוב ֻט ְמ ָא ָתּה" (ויקרא טו‪,‬ל)‪ .‬אבל‬
‫כבר ראינו בפרק הראשון‪ ,‬בייחוד בנושא הטהרה במשנה תורה‪ ,‬שהרמב"ם‬
‫חוזר ומדגיש במקומות רבים שהטומאה אינה בגדר חטא‪ ,‬והטהרה אינה‬
‫בגדר מצווה‪ ,‬אלא בזיקה למקדש‪ .‬הטומאה אינה מציינת פגם מוסרי‪ .‬האדם‬
‫יכול להיות צדיק וישר‪ ,‬אבל אם נגע בדבר טמא – נטמא‪ .‬לעיתים‪ ,‬גם מעשה‬
‫של מצווה עשוי לטמא את האדם‪ ,‬כגון בקבורת מת‪ 22.‬לפיכך‪ ,‬אין התורה‬
‫מתייחסת לטומאת האדם כאל דבר שלילי‪ ,‬ורק מגבילה את הטמא מלבוא‬
‫לבית המקדש או לנגוע בבשר קורבן או תרומה‪ ,‬עד שיטהר‪ .‬העיקרון הוא‬

                   ‫שאין איסור להיות טמא‪ .‬וזה לשון הרמב"ם בעניין זה‪:‬‬

       ‫ָּכל ַה ָּכת ּוב ַּב ּת ֹו ָרה ּו ְב ִד ְב ֵרי ַק ָּב ָלה ֵמ ִה ְלכ ֹות ַה ּ ֻט ְמא ֹות ְו ַה ְּט ָהר ֹות ‑ ֵאינ ֹו‬
       ‫ֶא ָּלא ְל ִע ְנ ַין ִמ ְק ָ ּד ׁש ְו ָק ָד ׁ ָשיו ּו ְתר ּומ ֹות ּו ַמ ֲע ֵ ׂשר ׁ ֵש ִני ִּב ְל ַבד‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ִה ְז ִהיר ֶאת‬
       ‫ַה ְּט ֵמ ִאין ִמ ְּל ִה ָּכ ֵנס ַל ִּמ ְק ָ ּד ׁש א ֹו ֶל ֱאכֹל ֹק ֶד ׁש א ֹו ְּתר ּו ָמה ּו ַמ ֲע ֵ ׂשר ְּב ֻט ְמ ָאה‪.‬‬
       ‫ֲא ָבל ַה ֻח ִּלין ‑ ֵאין ָּב ֶהן ִא ּס ּור ְּכ ָלל‪ֶ ,‬א ָּלא ֻמ ָּתר ֶל ֱאכֹל ֻח ִ ּלין ְט ֵמ ִאין ְו ִל ׁ ְש ּת ֹות‬
       ‫ַמ ׁ ְש ִקין ְט ֵמ ִאין; ֲה ֵרי ֶנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ַה ָּב ָ ׂשר ֲא ׁ ֶשר ִי ַּגע ְּב ָכל ָט ֵמא לֹא ֵי ָא ֵכל‪ָּ ,‬ב ֵא ׁש‬
       ‫ִי ּ ָ ׂש ֵרף" (ויקרא ז‪,‬יט) ‑ ִמ ְּכ ַלל ׁ ֶש ַה ֻח ִּלין ֻמ ָּת ִרין‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאינ ֹו ְמ ַד ֵּבר ֶא ָּלא ִּב ְב ַ ׂשר‬

                                                        ‫ָק ָד ׁ ִשים‪( .‬טומאת אוכלין טז‪,‬ח‪23)1‬‬

‫אמנם יש טמאים (זב‪ ,‬זבה‪ ,‬יולדת ומצורע) שחייבים להביא גם קורבן חטאת‪,‬‬
‫וכל זמן שאינם מביאים אותו הם בגדר "מחוסרי כפרה"‪ ,‬ונאסר עליהם‬
‫להיכנס לבית המקדש (מעזרת ישראל ולפנים)‪ 24‬ולאכול מן הקורבנות‪ .‬אך‬
‫אין זה אומר שהם חוטאים‪ ,‬כיוון שמדובר בקורבנות המוקרבים על מאורעות‬
‫שאירעו לאדם בלא מעשה מצידו‪ .‬וכך הרמב"ם מסווג אותם בהקדמתו לסדר‬
‫קדשים שבמשנה‪ 25,‬וכותב במפורש‪" :‬שקורבן זב וזבה אינו בא על חטאים‪,‬‬
‫אלא הוא קורבן חובה במצב מסוים"‪ 26.‬על משמעות השם "חטאת"‪ ,‬כמעיד‬
‫לכאורה על חטא‪ ,‬כבר עמד חוקר המקרא‪ ,‬יעקב מילגרום‪" :‬קרבן החטאת‬

                              ‫בא לשם חיטוי‪ ,‬ולא כדי לכפר על חטא"‪27.‬‬

                      ‫חטאת פרה אדומה באה לחטא מחטא עתידי‬
‫קורבן חטאת אינו בא על חטא‪ ,‬ובזה כלולה גם פרה אדומה (שהיא קורבן‬
‫לעניינים מסוימים)‪ ,‬שאפר שריפתה משמש לטהרת טמא מת‪ ,‬אף על פי שאין‬
‫כל חטא בהיטמאות למת (מלבד כוהן)‪ ,‬ואף יש מצווה (בקבורת המת)‪ .‬בזה‬
‫יתבאר לשון הרמב"ם בפסקה לפני האחרונה במורה הנבוכים ג‪,‬מז העוסקת‬
‫בטעמי הטהרה‪ .‬עקב חשיבות הקטע לענייננו ומורכבותו‪ ,‬וכיוון שלא מצאנו‬

                                 ‫מי שפירש אותו‪ ,‬נביא אותו בשלימותו‪:‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101