Page 92 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 92
60׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
מחלות מידבקות ,חיידקים ונגיפים וכדומה .יחס זה יכול לקבל משנה תוקף
בהשוואה לטומאה והטהרה בדתות אחרות ובתרבויות אחרות ,כגון שאישה
נידה מורחקת ומנודה :בגלל הדם הטמא השותת ממנה ,יש להתרחק ממנה
ולבודד אותה מן הציבור מחשש שיידבקו מטומאתה .לפי זה ,הטומאה
והטהרה אינם אלא הבנה פרימיטיבית של המושגים "זיהום" ו"היגיינה".
יחס זה מתעלם מן ההבדל בין זיהום לבין טומאה ,ובין טהרה לבין ניקיון,
שהוכחנו אותו בפרק הקודם .יחס זה מתעלם מן ההלכות הרבות ,על פרטיהן
וכלליהן ,הנוגעות באופן היווצרות הטומאה ,העברתה וההיטהרות ממנה.
ברור שהטומאה מתייחסת לתופעות טבעיות ,ותנועת התפשטותה היא
פיזית ,אבל היא אינה מתמצה בכך.
הראיות לתפיסה נומינליסטית בהלכות טהרה הן מטרתו של הדיון בחלק
זה .דיני הטומאה והטהרה טבועים במושגים כמו "רצון" ו"כוונה" של
האדם ,והרי הם מנתבים את כל היחס ההלכתי והמעשי לתופעות הפיזיות.
התפשטות הטומאה והחלתה מנותבות גם דרך מחשבת האדם .יתר על כן,
חכמים מצהירים על כוונתם להשיג ערכים חברתיים-דתיים על ידי החלת
טומאה על מקורות חדשים ,כמו נוכרים; הם מדגישים שגם הלכות התורה
מביעות נומינליזם ,כמו טומאת צרעת; ומעצבים את הלכות התורה בכיוון
זה .המסקנה המצטברת העולה מהם היא כי התפיסה הנומינליסטית היא
תפיסתם של מעצבי ההלכה ,ולא רעיון הגותי גרידא.
בחלקים הבאים נעסוק בשאלות המתבקשות :אם הלכות טומאה וטהרה אינן
מייצגות יחס ריאלי-מוחשי ,מה הם מייצגות? ולשם מה נקבעו? הדיון שלהלן
מורכב משני חלקים :הראשון יעסוק בכללים המשותפים לכל הטומאות או
לרובן ,והשני בפרטי ההלכות של תחולת הטומאה .יש להדגיש שהדיון לא
יכלול סקירה מקיפה ושלימה של כלל הדינים ,דין אחר דין ,מאחר שהיא
חורגת מהיקפו של הספר ,ואינה מעניינו של חיבור המתמקד בחלק ההגותי.
חלות דיני טומאה וטהרה ‑ כללים
א .בעל החיים היחיד המטמא בחייו
הכלל היסודי ביותר בהלכות טומאה וטהרה הוא :מושגי הטומאה והטהרה
אינם חלים על בעלי חיים בעודם בחיים אלא רק במיתתם .גם החזיר אינו
טמא בעודו חי ,אלא רק לכשימות ,ואז הוא אינו כשר לאכילה ובשרו
מטמא ,אף אם נשחט כהלכה (שאר אבות הטמאות א,ג) .בעל החיים היחיד הנטמא
בעודו חי הוא האדם .יתר על כן ,רק יהודי .כפי שאראה להלן ,יש הלכות
