Page 89 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 89
קרפפ :האמוטה גשומ לש יתרכהה ויפוא ׀ 57
ה .נקרא עליו שם אדון העולם
המקור החמישי מנסח כנראה בצורה המובהקת ביותר את הקביעה
הנומינליסטית .בסוף ספר עבודה העוסק במקדש ,ממקם הרמב"ם את הלכות
מעילה ,כלומר שימוש לא ראוי בדברים שהוקדשו לשם ה' או לשם המקדש.
ובסוף הלכות אלו ,שבהן נחתם גם ספר עבודה ,הרמב"ם אומר:
ּב ֹוא ּו ְר ֵאה ַּכ ָּמה ֶה ֱח ִמי ָרה ּת ֹו ָרה ַּב ְּמ ִעי ָלהּ :ו ָמה ִאם ֵע ִצים ַו ֲא ָב ִנים ְו ָע ָפר
ָו ֵא ֶפרֵּ ,כי ָון ׁ ֶש ִּנ ְק ָרא ׁ ֵשם ֲאד ֹון ָהע ֹו ָלם ֲע ֵלי ֶהם ִ ּב ְד ָב ִרים ִ ּב ְל ָבדִ ,נ ְת ַק ְ ּד ׁש ּו,
ְו ָכל ַה ּנ ֹו ֵהג ָּב ֶהן ִמ ְנ ַהג ֹחל ָמ ַעל ַּבה'ַ ,ו ֲא ִפ ּל ּו ָה ָיה ׁש ֹו ֵגג ָצ ִרי ְך ַּכ ָּפ ָרה ‑ ַקל
ָו ֹח ֶמר ַל ִּמ ְצו ֹות ׁ ֶש ָח ַקק ָלנ ּו ַה ָּקד ֹו ׁש ָּבר ּו ְך ה ּואֶ ׁ ,ש ּלֹא ִי ְב ַעט ָא ָדם ָּב ֶהן ִמ ְּפ ֵני
ׁ ֶש ּלֹא ֵי ַדע ַט ְע ָמןְ ,ולֹא ְי ַח ֶּפה ְ ּד ָב ִרים ֲא ׁ ֶשר לֹא ֵכן ַעל ה'ְ ,ולֹא ְי ַח ׁ ּ ֵשב ָּב ֶהן
ַמ ֲח ׁ ַש ְב ּת ֹו ְּכ ִד ְב ֵרי ַה ֹחל( .מעילה ח,ח)1
בפסקה זו ,הרמב"ם דן בטעמי המצוות ,במאמץ האנושי הנדרש להסברתן
ובזהירות הראויה להן ,ומדובר בחפצים ודברים שהוקדשוֵ " :ע ִצים ַו ֲא ָב ִנים
ְו ָע ָפר ָו ֵא ֶפר" .לפני הקדשתם ,היו הדברים חסרי חשיבות ומעמד ,אך לאחר
הקדשתםֶׁ" ,שִּנ ְקָרא ֵׁשם ֲאדֹון ָהעֹו ָלם ֲע ֵלי ֶהם ִּב ְד ָבִרים [=בדיבור]" ,נתקדשו,
אף על פי שלא השתנה בהם דבר .זהו נומינליזם מובהק .בהשוואת החפצים
שנתקדשו לטעמי המצוות ולרלוונטיות נעסוק בפרק השישי כשאדון
ב"תקפותם בזמן של דיני הטהרה"85.
לסיכום ,ראינו לעיל שתפיסתו של הרמב"ם את הטומאה והטהרה היא
בראש ובראשונה תפיסה מופשטת של קביעת יחס תיאולוגי לתופעות ,ואינה
מתיימרת לתאר את התופעות עצמן .ראינו זאת בכמה מקומות שיש בהם
אמירה הגותית של הרמב"ם ,ובכמה הלכות שאינן עוסקות בתחום הטומאה
והטהרה המתייחסות לקדושת המצוות .בחלק הבא נראה שחלק מדיני
הטומאה והטהרה ברמב"ם הם בעלי תפיסה נומינליסטית.
