Page 88 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 88

‫‪ 56‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫להתייחס למקום‪ ,‬וציוויו הם המקור הבלעדי לתוקף הקדושה במקום‪ 79.‬כאן‬
‫ראוי לציין שהרמב"ם סובר שקדושת ירושלים והר הבית עומדת וקיימת‪ ,‬אף‬
‫על פי שהמקדש חרב‪ .‬לכן גם היום‪ ,‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬אסור לעלות לתחום‬

                                        ‫העזרה בהר הבית‪ .‬ואלה דבריו‪:‬‬

       ‫ְו ָל ָּמה ֲא ִני א ֹו ֵמר ַּב ִּמ ְק ָ ּד ׁש ִויר ּו ׁ ָש ַל ִים ׁ ֶש ְּק ֻד ׁ ּ ָשה ִרא ׁש ֹו ָנה ִק ְ ּד ׁ ַש ָּתן ֶל ָע ִתיד‬
       ‫ָלב ֹוא‪ּ ,‬ו ִב ְק ֻד ׁ ּ ַשת ׁ ְש ָאר ֶא ֶרץ ִי ְ ׂש ָר ֵאל ְל ִע ְנ ַין ׁ ְש ִבי ִעית ּו ַמ ַע ְ ׂשר ֹות ְו ַכ ּי ֹו ֵצא ָּב ֶהן‬
       ‫לֹא ִק ְ ּד ׁ ָשה ֶל ָע ִתיד ָלב ֹוא? ְל ִפי ׁ ֶש ְּק ֻד ׁ ּ ַשת ַה ִּמ ְק ָ ּד ׁש ִויר ּו ׁ ָש ַל ִים ִמ ְּפ ֵני ַה ׁ ּ ְש ִכי ָנה‪,‬‬
       ‫ּו ׁ ְש ִכי ָנה ֵאי ָנ ּה ְּב ֵט ָלה; ַו ֲה ֵרי ה ּוא א ֹו ֵמר‪ַ " :‬ו ֲה ׁ ִש ּמ ֹו ִתי ֶאת ִמ ְק ְ ּד ׁ ֵשי ֶכם" (ויקרא‬
       ‫כו‪,‬לא)‪ְ .‬ו ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪ַ :‬אף ַעל ִּפי ׁ ֶש ׁ ּש ֹו ְמ ִמין ‑ ִּב ְק ֻד ׁ ּ ָש ָתן ֵהם ע ֹו ְמ ִדין‪( .‬בית‬

                                                                                ‫הבחירה ו‪,‬טז)‪80‬‬

‫בכל אופן‪ ,‬קדושתם חלה באמצעות פעולת קידוש אנושית‪ .‬וכמו שעולה‬
‫מעיון בהלכות אלו וביישוב הקושי העולה מהם‪ ,‬הקידוש נעשה על מנת‬
‫שיחול לנצח‪ ,‬גם כשיהיו שוממים‪ 81.‬המקום לא היה קדוש‪ ,‬ולא הייתה מוטלת‬
‫עליו כל מגבלה לפני שחל טקס הקידוש‪ ,‬אך משעה שנבנה בית המקדש‪,‬‬
‫נאסרו כל שאר המקומות מלהקריב בהם קורבן‪ ,‬והודגשה ייחודיותם של‬

                                        ‫ירושלים ושל המקדש‪ ,‬ובלשונו‪:‬‬

       ‫ְו ֵאין ׁ ָשם ַּב ִית ְלד ֹו ֵרי ַה ּד ֹור ֹות ֶא ָּלא ִּביר ּו ׁ ָש ַל ִים ִּב ְל ַבד ּו ְב ַהר ַה ּמ ֹו ִר ָּיה ׁ ֶש ָּב ּה‪,‬‬
       ‫ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬ו ֹּיא ֶמר ָ ּד ִויד ֶזה ה ּוא ֵּבית ה' ָה ֱאלֹ ִהים ְו ֶזה ִּמ ְז ֵּב ַח ְל ֹע ָלה ְל ִי ְ ׂש ָר ֵאל"‬
       ‫(דברי הימים‪-‬א כב‪,‬א)‪ְ .‬וא ֹו ֵמר‪ֹ " :‬זאת ְמנ ּו ָח ִתי ֲע ֵדי ַעד" (תהלים קלב‪,‬יד)‪( .‬בית הבחירה‬

                                                                                        ‫א‪,‬ג)‪82‬‬

‫להבנת המונח "שכינה שאינה בטלה"‪ ,‬יש לעיין בהסברו של הרמב"ם‬
‫למונח "שכן" במשמעות לא מוחשית‪" :‬לפי השאלה זו הושאל (פועל זה)‬
‫לה' יתעלה‪ ,‬כלומר להתמדת שכינתו או השגחתו באיזה מקום שהתמידה בו‪,‬‬
‫או לכל דבר שהתמידה בו ההשגחה" (מו"נ א‪,‬כה‪ ,)3‬כלומר התחושה שנוכחותו‬
‫של ה' במקום‪ 83.‬תפיסתו של הרמב"ם אודות ההשגחה ידועה‪ ,‬שהיא הדדיות‬
‫ביחס האדם אל ה'‪ .‬כלומר כשהאדם עם ה'‪ ,‬ה' עם האדם ומשגיח עליו‪84.‬‬
‫לכן אף הקביעה שמעתה והלאה המקום יהיה קדוש‪ ,‬פירושו של דבר קביעה‬
‫נומינליסטית‪ ,‬בדומה לקביעה שאישה היא נשואה מעתה והלאה גם אם‬

                          ‫בעלה נטש אותה והלך או לא ידוע היכן נמצא‪.‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93