Page 84 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 84

‫‪ 52‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫אותו מן המאכל האסור שנדבק בו‪ ,‬אבל אינו חייב לטהר אותו בטבילה‪ .‬וזה‬
‫לשון הרמב"ם בעניין זה‪ֹ" :‬לא ִח ְּיבּו ִּב ְט ִבי ָלה זֹו ֶאָּלא ְּכ ֵלי ַמ ָּתכֹות ֶׁשִּל ְסעּו ָדה‬
‫ַהִּנ ְל ָק ִחין [=הנקנים] ִמן ַהּגֹו ִיים‪ֲ .‬א ָבל ַהּׁשֹו ֵאל ִמן ַהּגֹו ִיים‪ ,‬אֹו ֶׁשִּמְׁשֵּכן ַהּגֹוי ֶא ְצלֹו‬
‫ְּכ ֵלי ַמ ָּתכֹות – ֵמ ִדי ַח אֹו ַמְר ִּתי ַח אֹו ְמ ַלֵּבן‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ָצִריְך ְל ַה ְטִּביל" (הלכה ו)‪ .‬בשני‬
‫המקרים‪ ,‬השאלת הכלי או רכישתו‪ ,‬אין הבדל ריאלי בכלי אלא ביחסו של‬
‫האדם אליו‪ .‬הטבילה‪ ,‬שנועדה לנטוע יחס נפשי באדם‪ ,‬היא נומינליסטית‪,‬‬

                                  ‫ולכן היחס בין שני המקרים אינו אחיד‪.‬‬

       ‫תפיסה נומינליסטית של קדושת המצוות‬

‫לפני שנדון בחלק ההלכתי של דיני הטומאה והטהרה‪ ,‬המעיד על התפיסה‬
‫הנומינליסטית שבהם‪ ,‬אראה כי בחיבור ההלכתי והמעשי הגדול של‬
‫הרמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬פזורים היגדים חד‪-‬משמעיים על תפיסה נומינליסטית‬
‫של המצוות‪ ,‬שאפשר לנסח אותם כללית‪ ,‬מפני שהמצוות הן לשם ה ְמ ַצֶּוה‬

                                                     ‫ולא לשם ה ִמ ְצָוה‪.‬‬
‫נחדד נקודה חשובה‪ .‬הקביעה אכן יוצרת יחס משפטי‪-‬דתי מחייב‪ ,‬אבל אינה‬
‫יוצרת ריאליה מוחשית‪ .‬בדומה לקביעה שחפץ מסוים שייך לאדם מסוים‪,‬‬
‫שהיא קביעה משפטית‪-‬חברתית‪ ,‬המשיתה עונשים על מי שמפר אותה‪ ,‬אבל‬
‫החפץ עצמו אינו משתנה עקב שינוי הבעלות עליו‪ .‬הכניסה אל המקדש שלא‬
‫בטהרה עלולה לגרור עונש כרת ומלקות‪ .‬חילול שבת לפי התורה עלול‪,‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬לגרור עונש מוות‪ .‬ניאוף הכרוך בבעילת אשת איש עלול‬
‫לגרור עונש מוות ופגיעה קשה בוולד הנולד עקב יחסים אסורים ממין זה‪,‬‬
‫שהוא עלול להיחשב ממזר‪ .‬אבל בין יהיו המעמדים המשפטיים‪-‬דתיים הללו‬
‫נקבעים ברצון בני אדם‪ ,‬כמו הנישואין‪ ,‬או ברצון ה'‪ ,‬כמו המקדש והשבת‪,‬‬
‫הם ניטראלים לגבי החומר‪ .‬משמעותו של דבר זה רבה‪ .‬היחס האנושי או‬
‫היהודי אל המצבים והחפצים הללו אינו נובע ממהותם של הדברים אלא מן‬

                                      ‫המשמעות המוענקת להם ביהדות‪.‬‬
                                         ‫להלן חמש דוגמאות לעניין זה‪:‬‬

                                               ‫א‪ .‬קדושת השם‬

            ‫המקור הראשון הוא בספר המדע‪ ,‬הדן בקדושת כתבי הקודש‪:‬‬

       ‫ִּכ ְת ֵבי ַה ּ ֹק ֶד ׁש ֻּכ ָּלן ּו ֵפר ּו ׁ ֵשי ֶהן ּו ֵבא ּו ֵרי ֶהן ‑ ָאס ּור ִל ְ ׂש ֹרף א ֹו ָתן א ֹו ְל ַא ְּב ָדן‬
       ‫ַּב ָּיד; ְו ַה ְּמ ַא ֵּבד ַּב ָּיד ‑ ל ֹו ֶקה ַמ ַּכת ַמ ְר ּד ּות‪ַּ .‬ב ֶּמה ְ ּד ָב ִרים ֲאמ ּו ִרים? ְּב ִכ ְת ֵבי‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89