Page 84 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 84
52׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
אותו מן המאכל האסור שנדבק בו ,אבל אינו חייב לטהר אותו בטבילה .וזה
לשון הרמב"ם בעניין זהֹ" :לא ִח ְּיבּו ִּב ְט ִבי ָלה זֹו ֶאָּלא ְּכ ֵלי ַמ ָּתכֹות ֶׁשִּל ְסעּו ָדה
ַהִּנ ְל ָק ִחין [=הנקנים] ִמן ַהּגֹו ִייםֲ .א ָבל ַהּׁשֹו ֵאל ִמן ַהּגֹו ִיים ,אֹו ֶׁשִּמְׁשֵּכן ַהּגֹוי ֶא ְצלֹו
ְּכ ֵלי ַמ ָּתכֹות – ֵמ ִדי ַח אֹו ַמְר ִּתי ַח אֹו ְמ ַלֵּבןְ ,ו ֵאינֹו ָצִריְך ְל ַה ְטִּביל" (הלכה ו) .בשני
המקרים ,השאלת הכלי או רכישתו ,אין הבדל ריאלי בכלי אלא ביחסו של
האדם אליו .הטבילה ,שנועדה לנטוע יחס נפשי באדם ,היא נומינליסטית,
ולכן היחס בין שני המקרים אינו אחיד.
תפיסה נומינליסטית של קדושת המצוות
לפני שנדון בחלק ההלכתי של דיני הטומאה והטהרה ,המעיד על התפיסה
הנומינליסטית שבהם ,אראה כי בחיבור ההלכתי והמעשי הגדול של
הרמב"ם ,משנה תורה ,פזורים היגדים חד-משמעיים על תפיסה נומינליסטית
של המצוות ,שאפשר לנסח אותם כללית ,מפני שהמצוות הן לשם ה ְמ ַצֶּוה
ולא לשם ה ִמ ְצָוה.
נחדד נקודה חשובה .הקביעה אכן יוצרת יחס משפטי-דתי מחייב ,אבל אינה
יוצרת ריאליה מוחשית .בדומה לקביעה שחפץ מסוים שייך לאדם מסוים,
שהיא קביעה משפטית-חברתית ,המשיתה עונשים על מי שמפר אותה ,אבל
החפץ עצמו אינו משתנה עקב שינוי הבעלות עליו .הכניסה אל המקדש שלא
בטהרה עלולה לגרור עונש כרת ומלקות .חילול שבת לפי התורה עלול,
במקרים מסוימים ,לגרור עונש מוות .ניאוף הכרוך בבעילת אשת איש עלול
לגרור עונש מוות ופגיעה קשה בוולד הנולד עקב יחסים אסורים ממין זה,
שהוא עלול להיחשב ממזר .אבל בין יהיו המעמדים המשפטיים-דתיים הללו
נקבעים ברצון בני אדם ,כמו הנישואין ,או ברצון ה' ,כמו המקדש והשבת,
הם ניטראלים לגבי החומר .משמעותו של דבר זה רבה .היחס האנושי או
היהודי אל המצבים והחפצים הללו אינו נובע ממהותם של הדברים אלא מן
המשמעות המוענקת להם ביהדות.
להלן חמש דוגמאות לעניין זה:
א .קדושת השם
המקור הראשון הוא בספר המדע ,הדן בקדושת כתבי הקודש:
ִּכ ְת ֵבי ַה ּ ֹק ֶד ׁש ֻּכ ָּלן ּו ֵפר ּו ׁ ֵשי ֶהן ּו ֵבא ּו ֵרי ֶהן ‑ ָאס ּור ִל ְ ׂש ֹרף א ֹו ָתן א ֹו ְל ַא ְּב ָדן
ַּב ָּיד; ְו ַה ְּמ ַא ֵּבד ַּב ָּיד ‑ ל ֹו ֶקה ַמ ַּכת ַמ ְר ּד ּותַּ .ב ֶּמה ְ ּד ָב ִרים ֲאמ ּו ִרים? ְּב ִכ ְת ֵבי
