Page 80 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 80

‫‪ 48‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫נמצא שמשמעות "עניינים דמיוניים" היא‪ :‬המושגים המופשטים "טומאה"‬
‫ו"טהרה" אינם ראויים לחול על מושגים אמיתיים בעת הימצאות האדם נוכח‬
‫ה' בקריאת דברי תורה‪ ,‬הן של הכרת ה' (קריאת שמע) הן של תפילה הן של‬

                                      ‫תודה (ברכת המזון) וכיוצא בזה‪59.‬‬
‫כאמור‪ ,‬עם הזמן נתבטלה הדרישה להיטהר במקווה לפני קריאת שמע או‬
‫ברכת המזון‪ ,‬ואילו לפני התפילה‪ ,‬הרמב"ם אומר שעדיין קיים המנהג שאם‬
‫ראה האדם קרי ברצונו (לא מתוך חולי רפואי)‪ ,‬עליו להתרחץ‪ ,‬ואינו חייב‬
‫לטבול‪ .‬ואמנם ידוע שכך היה המנהג בספרד ובשנער (בבל)‪ִ " :‬מ ְנ ָהג ָּפׁשּוט‬
‫ִּב ְס ָפַרד ּו ְבִׁש ְנ ָער‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַּב ַעל ֶקִרי ִמ ְתַּפֵּלל ַעד ֶׁשהּוא רֹו ֵחץ ָּכל ְּבָׂשרֹו ַּבַּמ ִים‪,‬‬
‫ִמּׁשּום ' ִהּכֹון ִל ְק ַראת ֱאֹל ֶהיָך ִיְׂש ָר ֵאל' (עמוס ד‪,‬יב)" (תפילה ד‪,‬ו)‪ .‬וכן נהג גם הרמב"ם‬
‫כפי נעסוק בזה בסוף פרק שישי‪ .‬ניתן לחשוב שהמנהג לרחוץ הוא משום‬
‫שקיומה של שכבת זרע בגופו של האדם הוא כשאר דברים מטונפים שעל‬
‫האדם לסלקם מעצמו לפני התפילה‪ ,‬אבל ההסתייגות הנזכרת בהמשך‬

                                  ‫ההלכה מפריכה את הטעם הזה לגמרי‪:‬‬

       ‫ַּב ֶּמה ְ ּד ָב ִרים ֲאמ ּו ִרים? ְּב ָב ִריא א ֹו ח ֹו ֶלה ׁ ֶש ָּב ַעל‪ֲ .‬א ָבל ח ֹו ֶלה ׁ ֶש ָר ָאה‬
       ‫ֶק ִרי ְל ָא ְנס ֹו ָּפט ּור ִמן ָה ְר ִחי ָצה‪ְ ,‬ו ֵאין ָּב ֶזה ִמ ְנ ָהג‪ְ .‬ו ֵכן ָזב ׁ ֶש ָר ָאה ֶק ִרי ְו ִנ ָ ּדה‬
       ‫ׁ ֶש ָּפ ְל ָטה ׁ ִש ְכ ַבת ֶז ַרע ‑ ֵאין ָּב ֶהן ִמ ְנ ָהג‪ֶ ,‬א ָּלא ְמ ַק ְּנ ִחין ַע ְצ ָמן ְור ֹו ֲח ִצין ְי ֵדי ֶהן‬

                                                                           ‫ּו ִמ ְת ַּפ ְּל ִלין‪.‬‬

‫כלומר הדרישה לרחוץ את הגוף אינה חלה על מי שהוא חולה‪ ,‬שיצאה ממנו‬
‫שכבת זרע באונס‪ ,‬כלומר שלא לרצונו‪ ,‬וכן מי שהיה זב‪ ,‬שנטף ממנו זרע מתוך‬
‫חולי‪ ,‬או אישה נידה שנפלטה ממנה שכבת זרע‪ ,‬כגון בעקבות יחסי אישות‬
‫עם בעלה יום לפני שנעשתה נידה – כל אלו אינם צריכים אפילו לרחוץ את‬
‫בשרם‪ .‬והרמב"ם אף אומר בפירוש המשנה‪ 59‬שגם בזמן שנהגה תקנת עזרא‪,‬‬
‫מי שראה קרי עקב מחלה לא היה חייב לטבול‪ .‬העובדה המבחינה בין מי‬
‫שצריך לרחוץ את גופו לבין מי שאינו צריך לרחוץ אותו אינה תלויה בשאלה‬
‫אם האדם חולה אם לאו‪ ,‬שהרי גם חולה שבעל צריך לטבול אם ברצונו‬
‫להיטהר‪ ,‬אלא בשאלה אם הזרע יצא עקב מחלה אם מסיבה אחרת‪ .‬מסקנת‬
‫הדברים היא ברורה‪ :‬הזרע אינו בגדר לכלוך‪ ,‬שיש לרחוץ אותו ולנקות את‬
‫הגוף בכל מקרה‪ .‬רק כשיצאה שכבת זרע מן הגוף עקב יחסי אישות ברצון‪,‬‬
‫יש לרחוץ את הגוף‪ .‬כלומר הרחיצה אמורה להכין את מי שמבקש להתפלל‬
‫לעשות מעבר תודעתי מן הבעילה אל התפילה‪ .‬וזו היא כוונתו בהבאת‬

                                ‫הפסוק‪ִ " :‬הּכֹון ִל ְקַראת ֱאֹל ֶהיָך ִיְׂשָר ֵאל"‪60.‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85