Page 78 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 78
46׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
ָּכל ַה ְּט ֵמ ִאין ַח ָּי ִבין ִּב ְק ִרי ַאת ׁ ְש ַמעּ ,ו ְמ ָב ְר ִכין ְל ָפ ֶני ָה ּו ְל ַא ֲח ֶרי ָה ְו ֵהן
ְּב ֻט ְמ ָא ָתןַ ,אף ַעל ִּפי ׁ ֶש ֶא ְפ ׁ ָשר ָל ֶהן ַל ֲעל ֹות [=להיטהר] ִמ ּ ֻט ְמ ָא ָתן ּב ֹו
ַּב ּי ֹוםְּ ,כג ֹון ַה ּנ ֹו ְג ִעין ְּב ׁ ֶש ֶרץ א ֹו ְּב ִנ ָ ּדה ְו ָז ָבה ּו ִמ ׁ ְש ָּכ ָבן ְו ַכ ּי ֹו ֵצא ָּב ֶהןְ .ו ֶע ְז ָרא
ּו ֵבית ִ ּדינ ֹו ִּת ְּקנ ּו ׁ ֶש ּלֹא ִי ְק ָרא ַּב ַעל ֶק ִרי ְל ַב ּד ֹו ִמ ׁ ּ ְש ָאר ַה ְּט ֵמ ִאין ַעד ׁ ֶש ִ ּי ְט ּ ֹבל;
ְולֹא ָּפ ׁ ְש ָטה ַּת ָּק ָנה ז ֹו ְּב ָכל ִי ְ ׂש ָר ֵאלְ ,ולֹא ָה ָיה ּכֹ ַח ְל ֹרב ַה ִ ּצ ּב ּור ַל ֲע ֹמד ָּב ּה,
ְל ִפי ָכ ְך ָּב ְט ָלהּ .ו ְכ ָבר ָנ ֲהג ּו ָּכל ִי ְ ׂש ָר ֵאל ִל ְקר ֹות ַּב ּת ֹו ָרה ְו ִל ְקר ֹות ְק ִר ַּית ׁ ְש ַמע
ְו ֵהן ַּב ֲע ֵלי ְק ָר ִאיןְ ,ל ִפי ׁ ֶש ֵאין ִ ּד ְב ֵרי ּת ֹו ָרה ְמ ַק ְ ּב ִלין ֻט ְמ ָאהֶ ,א ָּלא ע ֹו ְמ ִדין
ְּב ַט ֲה ָר ָתן ְלע ֹו ָלם( .קריאת שמע ד,ח)
תיאור זה מדגיש מצד אחד את השימוש במושגי הטומאה והטהרה לצורכי
הנהגה ציבורית-דתית ,ומצד שני את תוקפן של התקנות הללו מכוח קבלת
ההנהגה הציבורית .לשם השוואה ,ניתן לראות בהלכות הללו ,של "התפשטות"
זיקת טומאה וטהרה היוצאות מגדר המסורת הקבועה – ביטוי לתפיסה אחרת
של הטומאה והטהרה ,ובלשונו של ג' אלון 53רעיון "ייחוס מצוות טהרה לכל
ישראל ,והמשכת קדושתם של הכהנים לכל האומה כולה" הוא מגמת יסוד
שאינה מגמת ההלכה הקבועה ,ומטרתה לשלב את מושגי הטומאה והטהרה
בחיים הרגילים .במובן זה ,אלון רואה בדברי חכמים בתלמוד ,שתקנת עזרא
מחייבת בעל קרי לטבול ביום הכיפורים ,ביטוי לכך שהטבילה נדרשת
כשלעצמה ,רק כדי להיטהר ,בלי זיקה לאכילת תרומה (הדורשת טבילה) או
לקריאה בתורה 54.אך הרמב"ם ,בדברו על דברי חכמים ,אינו סבור כן .לדעתו,
המטרה אינה הטהרה כשהיא לעצמה .הטהרה היא אמצעי הבא רק כדי למנוע
את האדם מלהפריז במיןְ" :וֹלא ִמְּפ ֵני ֻט ְמ ָאה ְו ַט ֲהָרה ָנ ְגעּו ָּבּהֶ ,אָּלא ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא
ִי ְהיּו ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים ְמצּו ִיין ֵא ֶצל ְנׁשֹו ֵתי ֶהן ַּכ ַּתְר ְנ ֹג ִלין" (תפילה ד,ד).
הרמב"ם מצביע על שני מרכיבים בהתפוגגות התקנה 55:התפשטותה
המוגבלת של התקנה ,שלא הגיעה או לא התקבלה בכל המקומות שחיו בהם
יהודים; וגם במקומות שנתקבלה ,כנראה על ידי ההנהגה הדתית המקומית,
לא נתקבלה על ידי רוב הציבור .כלומר כיוון שהתקנה באה לא מתוך פירוש
התורה ,אלא לצורך הנהגת הציבור ,תוקפה נבחן באמצעות קבלתה על ידי
הציבור 56.התקנה באה למנוע את העיסוק המופרז במיניות על ידי הגבלת
מצווה חשובה מן התורה כקריאת שמע ,וניתן לשער שהיא היא שגרמה
בסופו של דבר להפרתה של המצווה מן התורה ,ולא לשמירת התקנה .דיון
שלם בזיקה בין הטומאה למיניות יבוא בפרק התשיעי" ,טומאות המיניות –
יחס שגוי למיניות האדם" ,שאדון בו בהלכה הזאת בהקשר רחב .לפי שעה,
אדון רק בעובדה שהטומאה כאן באה רק כהנהגה ,ומן התורה אין קשר בין
הטומאה לבין מצב של קרבת ה' ,הבאה לידי ביטוי בתפילה.
