Page 93 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 93
קרפפ :הרהט רפסבש תלכוהב תקפתמשה תיתרכהה הסיפתה ׀ 61
רבות הקושרות את הייחוד האנושי כבעל תפקיד מכריע בתפיסת הטומאה.
המסקנה העולה מן הדוגמאות הללו היא שהטומאה – המבוססת על מצב
טבעי קיים – מוסיפה נדבך רב-עוצמה ,השואף לכוון את האדם להנחיות
ערכיות.
יתר על כן ,העובדה שהרמב"ם סבור שאין הבדל "חומרי" בין היהודי לבין
הגוי 2,אלא רק הבדל הנובע ממחויבות היהודים לתורה ,ומדגיש את הפן
הערכי-הגותי בטומאה.
הטומאה והטהרה אינן נמנות עם המצוות האוניברסליות ,שבע מצוות
בני נח ,המחייבות את כל באי העולם שאינם יהודים 3.הן בלתי רלוונטיות
עבורם ,בדיוק כשם ששאר מצוות התורה אינן מכוונות להם .התורה פונה
אל היהודי ומצווה אותו על היחס לגוי ,ויחס זה אינו קיים בעוד הגוי חי,
אלא רק במותו .במוות ,הגופה עצמה נשארת זמן מה ,ומתפרקת לאחר זמן,
ובלשון הרמב"ם" :ודע שהאדם ימות בהחלט וייפרד למה שהורכב ממנו"
(פה"מ ,הקדמה לפרק חלק) .אחר מות האדם" ,אין חילוק בין שהיה המת גוי או
ישראלי ,חוץ מטומאת אהל בלבד ,שהגויים אינן מטמאין באהל" 4.בעוד
הגוי בחיים ,מן התורה אינו נטמא וגם אינו מטמא ,ורק בגלל סיבות חברתיות
וערכיות גזרו חכמים על הגויים טומאה .בכל מקרה ,אין דיני הגוי והיהודי
שווים .מי שכשר להיטמא ולטמא ,מטמא ונטמא אף בלי רצונו ,כגון תינוק
בן יומו .סיכומם של הדברים בא בפרק הראשון של ספר טהרה:
ֶא ָחד ַה ֵּמת ִמ ִ ּי ְ ׂש ָר ֵאל א ֹו ִמן ַה ּג ֹו ִיים ְמ ַט ֵּמא ְּב ַמ ָּגע ּו ְב ַמ ּ ָ ׂשאְ .ו ֵאין ַה ּג ֹוי ְמ ַט ֵּמא
ָּב ֹא ֶהלְ ,ו ָד ָבר ֶזה ַק ָּב ָלה ה ּואַ .ו ֲה ֵרי ה ּוא א ֹו ֵמר ְּב ִמ ְל ֶח ֶמת ִמ ְד ָיןְ [" :ו]כֹל ֹנ ֵג ַע
ֶּב ָח ָלל" (במדבר לא,יט)ְ ,ולֹא ִה ְז ִּכיר ׁ ֵשם ֹא ֶהל5.
ְו ֵכן ַה ּג ֹוי ֵאינ ֹו ַנ ֲע ֶ ׂשה ְט ֵמא ֵמת; ֶא ָּלא ּג ֹוי ׁ ֶש ָּנ ַגע ַּב ֵּמת ,א ֹו ְנ ָ ׂשא ֹו ,א ֹו ֶה ֱא ִהיל
ָע ָליו ‑ ֲה ֵרי ה ּוא ְּכ ִמי ׁ ֶש ּלֹא ָנ ַגעְ .ל ָמה ֶזה ּד ֹו ֶמה? ִל ְב ֵה ָמה ׁ ֶש ָּנ ְג ָעה ַּב ֵּמת
א ֹו ֶה ֱא ִהי ָלה ַעל ַה ֵּמתְ .ולֹא ְּב ֻט ְמ ַאת ֵמת ִּב ְל ַבד ֶא ָּלא ְּב ָכל ַה ּ ֻט ְמא ֹות ֻּכ ָּלן
‑ ֵאין ַה ּג ֹו ִייםְ ,ולֹא ַה ְּב ֵה ָמהִ ,מ ְת ַט ְּמ ִאין ָּב ֶהן [המשותף להם שהם נפש
חיה שאינה מישראל ,ולכן אין חלים עליהם דיני טומאה וטהרה]ּ .ו ִמ ִ ּד ְב ֵרי
ס ֹו ְפ ִרים [=מתקנת חכמים]ֶ ׁ ,ש ְ ּיה ּו ַה ּג ֹו ִיים ְּכ ָז ִבים [שהפרשה חולנית של זרע
פגום זבה מאבר זכרותם]ְ 6ל ָכל ִ ּד ְב ֵרי ֶהםְ .ו ֵאין ְל ָך ְּב ָכל ִמי ֵני ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה
ַמה ׁ ּ ֶש ִּמ ְת ַט ֵּמא ְוה ּוא ַחי א ֹו ְמ ַט ֵּמא ְוה ּוא ַחי ,ח ּוץ ִמן ָה ָא ָדם ִּב ְל ַבדְ ,וה ּוא
ׁ ֶש ִ ּי ְה ֶיה ִי ְ ׂש ְר ֵא ִלי [=יהודי].
ֶא ָחד ָּגד ֹול ְו ֶא ָחד ָק ָטן ִמ ְת ַט ְּמ ִאין ְּב ָכל ַה ּ ֻט ְמא ֹות; ֲא ִפ ּל ּו ְּב ֻט ְמ ַאת ַה ֵּמת []...
ֲא ִפ ּל ּו ָק ָטן ֶּבן י ֹומ ֹו ׁ ֶש ָּנ ַגע א ֹו ָנ ָ ׂשא א ֹו ֶה ֱא ִהיל ַה ֵּמת ָע ָליו ‑ ִנ ְט ָמאַ ,ו ֲה ֵרי ה ּוא
ְט ֵמא ֵמת( .טומאת מת א,יב-יד)
