Page 70 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 70

‫‪ 38‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

       ‫ולא צמא למים כי אם לש ֹמע את דברי ה'" (עמוס ח‪,‬יא)‪" ,‬צמאה נפשי‬
       ‫לאלהים לאל חי" (תהלים מב‪,‬ג)‪ ,‬וזה נפוץ‪ .‬יונתן בן עוזיאל עליו השלום‬
       ‫תרגם "ושאבתם מים בששון ִמ ַּמ ַע ְי ֵני הישועה" (ישעיהו יב‪,‬ג)‪ּ " :‬ו ְת ַק ְּבל ּון‬
       ‫א ּו ְל ַפן ֲח ַדת ְּב ֶח ְד ָוא ִמ ְּב ִחי ֵרי ִצ ְד ָקא [=ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי‬
       ‫הצדק]"‪ .‬התבונן נא בפירושו את "מים" שהם חכמה שתושג באותם‬

                                                                    ‫ימים‪( .‬מו"נ א‪,‬ל‪)6-5‬‬

‫אם כן‪ ,‬היעדר החוכמה נמשל לצימאון למים‪ .‬הפסוק שהרמב"ם מביא‬
‫במורה הנבוכים‪" ,‬והשלכתי רעב בארץ" וכו'‪ ,‬מובא גם בהקדמת הרמב"ם‬
‫לסדר טהרות‪ ,‬ומשמעותו שם היא אי‪-‬ידיעת דיני הטומאה והטהרה‪ .‬הטעויות‬

                            ‫הנובעות מאי‪-‬לימוד נמשלות לטביעה במים‪:‬‬

       ‫אחד המשלים המפורסמים באומתנו הוא דימוי החכמה למים‪ ,‬וביארו‬
       ‫(חכמינו) עליהם השלום במשל הזה כמה עניינים‪ ,‬ומכללם שהיודע‬
       ‫לשחות יוציא פנינים מקרקעית הים‪ ,‬ומי שאינו יודע לשחות יטבע‪ ,‬ולכן‬

                   ‫לא יתעסק בשחייה אלא מי שהתאמן בלימודה‪( .‬מו"נ א‪,‬לד‪31)2‬‬

‫את הייחוד בשימוש בדימוי המים לחוכמה‪ ,‬ל"שפע"‪ ,‬מסביר הרמב"ם‬
‫במורה הנבוכים (ב‪,‬יב‪ ,)4‬בהיות המים נובעים בהתמדה מן המעיין לכל‬
‫הכיוונים כדי להרוות מקומות קרובים ורחוקים‪ .‬חוכמה זו היא גם חוכמתו‬
‫של ה'‪ ,‬המתגלה במעשיו‪ ,‬כמובא בסוף הפרק שם‪" :‬הוא דברו ' ֹאתי עזבו‬
‫מקור מים חיים' (ירמיהו ב‪,‬יג)‪ ,‬כלומר שפע החיים‪ ,‬דהיינו המציאות שהיא‬
‫החיים בלי ספק‪ .‬וכן דברו 'כי עמך מקור חיים' (תהלים לו‪,‬י)‪ ,‬שבו הוא מתכוון‬
‫לשפיעת המציאות"‪ .‬נמצאת המשוואה מים חיים = שפע החיים = מציאות‪.‬‬
‫תפיסתו של הרמב"ם‪ ,‬שהגדרתם של החיים אינה ביולוגית‪ ,‬אלא שכלית‪,‬‬
‫"קרא לדעות הנכונות 'חיים'" (מו"נ א‪,‬מב‪ ,)3‬מתחברת אם כן עם משמעותו‬

                                     ‫המופשטת של המונח "מים חיים"‪.‬‬
‫הביטוי "מים חיים" כמטאפורה לאמת מוחלטת‪ ,‬מתקשר לדיני ההיטהרות‬
‫במקווה‪ ,‬כשהרמב"ם פוסק שיש שש דרגות של מקוואות‪ ,‬שכל אחת מהן‬
‫מאפשרת לטהר דברים נוסף על הפחותה ממנה במדרג‪ .‬הדרגה הגבוהה ביותר‬
‫היא מי מעיין נובעים‪ ,‬הנקראים "מים חיים"‪ ,‬ומימיו משמשים לטהרת הזב‬
‫והמצורע ולהכנת מי פרה אדומה‪ 32.‬המטפורה במים נרחבת‪ .‬היא נוגעת גם‬
‫בכמות הכבירה של המים‪ ,‬כ"מים לים מכסים"‪ ,‬וכמוה גם החוכמה האלוהית‬
‫ותפוצתה; ואף בצורתה השלילית‪ ,‬כנאמר במשנה‪" :‬אבטליון אומר‪ :‬חכמים‪,‬‬
‫היזהרו בדבריכם‪ ,‬שמא תחובו חובת גלות‪ ,‬ותגלו למקום מים הרעים‪ ,‬וישתו‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75