Page 67 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 67

‫ קרפפ ‪ :‬האמוטה גשומ לש יתרכהה ויפוא ׀ ‪35‬‬

    ‫היגדים ברורים שטומאה וטהרה משקפים הכרה‬

                                           ‫בחתימת ספר טהרה‬

‫בהלכה האחרונה בספר טהרה‪ ,‬בהלכות מקוואות (בנוסח המדויק ברמב"ם‪:‬‬
‫מקוות)‪ ,‬פרק יא הלכה יב‪ ,‬הרמב"ם מציג את תפקידה התודעתי של הטבילה‪:‬‬

       ‫ָ ּד ָבר ָּבר ּור ְו ָגל ּוי ׁ ֶש ַה ּ ֻט ְמא ֹות ְו ַה ְּט ָהר ֹות ְּג ֵז ַרת ַה ָּכת ּוב ֵהן‪ְ ,‬ו ֵאי ָנן ִמ ְ ּד ָב ִרים‬
       ‫ׁ ֶש ַ ּד ְע ּת ֹו ׁ ֶש ָּל ָא ָדם ַמ ְכ ַר ַעת א ֹו ָתן‪ַ ,‬ו ֲה ֵרי ֵהן ִמ ְּכ ַלל ַה ֻח ִ ּקים‪ְ .‬ו ֵכן ַה ְּט ִבי ָלה ִמן‬
       ‫ַה ּ ֻט ְמא ֹות ִמ ְּכ ַלל ַה ֻח ִּקים ִהיא‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאין ַה ּ ֻט ְמ ָאה ִטיט א ֹו צ ֹו ָאה ׁ ֶש ַּת ֲע ֹבר ַּב ַּמ ִים‪,‬‬
       ‫ֶא ָּלא ְּג ֵז ַרת ַה ָּכת ּוב ִהיא‪ְ ,‬ו ַה ָ ּד ָבר ָּתל ּוי ְ ּב ַכ ָּו ַנת ַה ֵּלב‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכ ְך ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪:‬‬
       ‫ָט ַבל ְולֹא ֻה ְח ַזק [=התכוון] ‑ ְּכ ִא ּל ּו לֹא ָט ַבל‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִּפי ֵכן‪ֶ ,‬ר ֶמז ֵי ׁש ַּב ָ ּד ָבר‪:‬‬
       ‫ְּכ ׁ ֵשם ׁ ֶש ַה ְּמ ַכ ֵּון ִל ּב ֹו ִל ַּט ֵהר‪ֵּ ,‬כי ָון ׁ ֶש ָּט ַבל ָט ַהר‪ְ ,‬ו ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש ּלֹא ִנ ְת ַח ֵ ּד ׁש‬
       ‫ְ ּבג ּופ ֹו ָ ּד ָבר ‑ ָּכ ְך ַה ְּמ ַכ ֵּון ִל ּב ֹו ְל ַט ֵהר ַנ ְפ ׁש ֹו ִמ ּ ֻט ְמ ַאת ַה ְּנ ָפ ׁש ֹות‪ֶ ׁ ,‬ש ֵהן ַמ ְח ׁ ְשב ֹות‬
       ‫ָה ָא ֶון ְו ֵדע ֹות ָה ָרע ֹות‪ֵּ ,‬כי ָון ׁ ֶש ִה ְס ִּכים ְּב ִל ּב ֹו ִל ְפ ֹר ׁש ֵמא ֹו ָתן ָה ֵעצ ֹות‪ְ ,‬ו ֵה ִביא ַנ ְפ ׁש ֹו‬
       ‫ְּב ֵמי ַה ֵ ּדע ֹות‪ָ ,‬ט ַהר; ֲה ֵרי ה ּוא א ֹו ֵמר‪ְ " :‬ו ָז ַר ְק ִּתי ֲע ֵלי ֶכם ַמ ִים ְטה ֹו ִרים ּו ְט ַה ְר ֶּתם‬

                      ‫ִמ ּכֹל ֻט ְמא ֹו ֵתי ֶכם ּו ִמ ָּכל ִּג ּל ּו ֵלי ֶכם ֲא ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם" (יחזקאל לו‪,‬כה)‪.‬‬

‫כלומר אין כאן עניין אונטולוגי ממשי‪ ,‬אלא הכול טמון בתודעתו של‬
‫המאמין הטובל‪ 20.‬המעשה כשלעצמו אינו יוצר שינוי‪ ,‬ונדרשת כוונת הלב‬

              ‫כדי שהמעשה יביא לידי טהרה‪ ,‬ולא יהיה בגדר רחיצה סתם‪.‬‬
‫הטומאות אינן דבר ממשי ואינן מוגדרות על ידי קיומה של ישות‪-‬טומאה‬
‫או ישות‪-‬טהרה‪ .‬הטהרה אינה דבר הנתון לבחינה חיצונית‪ ,‬ובלשונו‪ְ" :‬ו ֵאי ָנן‬
‫ִמ ְּד ָבִרים ֶׁש ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ַמ ְכַר ַעת אֹו ָתן"‪ֶׁ" 21,‬שֹּלא ִנ ְת ַח ֵּדׁש ְּבגּופֹו ָּד ָבר"‪.‬‬
‫הטומאה והטהרה תלויות בהכרת האדם‪ ,‬ובלשונו‪ְ" :‬ו ַה ָּד ָבר ָּתלּוי ְּב ַכָּו ַנת‬
‫ַהֵּלב"‪ .‬הטומאה כאן משמשת במשמעות אחרת‪ 22,‬מצב נפשי‪ִ " :‬מֻּט ְמ ַאת‬
‫ַהְּנ ָפׁשֹות‪ֶׁ ,‬ש ֵהן ַמ ְחְׁשבֹות ָה ָאֶון ְו ֵדעֹות ָהָרעֹות"‪ .‬כלומר מדובר במחשבות או‬

                         ‫תפיסות ("דעות") שהאדם צריך להשתחרר מהן‪.‬‬
‫לשיטת הרמב"ם‪ ,‬לכל המצוות יש טעם הגיוני וארצי‪ ,‬ומימד רוחני‪-‬מוסרי‪,‬‬
‫אף על פי שטעם חלק מהן‪ ,‬החוקים‪ ,‬אינו ידוע לנו‪ ,‬ואין האדם מגיע אליו‬
‫מעצמו‪ְ" :‬ו ֵאי ָנן ִמ ְּד ָבִרים ֶׁש ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ַמ ְכַר ַעת אֹו ָתן"‪ 23.‬בהלכה זו‪ ,‬הרמב"ם‬
‫פוסק שהטבילה חייבת כוונה‪ ,‬והדברים אמורים רק בטבילה לכניסה מקדש‪,‬‬

                                                ‫שהיא עניין ספר טהרה‪:‬‬

       ‫ָּכל ַה ּט ֹו ֵבל ‑ ָצ ִרי ְך ְל ִה ְת ַּכ ֵּון ַל ְּט ִבי ָלה; ְו ִאם לֹא ִנ ְת ַּכ ֵּון ‑ ָע ְל ָתה ל ֹו ְט ִבי ָלה‬
       ‫ְל ֻח ִּלין‪ֲ .‬א ִפ ּל ּו ִנ ָ ּדה ׁ ֶש ָּט ְב ָלה ְּבלֹא ַּכ ָּו ָנה‪ְּ ,‬כג ֹון ׁ ֶש ָּנ ְפ ָלה ְלת ֹו ְך ַה ַּמ ִים א ֹו ָי ְר ָדה‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72