Page 63 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 63

‫ קרפפ ‪ :‬האמוטה גשומ לש יתרכהה ויפוא ׀ ‪31‬‬

                             ‫תפיסת הטומאה כמאפיינת מהות‬

‫תפיסת הטומאה כדבר ממשי משתקפת בדברי רבים מן הפרשנים בדרכים‬
‫אחדות וברמיזות אחדות‪ ,‬והיא הגישה הרווחת ביותר בעולם היהודי‪:‬‬
‫הרמב"ן‪ 6,‬ספר החינוך‪ 7,‬החזקוני‪ 8,‬ועוד‪ .‬התפיסה מנוסחת היטב כשיטה‬
‫מעמיקה במשנת ריה"ל‪ ,‬הרואה את הטומאות כתכונות ממשיות של העצם‬

                                                     ‫הטמא‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬

       ‫אמר החבר‪ :‬כבר אמרתי לך שאין ערך בין שכלנו ובין העניין האלוהי‪,‬‬
       ‫וראוי שלא נטרח לבקש עילת אלה הגדולות והדומה לזה‪ 9.‬אבל אני‬
       ‫אומר אחר בקשת המחילה‪ ,‬מבלתי שאגזור שהוא כן‪ ,‬שאפשר שתהיה‬
       ‫הצרעת והזיבות תלויות בטומאת המת‪ ,‬כי המוות הוא ההפסד הגדול‬
       ‫[טומאת מת]‪ ,‬והאבר המצורע ‑ כמת [טומאת צרעת]; והזרע הנפסד כן‬
       ‫[טומאת זב ושכבת זרע]‪ ,‬מפני שהיה בעל רוח טבעי מוכן להיות טיפה‬

                            ‫שיהיה ממנה אנוש‪ ,‬והפסדו כנגד כוח החיות והרוח‪.‬‬
       ‫ואיננו משיג בהפסד הזה לרב דקותו אלא בעלי הרוחות הדקות‬
       ‫והנפשות החשובות‪ ,‬המשתדלות להידבק באלוהות והנבואה או‬
       ‫בחלומות האמיתיות והמראות הברורות‪ .‬ועוד יש ִעם שימצאו‬
       ‫כובד בעצמם בעוד שלא רחצו מקרי ָים‪ ,‬וכבר נוסה [=הראה הניסיון]‬
       ‫שמפסידים במגעם הדברים הדקים‪ ,‬כפנינים והיינות; ורובנו משתנה‬
       ‫מקרבת המתים והקברות‪ ,‬ומתבלבלת נפשנו זמן מה בבית אשר היה‬

                                   ‫בו מת‪ ,‬ומי שהוא עב הטבע אינו משתנה לזה‪.‬‬
       ‫כאשר אנחנו רואים דמיון זה בשכליות‪ ,‬מי שהוא מבקש לזכות נפשו‬
       ‫ומחשבתו בחכמות המופתיות‪ ,‬או זכות נפשו לתחינה ולתפילה ‑ מוצא‬
       ‫נפשו למזונות העבים ולתוספת המאכל והמשתה היזק‪ ,‬וכן ימצא היזק‬
       ‫מישיבת הנשים‪ ,‬וחברת הליצנים והתעסק בשירי האהבה והשחוק‪.‬‬

                                                                               ‫(הכוזרי ב‪,‬ס‪-‬סב)‬

‫ריה"ל מציין את הטומאה כתכונה של העצם הטמא‪ ,‬והשפעתה ממשית‪.‬‬
‫למודעות לטומאה נדרשת רגישות גבוהה‪ ,‬והיא חלק מן "העניין האלוהי"‬
‫העובר בירושה מדור לדור‪ ,‬כדבר שטבוע במציאות‪ ,‬בין כעין‪-‬גנטי בין‬
‫כרוחני‪ .‬התחושות הגופניות הנלוות לקרי‪ ,‬שכבת זרע שיצאה מן הגוף‬
‫("כובד בעצמם")‪ ,‬וההשפעות החומריות הממשיות על יינות ואבני פנינה‬
‫("מפסידים במגעם הדברים הדקים" או לפי תרגום יהודה אבן שמואל‪,‬‬
‫"מקלקלים במגע ידם את הדברים העדינים") או על גוף האדם המשתנה‬
‫לאחר ביקור בבית הקברות‪ ,‬לעומת מי שהוא "עב הטבע"‪ ,‬שאינו מרגיש‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68