Page 61 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪29‬‬

‫פרק ‪2‬‬

‫אופיו ההכרתי של מושג הטומאה‬

‫בפרק זה‪ ,‬אוכיח את אופיין ההכרתי (הנומינליסטי‪-‬אפיסטמולוגי) של הטומאה‬
‫והטהרה ואת משמעותן הערכית בתפיסת הרמב"ם‪ .‬הטומאה והטהרה אינן דבר‬
‫אונטולוגי‪ ,‬ממשי‪ ,‬אלא עניין של תפיסה‪ ,‬כמו שעולה מן החלקים התיאולוגיים‬
‫הפזורים ברחבי משנתו של הרמב"ם‪ ,‬כולל בפתיחת ספר טהרה ובסיומו‪,‬‬
‫ונשווה בין הגות הרמב"ם לבין הגותו של ריה"ל‪ ,‬שיש לה מהלכים גם בימינו‪.‬‬

‫בין תכונה הכרתית למהותית‬

‫שתי תפיסות‬

‫שתי גישות‪ ,‬שהן שני דפוסי מחשבה‪ ,‬קיימות בקרב ההוגים והמפרשים‬
‫בבואם לנתח ולהסביר את דיני הטומאה והטהרה‪ ,‬כמו שמשרטט סילמן‪1:‬‬
‫גישה אחת‪" ,‬ריאליסטית"‪ ,‬רואה במצוות ובהלכות את ייצוג המהויות‬
‫והכוחות במציאות; ואילו הגישה השניה‪ ,‬ה"נומינלסיטית"‪ ,‬רואה בהן‬
‫קביעות חוקיות‪ ,‬הנובעות מהחלטה‪ ,‬או מהכרח‪ ,‬אך לא מן המציאות‬
‫הטבעית‪ .‬שתי התפיסות מגיעות למסקנות נבדלות זו מזו באפיון תהליכי‬
‫הטומאה ותהליכי הטהרה‪ ,‬יסוד כוחם ומידת עצמאותם ויציבותם‪ ,‬ובייחוד‬
‫בזיקה שבין תפיסת המצבים ההלכתיים "טהור" ו"טמא" לנושאים אותם‪,‬‬
‫כגון בני אדם או בעלי חיים או חפצים‪ .‬בספר זה אנסה לבדוק את יחסו של‬

‫הרמב"ם לטומאה והטהרה אם כגישה ריאליסטית אם כנומינליסטית‪.‬‬
‫לפי הגישה הריאליסטית‪ ,‬נחשבים המצבים ההלכתיים כתכונות‬
‫עובדתיות ועצמותיות של מושאיהם‪ .‬המושג "טמא" משקף קביעה בדבר‬