Page 57 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 57

‫ קרפפ ‪ :‬ם"במרה ירפסב םמוקמו הרהטה יקוח לש םפקיה ׀ ‪25‬‬

       ‫ֲא ׁ ֶשר ִי ַּגע ְּב ָכל ָט ֵמא לֹא ֵי ָא ֵכל‪ָּ ,‬ב ֵא ׁש ִי ּ ָ ׂש ֵרף" (ויקרא ז‪,‬יט) ‑ ִמ ְּכ ַלל ׁ ֶש ַה ֻח ִּלין‬
                                        ‫ֻמ ָּת ִרין‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאינ ֹו ְמ ַד ֵּבר ֶא ָּלא ִּב ְב ַ ׂשר ָק ָד ׁ ִשים‪.‬‬

       ‫[‪ְּ ]...‬כ ׁ ֵשם ׁ ֶש ֻּמ ָּתר ֶל ֱאכֹל ֻח ִּלין ְט ֵמ ִאים ְו ִל ׁ ְש ּת ֹו ָתן‪ָּ ,‬כ ְך ֻמ ָּתר ִל ְג ֹרם ֻט ְמ ָאה‬
       ‫ַל ֻח ִּלין ׁ ֶש ְּב ֶא ֶרץ ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪ְ ,‬ו ֵי ׁש ל ֹו ְל ַט ֵּמא ֶאת ַה ֻח ִּלין ַה ְּמ ֻת ָּק ִנין ְל ַכ ְּת ִח ָּלה‪ְ .‬ו ֵכן‬
       ‫ֻמ ָּתר ְל ָא ָדם ִל ַּגע ְּב ָכל ַה ּ ֻט ְמא ֹות ּו ְל ִה ַּט ֵּמא ָּב ֶהן; ֲה ֵרי ִה ְז ִהיר ַה ָּכת ּוב ֶאת ְּב ֵני‬
       ‫ַא ֲה ֹרן ְו ֶאת ַה ָּנ ִזיר ִמ ְּל ִה ַּט ֵּמא ַּב ֵּמת‪ִ ,‬מ ְּכ ַלל ׁ ֶש ָּכל ָה ָעם ֻמ ָּת ִרין‪ְ ,‬ו ׁ ֶש ַאף ּכֹ ֲה ִנים‬
       ‫ּו ְנ ִזי ִרים ֻמ ָּת ִרין ְל ִה ַּט ֵּמא ִּב ׁ ְש ָאר ֻט ְמא ֹות ח ּוץ ִמ ּ ֻט ְמ ַאת ֵמת‪( .‬טומאת אוכלין טז‪,‬ח‪-‬ט)‬

              ‫הטהרה בספר מורה הנבוכים‬

‫לעומת העיסוק הנרחב בהלכות טומאה וטהרה בחיבורים ההלכתיים‪ ,‬בחיבור‬
‫התיאולוגי‪ ,‬מורה הנבוכים‪ ,‬הרמב"ם מקדיש רק פרק אחד לעניין זה (חלק ג‪,‬‬
‫פרק מז)‪ .‬הרמב"ם מחלק את המצוות לארבע‪-‬עשרה קבוצות על פי טעמיהן‪,‬‬
‫כשהטהרה היא הנושא השנים‪-‬עשר בכלל טעמי המצוות‪ ,‬לאחר שני פרקים‬
‫העוסקים במקדש ובקורבנות‪ ,‬בדומה לסדר במשנה תורה (כנזכר לעיל) לאחר‬
‫ספר עבודה וספר הקרבנות‪ 25.‬לאחר הדיון בהלכות טהרה‪ ,‬באים שני פרקים‬
‫העוסקים בטעמי מצוות ה"קדושה"‪ ,‬דהיינו בעניינים שספר קדושה בחיבור‬
‫משנה תורה עוסק בהם‪ ,‬הלוא הם איסורי מאכלות ואיסורי עריות‪ .‬בהמשך‬
‫אעמוד על המונחים טהרה וקדושה‪ .‬ואף על פי שמבחינת ההיקף‪ ,‬אין במורה‬
‫הנבוכים עיסוק נרחב‪ ,‬הדיון בהלכות הללו בפרק הזה הוא יסודי מאוד‪ .‬יש‬
‫בו כמה סתומות‪ ,‬ואף על פי כן לא נחקר דיו‪ .‬גם בפרק זה‪ ,‬הרמב"ם מדגיש‬

                    ‫את קיומם של המושגים רק במרחב המקדש וקודשיו‪:‬‬

       ‫ושעניין הטומאה והטהרה לא ימנע מהאדם להתעסק בעיסוקיו‪ .‬כי עניין‬
       ‫זה של טומאה וטהרה אינו קשור אלא ב ֹקדש וקדשים ותו לא‪ְּ " :‬ב ָכל‬
       ‫ֹק ֶד ׁש לֹא ִת ָּגע ְו ֶאל ַה ִּמ ְק ָ ּד ׁש לֹא ָת ֹבא" (ויקרא יב‪,‬ד)‪ .‬ואילו לגבי כל שאר‬
       ‫הדברים ‑ אין בו עוון אם יישאר טמא ככל שיחפוץ‪ ,‬ויאכל חולין טמאין‬

                                                             ‫כפי שיחפוץ‪( .‬מו"נ ג‪,‬מז‪)7‬‬

‫הדגשה זו מסבירה גם את הטעם לקוצר הדיון בענייני הטומאה והטהרה‬
‫במורה הנבוכים‪ .‬הטהרה נספחת למקדש ולקורבנות‪ ,‬ופרקים קודמים דנו‬
‫בכך‪ 26.‬יתר על כן‪ ,‬ניתן להבין מזה שחלק גדול מהרעיונות בענייני טהרה ניתן‬
‫לדמותם לטעמים ורעיונות שכבר תוארו בטעמי המקדש והקורבנות‪ ,‬בטעמי‬
‫הקדושה‪ ,‬וברעיונות אודות הנהגה ציבורית‪-‬פוליטית‪ .‬מצוידים ברעיונות‬

                 ‫אלו‪ ,‬נוכל להשלים את התמונה החסרה בחלקים הבאים‪.‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62