Page 59 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 59

‫ קרפפ ‪ :‬ם"במרה ירפסב םמוקמו הרהטה יקוח לש םפקיה ׀ ‪27‬‬

       ‫ֵּכי ַצד? ָח ָכם ֻמ ְפ ָלא ׁ ֶש ָרא ּוי ְלה ֹור ֹות ְ ּב ָכל ַה ּת ֹו ָרה ֻּכ ָּל ּה ‑ ֵי ׁש ְל ֵבית ִ ּדין‬
       ‫ִל ְס ֹמ ְך א ֹות ֹו ְו ִל ֵּתן ל ֹו ְר ׁש ּות ָלד ּון‪ ,‬לֹא ְלה ֹור ֹות ְּב ִא ּס ּור ְו ֶה ֵּתר; א ֹו ִי ְּתנ ּו ל ֹו‬
       ‫ְר ׁש ּות ְלה ֹור ֹות ְּב ִא ּס ּור ְו ֶה ֵּתר‪ ,‬לֹא ָלד ּון ִ ּדי ֵני ָממ ֹונ ֹות; א ֹו ִי ְּתנ ּו ל ֹו ְר ׁש ּות ָל ֶזה‬
       ‫ְו ָל ֶזה‪ֲ ,‬א ָבל לֹא ָלד ּון ִ ּדי ֵני ְק ָנס ֹות; א ֹו ָלד ּון ִ ּדי ֵני ְק ָנס ֹות‪ֲ ,‬א ָבל לֹא ְל ַה ִּתיר‬
       ‫ְּבכ ֹור ֹות ְּבמ ּו ָמן; א ֹו ִי ְּתנ ּו ל ֹו ְר ׁש ּות ְל ַה ִּתיר ְנ ָד ִרים ִּב ְל ַבד א ֹו ִל ְרא ֹות ְּכ ָת ִמים‪.‬‬

                                                      ‫ְו ֵכן ָּכל ַּכ ּי ֹו ֵצא ָּב ֶזה‪( .‬סנהדרין ד‪,‬ח)‬

‫אמירתו של הרמב"ם‪ ,‬שאפילו "ראשי ישיבות בישראל" אינם מכירים את‬
‫ההלכות הללו‪ ,‬מתמזגת עם אמירתו הבוטה (והעוקצנית) לעניין הסמיכה‬

                                                ‫בחיבורו פירוש המשנה‪:‬‬

       ‫והאדם הנבחן ואחר כך ניתנה לו רשות [לפסוק ולדון] [‪ ]...‬הוא שיהיה‬
       ‫מתלמידי חכמים דווקא‪ ,‬מפורסם בדתיותו‪ ,‬כמו שמתבאר בגמר‬
       ‫הוריות‪ ,‬אם הייתה לו ידיעה בכל התלמוד ויש לו בקיאות במסכתא‬
       ‫מן המסכתות‪ ,‬שכל זמן שנשאל שאלה מאותה המסכתא עונה עליה‬
       ‫תשובה נכונה ‑ הרי זה ראוי להתמנות בעירו‪ ,‬ונותנים לו רשות לכך‪.‬‬
       ‫וכאשר הרשו לו ‑ יהיה נוטל רשות‪ .‬ואם היה מובהק בחוכמה‪ ,‬עד כדי‬
       ‫שיענה תשובה נכונה בכל זמן שנשאל בכל התלמוד ‑ הרי זה ראוי‬
       ‫להתמנות ראש ישיבה‪ .‬וענין ראש ישיבה‪ ,‬שיעשה ישיבה בכל מקום‬

                                                       ‫שיגור‪ ,‬וידון וילמד ויורה [‪]...‬‬
       ‫ושמא יטעך בכל העניינים הללו שכללתי בדברי אלה אותם השמות‬
       ‫המפורסמים בארץ ישראל ובבל שקוראין אנשים "ראש ישיבה"‬
       ‫ואחרים "אב בית דין"‪ ,‬ומבדילים בין "ראש ישיבת גאון יעקב" ובין‬
       ‫"ראש ישיבה של גולה"‪ ,‬וכן כותבים לאנשים אשר לא ראו אותם‬
       ‫"ראש ישיבה" או זולת זה מן השמות‪ ,‬לפי שהדברים הללו פיטומי‬
       ‫שמא בעלמא [=הגדלת השם בלבד‪ ,‬בחינת תואר ריק מתוכן]‪ ,‬והרי הן‬
       ‫כדרך הכינויים והחניכה‪ .‬וכבר ראיתי בארץ ישראל אנשים נקראים‬
       ‫"חברים"‪ ,‬ובמקומות אחרים מי שנקרא "ראש ישיבה"‪ ,‬ואפילו בר‬
       ‫בי רב דחד יומא ליתיה [ואפילו אינו תלמיד בן יומו בבית המדרש‪ .‬כלומר‬
       ‫אינו ראוי לתואר פשוט מזה]‪ .‬ואנחנו לא דברנו בשמות אלא בעניינים‪.‬‬

                                                                            ‫(פה"מ‪ ,‬בכורות ד‪,‬ד)‬

‫הדברים מתחברים לביקורתו הבוטה של הרמב"ם על הממסד הרבני‬
‫בתקופתו‪ 30.‬מכל מקום‪ ,‬לענייננו‪ ,‬המסקנה היא‪ :‬הכרת הטהרה נחוצה לכל‬

                                               ‫מי שמבקש להיות שלם‪.‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64