Page 68 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 68

‫‪ 36‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

       ‫ְל ָה ֵקר [=לצנן את גופה] ‑ ֲה ֵרי ז ֹו ֻמ ֶּת ֶרת ְל ַב ְע ָל ּה‪ֲ .‬א ָבל ִל ְתר ּו ָמה ְו ָק ָד ׁ ִשים ‑‬
               ‫ֵאי ָנ ּה ְטה ֹו ָרה‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ִּת ְט ּ ֹבל ְּב ַכ ָּו ָנה‪( .‬מקוואות [בנוסח הרמב"ם‪ :‬מקוות] א‪,‬ח)‬

‫הרמב"ם מטעים את דיני הטומאה והטהרה הכרוכה בכוונה ובשינוי תודעתי‬
‫– בזיקה לדיני המקדש‪ ,‬שהם עניינו של ספר טהרה‪ ,‬ולא את טבילת האישה‬
‫לבעלה‪ ,‬שאין לה זיקה לטהרה לכניסה למקדש‪ ,‬ולפיכך אין בה חובת כוונה‪24.‬‬
‫אף מן הפסוק החותם את הספר‪ ,‬ניכר גם שמדובר בשינוי בתודעה‪ ,‬שהרי לפי‬
‫הבנתו של הרמב"ם‪ ,‬אין מדובר בזריקת מים טהורים על העם אלא במשל‪25.‬‬
‫ראוי לציין שהטבילה מופיעה גם כתנאי מעבר בהתגיירות הגוי והפיכתו‬

    ‫ליהודי‪ ,‬שטבילתו‪ ,‬כמו הגיור עצמו‪ ,‬היא בראש ובראשונה תודעתית‪26.‬‬

                                           ‫בפתיחת ספר טהרה‬

‫גם בפתיחת ספר טהרה‪ ,‬נאמר בפסוק הפותח (המוטו)‪ֵ " 27:‬לב ָטהֹור ְּבָרא ִלי‬
‫ֱאֹל ִהים‪ְ ,‬ורּו ַח ָנכֹון ַח ֵּדׁש ְּב ִק ְרִּבי" (תהלים נא‪,‬יב)‪ ,‬וממנו עולה שההלכות בספר זה‬
‫באות לשם תיקון תודעתי ("לב טהור"‪" ,‬רוח נכון")‪ .‬כך עולה גם מן ההקשר‬
‫של הפרק שניטל ממנו הפסוק‪ ,‬שהוא הרצון לקרבת ה' ומעמדו הנפשי של‬

                                                             ‫המשורר‪:‬‬

       ‫ַה ְס ֵּתר ָּפ ֶני ָך ֵמ ֲח ָט ָאי‪ְ ,‬ו ָכל ֲע ֹו ֹנ ַתי ְמ ֵחה‪ֵ .‬לב ָטה ֹור ְּב ָרא ִלי ֱאלֹ ִהים‪ְ ,‬ור ּו ַח ָנכ ֹון‬
       ‫ַח ֵ ּד ׁש ְּב ִק ְר ִּבי‪ַ .‬אל ַּת ׁ ְש ִלי ֵכ ִני ִמ ְּל ָפ ֶני ָך‪ְ ,‬ור ּו ַח ָק ְד ׁ ְש ָך ַאל ִּת ַּקח ִמ ֶּמ ִּני‪ָ .‬ה ׁ ִשי ָבה‬

                             ‫ִּלי ְ ׂש ׂש ֹון ִי ׁ ְש ֶע ָך‪ְ ,‬ור ּו ַח ְנ ִדי ָבה ִת ְס ְמ ֵכ ִני‪( .‬שם‪ ,‬פסוקים יא‪-‬יד)‬

‫המונח "לב" משמעו כאן 'תפיסה'‪' ,‬דעה'‪" 28.‬לב טהור" הוא אם כן תפיסה‬
‫נקייה‪" .‬רוח" משמעו כאן 'רצון'‪" 29.‬רוח נכון" הוא אם כן רצון מבוסס‪ .‬הפנייה‬
‫לאל שיקרב את האדם נראית כמנוגדת לבחירה החופשית‪ ,‬אך לפי דרכו של‬
‫הרמב"ם במקום אחר‪ ,‬הדברים מתאימים גם להבנתו של הפסוק כאן‪ ,‬שבסופו‬

          ‫של דבר אין מדובר אלא בכוח הנתון לאדם‪ .‬וזה לשונו בעניין זה‪:‬‬

       ‫ּו ְב ִע ְנ ָין ֶזה ׁש ֹו ֲא ִלין ַה ְּנ ִבי ִאים ְו ַה ַּצ ִ ּדי ִקים ִּב ְת ִפ ּל ֹו ֵתי ֶהן ֵמה' ְל ָע ְז ָרם ַעל ֶ ּד ֶר ְך‬
       ‫ָה ֱא ֶמת‪ְּ ,‬כמ ֹו ׁ ֶש ָא ַמר ָ ּד ִוד‪" :‬ה ֹו ֵר ִני ה' ַ ּד ְר ֶּכ ָך" (תהלים כז‪,‬יא; פו‪,‬יא)‪ְּ ,‬כל ֹו ַמר‪:‬‬
       ‫ַאל ִי ְמ ְנע ּו ִני ֲח ָט ַאי ֶ ּד ֶר ְך ָה ֱא ֶמת‪ֶ ׁ ,‬ש ִּמ ֶּמ ָּנה ֵא ַדע ְ ּד ָר ֶכי ָך ְו ִיח ּוד ׁ ִש ְמ ָך‪ְ .‬ו ֵכן‬
       ‫ֶזה ׁ ֶש ָא ַמר‪ְ " :‬ור ּו ַח ְנ ִדי ָבה ִת ְס ְמ ֵכ ִני" (שם נא‪,‬יד)‪ְּ ,‬כל ֹו ַמר‪ַּ :‬ת ִּני ַח ר ּו ִחי ַל ֲע ׂש ֹות‬
       ‫ֶח ְפ ָצ ּה [נוסח אחר‪ֲ :‬ח ָפ ֶצי ָך]‪ְ ,‬ו ַאל ִי ְג ְרמ ּו ִלי ֲח ָט ַאי ְל ָמ ְנ ֵע ִני ַה ְּת ׁש ּו ָבה‪ֶ ,‬א ָּלא‬
       ‫ִּת ְה ֶיה ָה ְר ׁש ּות ְּב ָי ִדי ַעד ׁ ֶש ֶא ֱח ֹזר ְו ָא ִבין‪ְ ,‬ו ֵא ַדע ֶ ּד ֶר ְך ָה ֱא ֶמת‪ְ .‬ו ַעל ֶ ּד ֶר ְך ז ֹו ָּכל‬

                                                   ‫ַה ּד ֹו ֶמה ִל ְפס ּו ִקים ֵא ּל ּו‪( .‬תשובה ו‪,‬ד)‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73