Page 69 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 69
קרפפ :האמוטה גשומ לש יתרכהה ויפוא ׀ 37
כלומר הסרת הטומאה ,שהיא החטא או תוצאתו 30,אינה אלא עבודת האדם,
והתקווה-הבקשה היא שריבוי החטאים לא יכריע את מאמציו ,אלא יאפשר
לו להיטהר ,עד שיחזור ויבין.
אם כן ,ספר טהרה מעוטר בראשו ובסופו במסר העקרוני ,שהמושגים טומאה
וטהרה אינן מהויות העומדות בפני עצמן כעצמים ותופעות בטבע ,לסלק
ישויות דמוניות שאיש אינו יכול לחוש בהן ,אלא הכרתיות ,נומינליסטיות,
קביעות חברתיות אמוניות הבאות לטהר את ליבנו ולהביאנו במי הדעת.
בהמשך הפרק ,ובפרקים הבאים ,נרחיב ונעמיק ביישומו של עקרון זה.
המונח " ֵמי הדעות"
בסופו של ספר טהרה מודגשים שלושה מוטיבים החוזרים ונשנים בתפיסתו
של הרמב"ם :המים ,הדעות והעצותִ " :מֻּט ְמ ַאת ַהְּנ ָפׁשֹותֶׁ ,ש ֵהן ַמ ְחְׁשבֹות
ָה ָאֶון ְו ֵדעֹות ָהָרעֹותֵּ ,כיָון ֶׁש ִה ְסִּכים ְּב ִלּבֹו ִל ְפרֹׁש ֵמאֹו ָתן ָה ֵעצֹותְ ,ו ֵה ִביא ַנ ְפׁשֹו
ְּב ֵמי ַה ֵּדעֹות – ָט ַהר; ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמרְ' :ו ָז ַר ְק ִּתי ֲע ֵלי ֶכם ַמ ִים ְטהֹוִרים'".
המים
ה"מים" הם המוטיב שהרמב"ם חותם בו גם את משנה תורה ,בתיאור שפע
הדעת שיהיה משותף לכל האנושות בימות המשיח ,וגם שם המים מציינים
את הדעת:
ּו ְבא ֹות ֹו ַה ְ ּז ַמן לֹא ִי ְה ֶיה ׁ ָשם לֹא ָר ָעב ְולֹא ִמ ְל ָח ָמה ְולֹא ִק ְנ ָאה ְו ַת ֲחר ּות,
ׁ ֶש ַה ּט ֹו ָבה ִּת ְה ֶיה ֻמ ׁ ְש ַּפ ַעת ַה ְר ֵּבהְ ,ו ָכל ַה ַּמ ֲע ַד ִּנים ְמצ ּו ִיין ֶּכ ָע ָפרְ ,ולֹא ִי ְה ֶיה
ֵע ֶסק ָּכל ָהע ֹו ָלם ֶא ָּלא ָל ַד ַעת ֶאת ה' ִּב ְל ַבדּ .ו ְל ִפי ָכ ְך ִי ְהי ּו ֲח ָכ ִמים ְּגד ֹו ִלים,
ְוי ֹו ְד ִעים ְ ּד ָב ִרים ַה ְּסת ּו ִמים ָה ֲע ֻמ ִּקיםְ ,ו ַי ּ ִ ׂשיג ּו ַ ּד ַעת ּב ֹו ְר ָאם ְּכ ִפי ּכֹ ַח ָה ָא ָדם,
ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמרִּ " :כי ָמ ְל ָאה ָה ָא ֶרץ ֵ ּד ָעה ֶאת ה' ַּכ ַּמ ִים ַל ָּים ְמ ַכ ִּסים" (ישעיהו יא,ט).
במקורות היהודיים ,כמו בתרבויות אחרות ,שימש מוטיב ה"ים" במגוון
הקשרים של חוכמה לימוד וידיעה .השימוש במונח "מים" כסמל ל"דעה"
אינו אלא הליכה בדרכי הנביאים והחכמים ,המרבים להשתמש במונח "מים"
לציין "חוכמה" ,כמו שעולה מדברי הרמב"ם במורה הנבוכים:
וכך נפוץ אצלם כינוי החכמה בשם מים" :הוי כל צמא לכו למים"
(ישעיהו נה,א) .והיות ששימוש זה נפוץ בשפה והתפשט עד שהפך כאילו
הוא ההוראה הראשונית ,נעשה שימוש גם בביטויי הרעב והצמא
לציון העדר החכמה וההשגה" :והשלכתי רעב בארץ :לא רעב ללחם
