Page 490 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 490
458׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
. 6צרעת הבית והבגד מצטרפות לכלל מאפייני טומאות הצרעת כטומאות חברתיות,
שהרי הבית והבגד הם עצמים של הציוויליזציה :מלאכותיים וחברתיים-אנושיים .על
הבגד כותב נחום ,אנשי שוליים ,עמ' " :83בהיותו קרוב לגוף האדם הוא נחשב כסמל
לאישיותו וגם כתחליף לה .בלבושו של האדם יש מתכונותיו המופשטות של הלובש
אותו".
.7טומאת צרעת ה,חִ " :מי ֶׁשָּנַׁשר ָּכל ְׂש ַער רֹאׁשֹוֵּ ,בין ֵמ ֲח ַמת חֹ ִלי ֵּבין ֵמ ֲח ַמת ַמָּכה ֶׁש ֵאי ָנּה
ְראּו ָיה ְל ַג ֵּדל ֵׂש ָערֵּ ,בין ֶׁש ָא ַכל ְּד ָבִרים ַהַּמׁ ִּשיִרין ֶאת ַהׂ ֵּש ָער אֹו ָסְך ְּד ָבִרים ֶש ִהׁ ִּשירּו ְׂש ָערֹו –
ַאף ַעל ִּפי ֶׁשָראּוי ִל ְג ַּדל ְל ַא ַחר ְז ַמן ,הֹו ִאיל ְו ָא ַבד ָּכל ְׂש ַער רֹאׁשֹו ַע ָּתהֲ ,הֵרי ֶזה ִנ ְקָרא ' ֵקֵר ַח'
אֹו 'ִּגֵּב ַח'" ואם צמח בהם שער צהוב ,וכן ח,אִ " :נ ְג ֵעי ָהרֹאׁש ְו ַה ָּז ָקן – הּוא ֶׁש ִּיּפֹל ַהׂ ֵּש ָער
ֶׁשָּב ֶהן ֵמ ִע ָּקרֹו ְו ִיׁ ָּש ֵאר ְמקֹום ַהׂ ֵּש ָער ָּפנּוי" .ובפה"מ נגעים יב,ה הרמב"ם מזהה מחלה זו:
"וכן נגעי אדם אתה רואה שעשה את הנתקים צרעת והוא "דא אלת'עלב"".
. 8ראן זיאס ,מחלות ,עמ' ;56-55סמט ,עיונים" ,פרשיות תזריע-מצורע – טעמי טומאת
הצרעת ושאר טומאות" ,המצוי גם במרשתת .http://etzion.org.ilושם ,בהערה ,16
נאמר" :על פרשת בתרגום השבעים וכן בקדמוניות היהודים של יוסף בן מתתיהו
ובתרגום הוולגטה מזוהה הצרעת עם מחלה בשם .Lepraהשם ֶלפרה משמש החל
מימי הביניים גם כשמה של מחלת ַה ְנ ֶסן ,וכך אירע שמחלה זו מכונה בעברית של ימינו
בתרגום חוזר – 'צרעת' .אולם הלפרה של דוברי היוונית בעת העתיקה (המתוארת אצל
היפוקרטס) אינה המחלה המכונה בשם זה בימינו – מחלת הנסן .ועל כל פנים ברור
שאין כל קשר בין מחלת הנסן לבין הצרעת המתוארת במקרא ,שכן סימני שתי המחלות
שונים לחלוטין (על ההבדלים הרבים ביניהן ,ראו י' טס ,אנציקלופדיה מקראית ,ערך
צרעת ,כרך ו ,עמ' .)777-776פרופ' ברוך אברהם לוין כותב (עולם התנ"ך לספר ויקרא,
עמ' )88כי מחלת הנסן לא הייתה מוכרת כלל בכנען המקראית ,שכן בשרידים מתקופה
זו לא נמצאה כל פגיעה בעצמות שעלולה לנבוע ממחלה זו בשלביה המתקדמים.
מחלת הנסן פשתה בעולם רק בשלהי העת העתיקה" .וראו פרויס ,רפואה מקרא עמ'
.494-490
.9מילגרום ,הפולחן והמוסר ,עמ' .126-125
. 10עמר ,שחין עמ' .94
. 11ראו ויקרא יג,יח-כג; וראו טומאת צרעת ,פרקים ה-ו.
.12נחום ,אנשי שוליים ,עמ' .77
.13דאגלס ,ויקרא ,עמ' .189
.14ראו קויפמן ,תולדות ,עמ' .550-549
. 15מעט מן המקורות הישירים הם פה"מ :שבת ו,י (שן שועל); פסחים ד,י (נחש הנחושת).
משנה תורה :עבודה זרה פרק יא; מו"נ ג,לז ,12-10והרחבות שם (דרכי האמורי).
. 16ראו מו"נ ,פתיחה" :3כבר ביארנו בחיבורינו ההלכתיים (פה"מ חגיגה ב,א; יסודי
התורה פרקים א-ד) כללים מן הלימוד הזה והערנו על עניינים רבים ,וציינו בהם שמעשה
בראשית הוא מדע הטבע ,ומעשה מרכבה הוא מדע האלוהות (=המטפיזיקה)" .וראו
שם בהרחבות .בייחוד ראו יסודי התורה פרקים ג-ד; ראו מו"נ ב,ל .זו המקבילה למונח
פיזיקה (מדעי הטבע) בכתבי אריסטו.
. 17מתוך תפילת השחר (אהבה ,סדר התפילות ח) .וכן עולה מפירושו של הרמב"ם במו"נ
ב,ל ,ראו ביאורי שם.
