Page 485 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 485

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪453‬‬

‫האל בדבר האהוב עליו ביותר‪ .‬על כן הקורבן הוא בׂשר‪ ,‬יין ונגינה‪ ,‬כלומר השיר"‪ ,‬אלא‬
‫שההיקש אינו מדויק‪ .‬השיר והבשר נעשים לשימוש האדם‪ ,‬בעוד היין המובא למקדש‬

                                                         ‫אינו נשתה על ידי האדם‪.‬‬
‫‪ .	101‬ראו למשל באיסור לנטוע אשרה‪ ,‬עבודה זרה ח‪,‬ג‪ִ " :‬אי ָלן ֶׁש ָהיּו ַהּגֹו ִיים ְמַׁשְּמִרין ֶאת‬
‫ֵּפרֹו ָתיו ְואֹו ְמִרים ֶׁש ֵהם מּו ָכ ִנים ַל ֲעׂשֹות ֵמ ֶהן ֵׁש ָכר ְל ֵבית ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ְּפלֹו ִנית‪ְ ,‬ועֹוִׂשין ֵמ ֶהן ֵׁש ָכר‬
‫ְוׁשֹו ִתין אֹותֹו ְּביֹום ֵאי ָדם – ֲהֵרי ֶזה ָה ִאי ָלן ָאסּור ַּב ֲה ָנ ָאה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ְּס ָתמֹו ֶׁשהּוא ֲאֵׁשָרה‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך‬

                                      ‫עֹוִׂשין ְּב ֵפרֹו ָתיו ָּכְך‪ֶׁ ,‬שּזֹו ִהיא ֻח ָּקּה ֶׁשָּל ֲאֵׁשָרה"‪.‬‬
‫‪ 	.102‬קדם לו למשל רס"ג בהנבחר באמונות ובדעות‪ ,‬עמ' קכא־קכב‪" :‬האם והאחות והבת‪,‬‬
‫מפני שההכרח מביא לידי התייחדות עמהן‪ ,‬והתרת נשיאתן תביא לידי זנות עמהן"‪.‬‬
‫ראב"ע (ויקרא יח‪,‬ו)‪" :‬ובעבור שיצר לב האדם כבהמות‪ ,‬לא ייתכן לאסור כל הנקבות‪,‬‬
‫והנה אסר כל הנמצאות עמו בכל עת"‪ .‬לפה"מ‪ ,‬בפרק השישי משמונה פרקים‪ ,‬שהרמב"ם‬
‫אומר בו שהעריות הן בגדר חוקים‪ ,‬וטעמן אינו ידוע‪ ,‬וכאן מביא להן טעם‪ ,‬ראו לעיל פרק‬
‫‪" ,6‬המבוכה בטעמי פרטי המצוות"‪ .‬וראו גם מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪196‬־‪.195‬‬

               ‫‪ .	103‬ראו למשל דבריו של הרמב"ן בויקרא יח‪,‬ו‪ ,‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪ ,298‬הערה ‪.75‬‬
‫‪ .	104‬כלפה'‪ .‬שורץ מתרגם "גינוני רשמיות" ומעיר שתרגם זאת על פי הערבית המאוחרת‬

                  ‫שבה מציינת המילה יחסים פורמליים המחייבים רשמיות וטקסיות‪.‬‬
‫‪ .	105‬כך במצרים‪ ,‬שרווחו בה בקרב המלוכה וגם בשכבות אחרות בציבור נישואים בתוך‬
‫המשפחה‪ ,‬והייתה נגועה בפריצות קשה‪ .‬ראו מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪200‬־‪.199‬‬
‫‪ 	.106‬בדומה לזה‪ ,‬ראו סמט‪ ,‬עיונים‪ ,‬פרשת אחרי מות‪" ,‬טעמם של איסורי העריות (פרק יח)‪.‬‬

   ‫המאמר מצוי גם במרשתת באתר ‪2.htm‬־‪http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet/v5‬‬
‫‪ 	.107‬ראו פרק ‪ ,3‬הערה ‪ ,19‬כי אלון סבור שטומאת גויים מתקנת חכמים יסודה בטומאת‬
‫עבודה זרה שהתפשטה על עובדיה‪ ,‬אבל לא מצאתי ברמב"ם כל שריד ישיר לזה‪ .‬עתה‬

                                ‫הדברים מקבלים חיבור מסוים לתפיסות עבודה זרה‪.‬‬
‫‪ .	108‬ראו קריאת שמע ג‪,‬ב‪ֵ " :‬אין קֹוְר ִאין ֹלא ְּב ֵבית ַהֶּמְר ָחץ‪ְ ,‬וֹלא ְּב ֵבית ַהִּכ ֵּסא‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין‬
‫ּבֹו צֹו ָאה‪ְ ,‬וֹלא ְּב ֵבית ַהְּק ָברֹות‪ְ ,‬וֹלא ְּב ַצד ַהֵּמת ַע ְצמֹו"‪ .‬לדיון בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪,8‬‬
‫עמ' ‪ ,263‬הערה ‪ .91‬ונאמר בהמשך פרק ב‪ ,‬הלכה טז‪ְּ" :‬כֵׁשם ֶׁש ָאסּור ִל ְקרֹות ְּכ ֶנ ֶגד צֹו ָאה‬
‫ּו ֵמי ֵמי ַר ְג ַל ִים ַעד ֶׁש ַּיְר ִחיק‪ָּ ,‬כְך ָאסּור ִל ְקרֹות ְּכ ֶנ ֶגד ָה ֶעְרָוה ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר ָּפ ָניו‪ֲ .‬א ִפּלּו ּגֹוי אֹו‬
‫ָק ָטן ֹלא ִי ְקָרא ְּכ ֶנ ֶגד ֶעְרָו ָתן; ַו ֲא ִפּלּו ְמ ִחָּצה ֶׁשִּל ְזכּו ִכית ַמ ְפ ֶס ֶקת – הֹו ִאיל ְוהּוא רֹו ֶאה ֶאת‬
‫ָה ֶעְרָוה‪ָ ,‬אסּור ִל ְקרֹות ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר ָּפ ָניו‪ְ .‬ו ָכל ּגּוף ָה ִאׁ ָּשה ֶעְרָוה‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך ֹלא ִי ְס ַּתֵּכל ְּבגּוף‬
‫ָה ִאׁ ָּשה ְּכֶׁשהּוא קֹוֵרא‪ַ .‬ו ֲא ִפּלּו ִאְׁשּתֹו – ִאם ָה ָיה ְמ ֻגֶּלה ֶט ַפח ִמּגּו ָפּה‪ֹ ,‬לא ִי ְקָרא ְּכ ֶנ ְג ָּדּה"‪.‬‬

                                                          ‫ובדומה לזה‪ ,‬תפילה ד‪,‬ז‪.‬‬
‫‪ .	109‬על פי מו"נ ג‪,‬מז‪ .‬לדיון מקיף בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪" ,4‬ניתוח הטעם השלישי‪ :‬יצירת‬
 ‫תחושת הנשגבות למקדש"‪ .‬עיון בטעם זה נעשה על יסוד שיח עם הרב עזריה אריאל‪.‬‬

                                              ‫‪ 	.110‬מיטשם‪ ,‬יולדת נקבה‪ ,‬עמ' ‪156‬־‪.153‬‬
                                                        ‫‪ .	111‬מיטשם‪ ,‬עמ' ‪ ,154‬סעיף ב‪.‬‬

‫‪ 	.112‬נדה לא ע"ב "מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? שלא יהיו הכול שמחים ואביו‬
‫ואמו עצבים" וכהמרש"א (ולא כרש"י)‪ .‬אגרא דכלא תזריע‪ .‬מי מרום (הרב יעקב משה‬

                                                    ‫חרל"פ) כרך י' מאמר ט"ז י"ז‪.‬‬
‫‪ .	113‬כעין מה שאמרו חכמים בעניין קיצור טומאת היולדת ביום המילה‪" :‬ומפני מה אמרה‬

  ‫תורה מילה לשמונה? שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים" (בבלי נידה לא‪,‬ב)‪.‬‬
   480   481   482   483   484   485   486   487   488   489   490