Page 487 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 487
קרלפ ותרהעה ׀ 455
וראו ֵמקלנבורג ,הכתב הקבלה (ויקרא יח,ו)" :ערווה – ולדעתי שם 'ערווה' פירושו –
אבר הזיווג והדבוק ,כי שורש 'ערה' הוראתו גם כן ענין דבוק וחבור ,כמוָ ' :ערֹות ַעל
ְיאֹור' (ישעיהו יט ,ז) .ע"ש רש"י .וכן 'ְו ִקיר ֵעָרה ָמ ֵגן' (שם כב,ו) .ע"ש ברש"י ותרגום.
וכן 'ּו ִמ ְת ָעֶרה ְּכ ֶא ְזָרח ַר ֲע ָנן' (תהלים לז,לה) .והוא רגיל מאד בדברי רבותינו' :נדלדלה
הכבד ומעורה בטפשין' (חולין מו,א) ,פי' מעורה – דבוקה .ובביצה (ז,א) :מעורין
בגידין; הערה זו הכנסת העטרה' (יבמות נה,א); 'ְּכ ַמ ַער ִאיׁש ְוֹליֹות' (מל"א ז,לו) – כאיש
המעורה בלוייה שלו (יומא נד,ב) .מבואר דעתם שהמעור הוא הדבוק והזווג שבין איש
לאשתו כעניין 'ְו ָד ַבק ְּב ִאְׁשּתֹו' (בראשית ב,כד) .ושפיר הונח על אותו מקום שהזיווג
והדבוק בו שם ערווה".
. 128ראו מו"נ ג,מה ;10קליין ,הכרובים ,במיוחד "משמעות הכרובים לפי שיטת הרמב"ם",
עמ' 46־.40
. 129מו"נ ב,ו" :7ולשון מדרש קהלת (קהלת רבה י,כ)" :בשעה שאדם ישן ,נפשו אומרת
למלאך ומלאך לכרוב" .הרי שאמרו במפורש למי שמבין ומשכיל ,שהכוח המדמה
נקרא גם הוא "מלאך" ,ושהשכל נקרא "כרוב" .מה נאה הדבר ליודע ,ומה מאוס הוא
לבורים!" .ראו שם במהדורת שורץ ,הערה ,34שאבן סינא קורא לׂשכלים הנבדלים מן
החומר בשם "כרובים" .הרב קאפח מציין שם (עמ' שעט ,הערה " :)33ביסוס דעה זו
בתודעת ההמון הוא בעצם ידיעת המצווה שבתורה לעשות שני כרובים ,כי למעשה אין
שום אדם רואה אותם פרט לכהן גדול ביום הכיפורים".
.130על הסבר אפשרי לאי־הכללת עשיית ארון הברית בכלל כלי המקדש ,כפי שפירט
הרמב"ם במנורה ובשולחן הפנים ובמזבח הקטורת ,ראו מו"נ ג,מה ,6בהרחבות.
. 131מו"נ א,מט" :6השלמות המדומה הזו ,כלומר תנועת התעופה ,אינה מיוחסת לה' כלל,
משום שהיא תנועה של בעלי חיים שאינם הוגים .ואל יטעו אותך דבריו "ַו ִּיְר ַּכב ַעל ְּכרּוב
ַו ָּיעֹף" (שמואל־ב כב,יא; תהילים יח,יא) ,כי הכרוב הוא אשר עף ,והכוונה במשל הזה
היא מהירות בואו של הדבר ההוא".
. 132טכניקה זו נזכרת במו"נ ב,מג6־ ,5בדרכי העברת הנבואה.
.133מו"נ ג,א .2ראו שם ביאורי; שם ,פרקים ב־ג.
.134ראו מו"נ ב,ו בכל הפרק .וראו יסודי התורה ג,טָּ" :כל ַהּכֹו ָכ ִבים ְו ַהַּג ְלַּגִּלים ֻּכָּלן ַּב ֲע ֵלי ֶנ ֶפׁש
ְו ֵד ָעה ְו ַהְׂשֵּכל ֵהןְ ,ו ֵהן ַח ִּיים ְועֹו ְמ ִדין ּו ַמִּכיִרין ֶאת ִמי ֶׁש ָא ַמר ְו ָה ָיה ָהעֹו ָלםָּ ,כל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ְל ִפי
ָּג ְדלֹו ּו ְל ִפי ַמ ֲע ָלתֹוְ ,מַׁשְּב ִחים ּו ְמ ָפ ֲאִרים ְליֹו ְצָרם ְּכמֹו ַהַּמ ְל ָא ִכיםּ .ו ְכֵׁשם ֶׁשַּמִּכיִרין ֶאת ַה ָּקדֹוׁש
ָּברּוְך הּואָּ ,כְך ַמִּכיִרין ֶאת ַע ְצ ָמן ּו ַמִּכיִרין ֶאת ַהַּמ ְל ָא ִכים ֶׁשְּל ַמ ְע ָלה ֵמ ֶהןְ .ו ַד ַעת ַהּכֹו ָכ ִבים
ְו ַהַּג ְלַּגִּלים ְמעּו ָטה ִמ ַּד ַעת ַהַּמ ְל ָא ִכיםּ ,ו ְגדֹו ָלה ִמ ַּד ַעת ְּב ֵני ָא ָדם" .השוו גם שם ב,זִׁ" :שּנּוי ְׁשמֹות
ַהַּמ ְל ָא ִכים – ַעל ֵׁשם ַמ ֲעלֹו ָתם הּואּ ,ו ְל ִפי ָכְך ִנ ְקָר ִאיםַ :חּיֹות ַהּקֹ ֶדׁשְ ,ו ֵהם ְל ַמ ְע ָלה ִמן ַהּכֹל,
ְואֹו ַפִּניםְ ,ו ֶאְר ֶאִּליםְ ,ו ַחְׁש ַמִּליםּ ,וְׂשָר ִפיםּ ,ו ַמ ְל ָא ִכיםֵ ,ואֹל ִהיםּ ,ו ְב ֵני ֱאֹל ִהיםּ ,ו ְכרּו ִביםְ ,ו ִאיִׁשים".
.135ראו מקבילי ,מפגש ,עמ' 34־ ;32קליין־ברסלבי ,אדם ,עמ' 261־ .254וראו לעיל פרק ,6
"ההנהגה החברתית שבמקדש" ,עמ' ,201על "אדם ממקום כפרתו נברא".
. 136למונח "אכל" ,ראו מו"נ א,ל ;3למונח "עץ" במשמעות 'עצה' ,ראו מו"נ ג,כב" :5הדבר
הראשון שעליך להתבונן בו הוא דבריוִ ' :איׁש ָה ָיה ְב ֶאֶרץ עּוץ' (שם א,א) .ננקט שם
רב־משמעי ,עוץ [ ]...והוא ציווי לחשוב ולהתבונןֻ ' :עצּו ֵע ָצה' (ישעיהו ח,י) .הרי הוא
כאומר לך :התבונן במשל זה ,חשוב עליו והבן את משמעותו ,וראה מה היא הדעה
הנכונה" .להסבר האפשרות החיובית של הפסוק "ֶּפן [=אולי] ִיְׁש ַלח ָידֹו ְו ָל ַקח ַּגם ֵמ ֵעץ
