Page 482 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 482
450׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
ולאשתו קודם שחטאו .וכמו שיש בכל אבר ואבר מהאברים מהלל ושבח בעשות הטוב
וגנאי בעשות הרע ,כך היה לאדם הראשון בכלי המשגל" .להסבר זה ראו גם אידל ,סתרי
עריות ,עמ' ,87שנראה שגם אדם לפני החטא היה משמש מיטתו אבל בלא תשוקה
מינית ,בדומה לסיפור שמביא הרמב"ם בפה"מ סנהדרין ז,ד" :וכבר הגדילו בשבח
אחד החכמים שהייתה לו אשה שיש בה מומים ניכרים וגלוים והוא לא ידע בכך מפני
שמחשבתו הייתה עסוקה במה שמתעסקים בו החסידים הטהורים ,ובשעה שהוא נצרך
לה אין מטרתו אלא מטרת הטבע בחכמה האלהית ,ואין זה סותר למה שקדם באמרם כל
מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה ,לפי שדרכי האסור והמותר זולת דרכי המגונה
והרצוי והאהוב ,ואיך צריך לנקוט בדרך הצניעות וההפלגה בפרישות"( .וראה עוד להלן
הערה .)127
לפי הדרך הזו אפשר להבין את הביטוי "סתרי עריות" – לדמיון שבין חיבור הקב"ה
והאדם לבין חיבור איש ואשתו ,אם נעשה בקדושה ,ולהבין מהמדרג בין סתרי עריות־
מעשה בראשית־מעשה מרכבה שגם סתרי עריות רומז לעניינים נשגבים.
ואילו הרמב"ן בפירושו לתורה כותב באופן אחר (ויקרא יח,ו)" :ודע כי המשגל דבר
מרוחק ונמאס בתורה זולתי לקיום המין ,ואשר לא יולד ממנו הוא אסור ,וכן אשר איננו
טוב בקיום ולא יצלח בו תאסור אותו התורה ,זה טעם אל כל שאר בשרו ,כי את שארו
הערה (להלן כ,יט) ,ירחיק הדבר מפני השאר" .זו תפיסה אחרת מזו המוצגת באיגרת
הקודש .תפיסתו של הרמב"ן לאיסורי העריות נטועה בתפיסה ריאליסטית ,השוו לטעמו
הנומינליסטי של הרמב"ם בעמ' .33
.76ליסודו של הפתרון כבר הערתי .ראו מקבילי ,מפגש ,עמ' 51־.50
.77ראו לעיל פרק " ,5האדם הוא מדיני בטבעו".
. 78ירמיהו כ,ט; מו"נ ,ב,לז6־" :5טבע הדבר הזה מחייב את מי שהגיע אליו אותו שיעור
עודף של שפע ,שבהכרח יקרא לאנשים )אל האמת) ,בין אם יקבלו ממנו ובין אם לאו,
ואפילו יינזק בגופו ,עד שמצאנו נביאים שקראו לבני האדם עד שנהרגו .והשפע האלוהי
הזה מניעם ואינו מניח להם לנוח ולשקוט בשום אופן ,ואפילו פגעו בהם אסונות לכן אתה
מוצא שירמיה עליו השלום אמר במפורש שכאשר פגעו בו ביזיונות החוטאים והכופרים
שהיו בזמנו ,רצה לכבוש את נבואתו ולא לקרוא להם אל האמת שמאסו בה ,ולא יכול
לעשות זאת .הוא אמרִּ [':כי ִמ ֵ ּדי ֲא ַד ֵּבר ֶא ְז ָעקָ ,ח ָמס ָוׁשֹד ֶא ְקָרא] ִּכי ָה ָיה ְד ַבר ה' ִלי ְל ֶחְר ָּפה
ּו ְל ֶק ֶלס ָּכל ַהּיֹוםְ .ו ָא ַמְר ִּתי ֹלא ֶא ְז ְּכֶרּנּו ְוֹלא ֲא ַד ֵּבר עֹוד ִּבׁ ְשמֹוְ ,ו ָה ָיה ְב ִל ִּבי ְּכ ֵאׁש ּבֹ ֶעֶרת ָע ֻצר
ְּב ַע ְצמֹ ָתי ְו ִנ ְל ֵאי ִתי ַּכ ְל ֵכל ְוֹלא אּו ָכל' (ירמיהו כ,ח־ט)" .ראו מלמד ,האופי המדיני ,עמ'
325־ 324על המתח הפנימי שבו נתון הנביא ,הרצון להבדלות מחד ומחויבותו לשליחות
המדינית מאידך.
.79דניאל י,ח; יסודי התורה ז,בְ" :ו ֻכָּלןְּ ,כֶׁשִּמ ְת ַנְּב ִאין – ֵא ְבֵרי ֶהן ִמ ְז ַּד ְע ְז ִעיןְ ,ו ֹכ ַח ַהּגּוף ּכֹוֵׁשל,
ְו ֶעְׁשּתֹונֹו ֵתי ֶהם ִמָּטְרפֹות".
. 80לפרישות משה רבנו ,ראו לעיל פרק ,4הערה .44
. 81החציצה שהרמב"ם מציע בין המיניות לנבואה מחזקת את טענתו שמוחמד היה נביא
שקר .ראו לסקר ,דתות ,עמ' ,88ושם בהערה .65וראו קאפח ,כתבים ,כרך ג ,עמ'
1416־" ,1412האסלאם והיחס למוסלמים במשנת הרמב"ם".
. 82ראו שחיטה ב,גְ" :וֹלא ְּב ֵה ָמה ְו ַח ָּיה ִּב ְל ַבדֶ ,אָּלא ָּכל ַה ֻחִּלין ָאסּור ְל ַה ְכ ִני ָסן ָל ֲע ָז ָרהֲ ,א ִפּלּו
ְּבַׂשר ְׁשחּו ָטה אֹו ֵּפרֹות ּו ַפת ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן; ִאם ָע ַבר ְו ִה ְכ ִני ָסן – ֻמ ָּתִרין ַּב ֲא ִכי ָלה ְּכֶׁש ָהיּו.
