Page 479 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 479
קרלפ ותרהעה ׀ 447
.42ראו למשל במרשתת באתר ,YNETבכתבה מסוכנות הידיעות רויטרס מיום
" :23.07.09חוואים במזרח הודו לא בוחלים באמצעים במסגרת מאמציהם להביא
להגברת הגשמים .חלקם ביקשו מבנותיהן הבתולות לחרוש את השדות בעירום,
בניסיון נואש להביך את אלי מזג האוויר ולגרום להם להמטיר גשמי מונסון חזקים".
3751242,00.html־ .http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,Lהשוו לתגובת ההלכתית
לבצורת :סדרת תעניות וטקסי תשובה (ראו הלכות תעניות פרקים א־ד).
.43להיבטים הרפואיים המומלצים ,ראו הרוי ,מין ובריאות ,עמ' 35־.33
.44או "נפשן" בנוסח כתבי יד אחרים .הרב קאפח מעיר על אתר (עמ' ריא ,הערה כט)" :כדי
שתתיישב נפשו ויעשה מעשיו לשם המטרה כלומר לפריה ורביה או לקיום עונתה ,ולא
למילוי תאוותו בעת להיטותו .זה נראה לי פשוט בדעת רבנו".
. 45השמחה ביחסי האישות נזכרת בשני מקומות :הלכות דעות ה,דֶ " :אָּלא ִּבְרצֹון ְׁש ֵני ֶהם
ּו ְבִׂש ְמ ָח ָתם"; הלכות אישות טו,יזְ" :וֹלא ֶי ֱאנֹס אֹו ָתּה ְו ִי ְב ֹעל ְּב ַעל ָּכְר ָחּה ֶאָּלא ְל ַד ְע ָּתּה
ּו ִמּתֹוְך ִׂשי ָחה ְוִׂש ְמ ָחה".
. 46מיעוט כתבי היד ,ובהם אלו שהיו לפני המגיד משנה והטור (מאה שנה בלבד אחרי חיי
הרמב"ם) ,גרסו כאן משפט נוסף "ובלבד שלא יוציא שכבת זרע לבטלה" ,כשיטת התוס'
(יבמות לד,ב ד"ה ולא) .אבל רוב כתה"י המדויקים ,ובכללם כל כתה"י התימנים – לא
גרסו משפט זה ,והדבר משמעותי .ראו במהדורתי המדויקת ובביאורים שם .התוספת
"ובלבד שלא יוציא שכבת זרע לבטלה" .בין מידת חסידות למידת כל העם ,ראו חדד,
נזירות ,עמ' 103־.101
. 47הביטוי חוזר על עצמו גם בתפילה וברכת כוהנים ד,ד; איסורי ביאה כא,יא.
. 48ראו סוף פרק " ,6טבילתו הקבועה של הרמב"ם" ,עמ' .206
. 49אתיקה ניקומאכית ,ספר ג ,פרק 1118 ,10ב 4־ ,1על פי הערת שורץ על אתר ,הערה
.22י' ליבס ,עמ' " :)9תחום הפריצות הוא איפוא ,אותה תחושה שכל שאר התחושות
שותפות לה ,וניתן להסיק מזה שמוצדק הגנאי שמגנים את הפריצות ,מאחר שהיא
מצויה בנו לא מצד היותנו בני אדם ,אלא מצד היותנו בעלי חיים" .לדיון בגרסה זו,
ראו ברמן ,אבן באג'ה והרמב"ם ,עמ' ,72הערה .179שורץ מעיר במהדורתו על אתר,
הערה ,22שברמן מוצא התבטאויות דומות בכתביו הרפואיים של הרמב"ם ,אלא ששם
הדברים באים נגד אמונת העם שהּביאה טובה לבריאות ,ובאיגרת הנחמה של רבי
מימון ,אביו.
.50שם1118 ,א 30־ ,2מהדורת י' ליבס ,עמ' 79־" :78מכאן שההנאות הגופניות הן תחומו
של יישוב הדעת ,אך גם לא כל ההנאות הללו .שהרי המתענגים על מה שנתפס בראייה,
כגון על צבעים ,צורות ותמונות ,אינם נקראים 'לא מיושבים בדעתם' ולא 'פרוצים' []...
והוא הדין גם לגבי מה שנתפס בשמיעה :איש לא יקרא 'פרוצים' לנהנים ממנגינות או
מדקלומו של שחקן ,ולא 'מיושבים בדעתם' לנהנים בכך במידה הראויה; וגם הנהנים מן
הריחות לא ייקראו בשמות אלו ,אלא אם כן בדרך אגב ,שלא לנהנים מריחם של תפוחים
או שושנים או קטורת אנו קוראים פרוצים [."]...
. 51מו"נ ג,לו ,הערה " :*23ובעניין זה אביא כאן דברי אחד מקדמוננו (ראה קובץ על־יד
תשי"א ,עמ' נא) שהאדם בעת שהוא אוכל ושותה וסך גופו והולך ויושב ורואה ושומע
ומריח וממשש וכל שאר התאוות הגופניות [ ]...אפשר לו לחשוב בדעתו [ ]...ולהתבונן
בענינים מושכלים [ ]...אבל תאות המשגל אי־אפשר לאדם [ ]...להתבונן במושכלות
