Page 480 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 480

‫‪ 448‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫בהחלט בשעת יציאת הטפה שהיא ש"ז‪ .‬נמצא שהיא תכלית התאוות הגופניות והיא‬
                                               ‫הקצה האחרון שבתכלית השפלות"‪.‬‬

‫‪ .	52‬בערבית‪" :‬קד'ארה' אלנכאח"‪ .‬אבן תיבון מתרגם‪" :‬מיאוס המשגל"; הרב קאפח‬
                       ‫מתרגם‪" :‬טינוף התשמיש"; ושורץ מתרגם‪" :‬זוהמת הביאה"‪.‬‬

                    ‫‪ 	.53‬תלמוד בבלי‪ ,‬שבת קמה‪,‬ב־קמו‪,‬א; יבמות קג‪,‬ב; עבודה זרה כב‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ .	54‬ראו‪ :‬לוינגר‪ ,‬פילוסוף ופוסק‪ ,‬עמ' ‪89 ,26‬־‪ ;88‬אידל‪ ,‬סתרי עריות‪ ,‬עמ' ‪ .88‬לדיון‬

        ‫בפרשנויות של מאמר זה‪ ,‬הקלאסיות והאחרונות‪ ,‬ראו קלנר‪ ,‬אדם‪ ,‬עמ' ‪52‬־‪.44‬‬
              ‫‪ 	.55‬ראו קליין־ברסלבי‪ ,‬אדם‪ ,‬פרק רביעי "הפירוש ל'נחש'"‪ ,‬עמ' ‪229‬־‪.209‬‬
                       ‫‪ .	56‬כספי‪ ,‬בפירושו משכיות כסף‪ ,‬קדמוני מפרשי המורה‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬

‫‪ 	.57‬כספי‪" :‬מטעם 'נחוש ינחש' 'לקראת נחשים'‪ ,‬ניסיונות ושיעורים ואומדנות"‪ ,‬משכיות‬
‫כסף‪ ,‬קדמוני מפרשי המורה‪ ,‬עמ' ‪ .111‬אפודי‪" :‬מיוחד למנחשים ולקוסמים"‪ .‬שם־טוב‪:‬‬

       ‫"כי בו ינחשו המנחשים"‪ ,‬במורה הנבוכים‪ ,‬ארבעה פירושים ב‪,‬ל‪ ,‬עמ' ‪,61‬א־ב‪.‬‬
                                             ‫‪ .	58‬נרבוני‪ ,‬קדמוני מפרשי המורה מ ע"ב‪.‬‬

‫‪ 	.59‬ההקשר המלא ביחזקאל כד‪(" :‬ט) ָל ֵכן ּ ֹכה ָא ַמר ֲאדֹ ָני ה' אֹוי ִעיר ַה ָּד ִמים‪ַּ ,‬גם ֲא ִני ַא ְג ִּדיל‬
‫ַהְּמדּוָרה‪( .‬י) ַהְרֵּבה ָה ֵע ִצים ַה ְד ֵלק ָה ֵאׁש ָה ֵתם ַהָּבָׂשר ְו ַהְר ַקח ַהֶּמְר ָק ָחה‪ְ ,‬ו ָה ֲע ָצמֹות ֵי ָחרּו‪.‬‬
‫(יא) ְו ַה ֲע ִמי ֶד ָה ַעל ֶּג ָח ֶלי ָה ֵר ָקה ְל ַמ ַען ֵּת ַחם‪ְ ,‬ו ָחָרה ְנ ֻחְׁש ָּתּה ְו ִנ ְּת ָכה ְבתֹו ָכּה ֻט ְמ ָא ָתּה ִּת ֻּתם‬
‫ֶח ְל ָא ָתּה‪( .‬יב) ְּת ֻא ִנים ֶה ְל ָאת ְוֹלא ֵת ֵצא ִמֶּמָּנה‪ַ ,‬רַּבת ֶח ְל ָא ָתּה ְּב ֵאׁש ֶח ְל ָא ָתּה‪( .‬יג) ְּב ֻט ְמ ָא ֵתְך‬
‫ִזָּמה ַי ַען ִט ַהְר ִּתיְך ְוֹלא ָט ַהְר ְּת ִמֻּט ְמ ָא ֵתְך‪ֹ ,‬לא ִת ְט ֲהִרי עֹוד ַעד ֲה ִני ִחי ֶאת ֲח ָמ ִתי ָּבְך‪( .‬יד) ֲא ִני‬
‫ה' ִּדַּבְר ִּתי ָּב ָאה ְו ָעִׂשי ִתי ֹלא ֶא ְפַרע ְוֹלא ָאחּוס ְוֹלא ֶאָּנ ֵחם‪ִּ ,‬כ ְדָר ַכ ִיְך ְו ַכ ֲע ִלילֹו ַת ִיְך ְׁש ָפטּוְך‬
‫ְנ ֻאם ֲאדֹ ָני ה'"‪ .‬הקשר לתחתית מתאים להסברו של הרמב"ם לפסוק "והוא ישופך עקב"‬

                                            ‫במו"נ ב‪,‬ל‪" :20‬הוא גובר עליה בעקב"‪.‬‬
                            ‫‪ 	.60‬ראו לעיל בפרקנו‪" ,‬טומאת החטאים במקרא"‪ ,‬עמ' ‪.287‬‬
‫‪ .	61‬ראו ג'אנח‪ ,‬שרשים‪ ,‬שורש נח"ש‪ ,‬עמ' ‪ ,300‬המפרש את "נחשתך" במשמעות 'ערווה'‬
‫גם על פי התרגום‪ .‬הביטוי "תשפך" מופיע גם לפני כן‪ַ" :‬ו ִּתְׁשְּפ ִכי ֶאת ַּת ְזנּו ַת ִיְך ַעל ָּכל‬
‫עֹו ֵבר לֹו ֶי ִהי" (יחזקאל טז‪,‬טו)‪ ,‬ובביאור דעת מקרא נאמר שהדימוי הוא לכוס מלאה על‬

                                            ‫גדותיה‪ ,‬שהנוזלים שבה גולשים ממנה‪.‬‬
  ‫‪ 	.62‬פה"מ כלים ח‪,‬ג‪" :‬ופירוש נחשתו של תנור‪ ,‬קרקעיתו‪ ,‬ממה שנאמר‪ :‬השפך נחשתך"‪.‬‬
‫‪ַ" 	.63‬ו ִּי ְהיּו ְׁש ֵני ֶהם ֲערּוִּמים ָה ָא ָדם ְו ִאְׁשּתֹו‪ְ ,‬וֹלא ִי ְתּבֹ�ׁש ָ ׁשּו‪ַ .]...[ .‬ו ֵּתֶרא ָה ִאׁ ָּשה ִּכי טֹוב ָה ֵעץ‬
‫ְל ַמ ֲא ָכל ְו ִכי ַת ֲאָוה הּוא ָל ֵעי ַנ ִים ְו ֶנ ְח ָמד ָה ֵעץ ְל ַהְׂשִּכיל ַו ִּת ַּקח ִמִּפְריֹו ַוּ ֹתא ַכל‪ַ ,‬ו ִּת ֵּתן ַּגם ְל ִאיָׁשּה‬
‫ִעָּמּה ַוּיֹא ַכל‪ַ .‬ו ִּתָּפ ַק ְח ָנה ֵעי ֵני ְׁש ֵני ֶהם ַוֵּי ְדעּו ִּכי ֵעיֻרִּמם ֵהם‪ַ ,‬ו ִּי ְתְּפרּו ֲע ֵלה ְת ֵא ָנה ַוַּי ֲעׂשּו ָל ֶהם‬

                     ‫ֲח ֹגרֹת"‪ .‬וראו מו"נ א‪,‬ב‪ .‬וראו גם הרוי‪ ,‬מין ובריאות‪ ,‬עמ' ‪38‬־‪.36‬‬
‫‪ 	.64‬ראו גם המונח "ירד" במו"נ א‪,‬י‪" :4‬באופן הזה משתמשים גם לגבי הידרדרות העיון‬

                   ‫ופניית האדם במחשבתו אל דבר פחות מאוד‪ ,‬וייאמר שהוא ירד"‪.‬‬
                  ‫‪ 	.65‬למשפט זה משמעות גדולה גם בזיקה למקדש כמקום כינוס לאומי‪.‬‬
               ‫‪ .	66‬היחס בין שתי דמויות המופת לבין היין יידון בהמשך הפרק‪ ,‬עמ' ‪.303‬‬
‫‪ 	.67‬השוו הלכות דעות ה‪,‬א־ב‪ַּ " :‬ת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמים ֹלא ִי ְה ֶיה ַּגְרְּגָרן‪ֶ ,‬אָּלא אֹו ֵכל ַמ ֲא ָכל ָהָראּוי‬
‫ְל ַה ְברֹות ּגּופֹו‪ְ ,‬וֹלא יֹא ַכל ִמֶּמּנּו ֲא ִכי ָלה ַּג ָּסה‪ְ ,‬וֹלא ְי ֵהא רֹו ֵדף ְל ַמֹּלאת ִּב ְטנֹו‪ָּ ,‬כ ֵאּלּו ֶׁשִּמ ְת ַמְּל ִאין‬
‫ִמַּמ ֲא ָכל ּו ַמְׁש ֶקה ַעד ֶׁש ָּתפּו ַח ְּכֵר ָסן [‪ְ ]...‬וֻׁש ְל ָחנֹות ֵאּלּו ֵהם ֶׁשִּגָּנה ַהָּכתּוב ְו ָא ַמר‪ִּ' :‬כי ָּכל‬
‫ֻׁש ְל ָחנֹות ָמ ְלאּו ִקיא צֹ ָאה ְּב ִלי ָמקֹום'‪ְ .]...[ .‬וֹלא יֹא ַכל ֵא ֶצל ַעֵּמי ָה ָאֶרץ‪ְ ,‬וֹלא ַעל אֹו ָתן‬
‫ַהׁ ֻּש ְל ָחנֹות ַהְּמ ֵל ִאים ' ִקיא צֹו ָאה'‪ְ .‬וֹלא ַיְרֶּבה ְסעּודֹו ָתיו ְּב ָכל ָמקֹום‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ִעם ַה ֲח ָכ ִמים‪ְ .‬וֹלא‬
   475   476   477   478   479   480   481   482   483   484   485