Page 475 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 475

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪443‬‬

 ‫הערות לפרק ‪ :9‬טומאות המיניות ‪ -‬יחס שגוי למיניות‬

                            ‫‪ 	.1‬מחוסרי כפרה ב‪,‬א; לזיהוי המחלה ראו פרק ‪ ,8‬הערה ‪.33‬‬
‫‪ 	.2‬לדיון בשאלה אם "ימי נידתה" הם הימים הצפויים במחזור הטבעי או בספירה קבועה‬

             ‫או בשיטה משולבת‪ ,‬ראו מהדורתי‪ ,‬הקדמה להלכות איסורי ביאה פרק ו‪.‬‬
‫‪ 	.3‬לפירוט ההגבלות החלות עליהם עם התקדמות תהליך הטהרה‪ ,‬ראו ההקדמות להלכות‬

                                                         ‫מחוסרי כפרה במהדורתי‪.‬‬
‫‪ .	4‬הרמב"ם לא כתב במפורש שבעל קרי מורחק מהר הבית‪ ,‬המכונה "מחנה לוייה"‪ .‬ראו‪:‬‬
‫הלכות ביאת מקדש ג‪,‬ג; בית הבחירה ז‪,‬טו־כ‪ .‬אך רמז לו בבית הבחירה ח‪,‬ז; ביאת מקדש‬

                                                     ‫ג‪,‬ח‪ .‬וראו במפרשים על אתר‪.‬‬
‫‪ 	.5‬ראוי לציין את פרשנותו של רש"י‪ ,‬כי מתן תוקף לשבועה במקרא‪ ,‬כגון "ִׂשים ָנא ָי ְדָך ַּת ַחת‬
‫ְיֵר ִכי" (בראשית כד‪,‬ב־ט; שם מז‪,‬כט־לא)‪ ,‬נעשתה על מקום המילה‪ .‬כמקום המסמל חיים‬
‫וקיום ברית‪ .‬השוו מילגרום‪ ,‬פולחן ומוסר‪ ,‬עמ' ‪ .122‬וראו ראב"ע שחלק על פרשנות זו‪.‬‬

                                                   ‫‪ .	6‬אידל‪ ,‬סתרי עריות‪ ,‬עמ' ‪81‬־‪.80‬‬
‫‪ .	7‬ראו גם בבלי‪ ,‬חגיגה טז‪,‬א‪" :‬ששה דברים נאמרו בבני אדם‪ :‬שלשה כמלאכי השרת‪,‬‬
‫שלשה כבהמה‪ :‬שלשה כמלאכי השרת‪ :‬יש להם דעת כמלאכי השרת‪ ,‬ומהלכין בקומה‬
‫זקופה כמלאכי השרת‪ ,‬ומספרים בלשון הקדש כמלאכי השרת; שלשה כבהמה‪ :‬אוכלין‬

                        ‫ושותין כבהמה‪ ,‬ופרין ורבין כבהמה‪ ,‬ומוציאין רעי כבהמה"‪.‬‬
‫‪" 	.8‬הנה מקום אתי להזכיר בו כללים רבים מאד מענייני העריות ואף על פי שהם מפוזרים‬
‫בכמה מקומות במשנה וכבר ביארנו כל כלל מהם במקומו‪ ,‬אלא שאני מקבצם כאן‬
‫כדי שיהיו כולם במקום אחד למי שירצה לעיין בהם‪ ,‬ואזכיר גם עניינים שלא נתבארו‬

                                             ‫במשנה כדי שיהא העניין שלם כולו"‪.‬‬
‫‪" .	9‬אבל על אף שכל זה מותר כמו שאמרנו‪ ,‬החסידים הצנועים מתרחקים מכל הדברים‬
‫הבהמיים האלה ומגנים אותם ומגנים את אותם השמים כל מחשבתם ומאוויים עניינים‬
‫אלו‪ .‬לפי שכיון שהתברר שמטרת המשגל היא קיום המין לא ההנאה בלבד‪ ,‬ולא ניתנה‬
‫ההנאה בכך אלא כדי לעורר את בעלי החיים אל המטרה העיקרית שהוא העמדת הזרע‪,‬‬
‫והראיה הברורה לכך הפסקת התאווה והיעדר ההנאה אחר יציאת שכבת הזרע‪ ,‬כי למען‬
‫זה בלבד נתעוררו הטבעים‪ ,‬ואילו הייתה המטרה התענוג כי אז הייתה ממשיכה ההנאה כל‬
‫זמן שירצה האדם ליהנות‪ ,‬ואין הדבר כן‪ .‬ולפיכך מטרת החסידים היא מטרת הטבע בלבד‪,‬‬
‫והחכמים משבחים את זה ומחבבים אותו וקורין למי שמטרתו כן מקדש עצמו בשעת‬
‫תשמיש‪ ,‬והוא שיתכוון לפלוט העודף בלבד ואמרו שזה ממה שמוסיף בבנים טהרה‬
‫ופרישות ויושר מדות‪ .‬וכבר הגדילו בשבח אחד החכמים שהייתה לו אישה שיש בה מומים‬
‫ניכרים וגלויים והוא לא ידע בכך מפני שמחשבתו הייתה עסוקה במה שמתעסקים בו החסידים‬

     ‫הטהורים‪ ,‬ובשעה שהוא נצרך לה אין מטרתו אלא מטרת הטבע בחכמה האלוהית"‪.‬‬
‫‪ .	10‬התחום ההלכתי נרמז במשנה תורה בזיקה לחקירת טענת הבעל שאשתו נבעלה לפני‬
‫נישואיה על ידי אחר‪ֶ " :‬זה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרה "ּו ָפְרׂשּו ַהׂ ִּש ְמ ָלה" (שם כב‪,‬יז) – ְלׁשֹון ָּכבֹוד‪,‬‬

                                 ‫ֶׁשּנֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ְּב ִס ְתֵרי ַה ָּד ָבר" (נערה בתולה ג‪,‬יב)‪.‬‬
              ‫‪ .	11‬ודבר זה חוזר גם במו"נ ג‪,‬נא בעניין הניתוק המחשבתי של האדם מן ה'‪.‬‬
‫‪ 	.12‬אידל‪ ,‬סתרי תורה‪ ,‬עמ' ‪87‬־‪ .86‬וראו גם אידל‪ ,‬אבולעפיה‪ ,‬עמ' ‪ ,137‬המציין ש"סודות‬
    ‫שבעריות" רומזים ליחסים בין החומר לבין הצורה‪ ,‬ולא בשלילת יחסי המין ממש‪.‬‬
   470   471   472   473   474   475   476   477   478   479   480