Page 471 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 471

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪439‬‬

‫בכל הנאה (=בכל שימוש)‪ .‬ראו עבודה זרה ז‪,‬ז; ח‪,‬יא‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוא מנוסח בדמיון‬
‫של שלילת טומאה ולא לחיוב טומאה‪ַ " :‬מה ִּנ ָּדה ֵאי ָנּה ְמ ַטְּמ ָאה ְל ֵא ָבִרים‪ַ ,‬אף ֲעבֹו ָדה ָז ָרה‬

                                                          ‫ֵאי ָנּה ְמ ַטְּמ ָאה ְל ֵא ָבִרים"‪.‬‬
                          ‫‪ 	.97‬לייחודה של טומאת אוהל במת בלבד‪ ,‬ראו טומאת מת א‪,‬י‪.‬‬
‫‪ .	98‬הפסוק מדברים ז‪,‬כו בא בזיקה לפסלי עבודה זרה‪ְּ" :‬פ ִסי ֵלי ֱאֹל ֵהי ֶהם ִּתְׂשְרפּון ָּב ֵאׁש‪ֹ ,‬לא‬
‫ַת ְח ֹמד ֶּכ ֶסף ְו ָז ָהב ֲע ֵלי ֶהם ְו ָל ַק ְח ָּת ָלְך ֶּפן ִּתָּו ֵקׁש ּבֹו ִּכי תֹו ֲע ַבת ה' ֱאֹל ֶהיָך הּוא‪ְ .‬וֹלא ָת ִביא‬
‫תֹו ֵע ָבה ֶאל ֵּבי ֶתָך ְו ָה ִיי ָת ֵחֶרם ָּכ ֹמהּו‪ַׁ ,‬ש ֵּקץ ְּתַׁשְּק ֶצּנּו ְו ַת ֵעב ְּת ַת ֲע ֶבּנּו ִּכי ֵחֶרם הּוא"‪ .‬הביטוי‬
‫"שקץ" בא בויקרא ז‪,‬כא‪ְ" :‬ו ֶנ ֶפׁש ִּכי ִתַּגע ְּב ָכל ָט ֵמא ְּב ֻט ְמ ַאת ָא ָדם אֹו ִּב ְב ֵה ָמה ְט ֵמ ָאה אֹו‬
    ‫ְּב ָכל ֶׁש ֶקץ ָט ֵמא ְו ָא ַכל ִמְּבַׂשר ֶז ַבח ַהׁ ְּש ָל ִמים ֲאֶׁשר ַלה'‪ְ ,‬ו ִנ ְכְר ָתה ַהֶּנ ֶפׁש ַה ִהוא ֵמ ַעֶּמי ָה"‪.‬‬
‫‪ .	99‬ראו טורטשינר‪ ,‬במה‪ ,‬עמ' ‪18‬־‪ ,17‬האומר שהפסוקים בירמיהו יט‪,‬ו־יג‪ָ " ,‬ל ֵכן ִהֵּנה ָי ִמים‬
‫ָּב ִאים ְנ ֻאם ה' ְוֹלא ִי ָּקֵרא ַלָּמקֹום ַה ֶּזה עֹוד ַהּתֹ ֶפת ְו ֵגיא ֶבן ִהּנֹם ִּכי ִאם ֵּגיא ַה ֲהֵר ָגה [‪]...‬‬
‫ּו ְב ֹת ֶפת ִי ְקְּברּו ֵמ ֵאין ָמקֹום ִל ְקּבֹור [‪ֵּ ]...‬כן ֶא ֱעֶׂשה ַלָּמקֹום ַה ֶּזה ְנ ֻאם ה' ּו ְליֹוְׁש ָביו ְו ָל ֵתת ֶאת‬
‫ָה ִעיר ַהּזֹאת ְּכ ֹת ֶפת‪ְ .‬ו ָהיּו ָּב ֵּתי ְירּוָׁש ִַלם ּו ָב ֵּתי ַמ ְל ֵכי ְיהּו ָדה ִּכ ְמקֹום ַהּ ֹת ֶפת ַהְּט ֵמ ִאים ְלכֹל‪,‬‬
‫ַהָּב ִּתים ֲאֶׁשר ִקְּטרּו ַעל ַּגּ ֹג ֵתי ֶהם ְל ֹכל ְצ ָבא ַהׁ ָּש ַמ ִים ְו ַה ֵּסְך ְנ ָס ִכים ֵלאֹל ִהים ֲא ֵחִרים"‪ ,‬משמעם‬
‫שהנביא קורא לעם ואומר לו‪ :‬אם אתם מכבדים את הקברות כל כך‪ ,‬אני מוכן לתת לכם‬

                                                  ‫קברים על קברים עד אפס מקום!‬
                                                           ‫‪ 	.100‬אלון‪ ,‬נכרים‪ ,‬עמ' ‪.151‬‬

‫‪ 	.101‬ראו לעיל פרק שלישי בכללי הטומאה‪ :‬כלל א‪" :‬בעל החיים היחיד המטמא בחייו"‪,‬‬
‫שהכוונה בו רק ליהודי; כלל ד‪" :‬מקורות הטומאה – מוחשיים בלבד"‪ .‬לדעתי‪ ,‬הדבר‬
‫קשור להגדרה המיוחדת בהרמב"ם‪ָ " :‬העֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ֵמ ַא ֲה ָבה‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ָחַׁשק ְּבצּוָרה‬
‫זֹו ִמְּפ ֵני ְמ ַלא ְכ ָּתּה ֶׁש ָה ְי ָתה ָנ ָאה ְּביֹו ֵתר‪ ,‬אֹו ֶׁש ֲע ָב ָדּה ִמ ִּיְר ָאתֹו ָלּה ֶׁשָּמא ָּתֵר ַע לֹו‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ֵהן‬
‫ְמ ַדִּמים עֹו ְב ֶדי ָה ֶׁש ִהיא ְמ ִטי ָבה ּו ְמֵר ָעה" (עבודה זרה ג‪,‬ו)‪ ,‬אלא שעיסוק בה חורג ממסגרתו‬

                                                                    ‫של מחקר זה‪.‬‬
‫‪ 	.102‬ראו לעיל פרק שלישי‪ ,‬עמ' ‪ ,60‬בנושא הגיור‪ .‬וראו אלון‪ ,‬נכרים‪ ,‬עמ' ‪154‬־‪ .153‬וראו גם‬
‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬פסחים פ"ח ה"ח (וילנא)‪" :‬מה טעמון דבית שמאי? 'אתם ושביכם'‬
‫(במדבר לא‪,‬יט) – מה אתם לא נטמאתם עד שנכנסתם לברית‪ ,‬אף שביכם לא נטמאו עד‬
‫שנכנסו לברית‪ .‬מה טעם דבית הלל? 'אתם ושביכם' – מה אתם טעונין הזיה בשלישי‬

                              ‫ובשביעי‪ ,‬אף שביכם טעונין הזייה בשלישי ובשביעי"‪.‬‬
‫‪ 	.103‬בית הבחירה ז‪,‬טו־טז‪ ,‬על פי המשנה בכלים א‪,‬ח‪ ,‬שר' עובדיה מברטנורא אומר עליה‪:‬‬
‫"שאין נכרים וטמאי מתים נכנסים לשם‪ ,‬אף על גב דרבנן גזור על הנכרים שיהיו כזבים‬
‫לכל דבריהם‪ ,‬לענין שילוח מחנות לא גזור עלייהו אלא כטמאי מתים‪ .‬והאי דטמאי מתים‬
‫אין נכנסים מן החיל ולפנים‪ ,‬היינו מדרבנן‪ .‬דמדאורייתא אפילו בעזרת נשים שרו‪ ,‬שכל‬

                                 ‫זה מחנה לויה עד עזרת ישראל ששם שער ניקנור"‪.‬‬
‫‪ 	.104‬עמוס ז‪,‬יז‪ְ" :‬ו ַא ָּתה ַעל ֲא ָד ָמה ְט ֵמ ָאה ָּתמּות ְו ִיְׂשָר ֵאל ָּגֹלה ִי ְג ֶלה ֵמ ַעל ַא ְד ָמתֹו"; יהושע‬

                                            ‫כב‪,‬יט‪ְ" :‬ו ַאְך ִאם ְט ֵמ ָאה ֶאֶרץ ֲא ֻח ַּז ְת ֶכם"‪.‬‬
                                                      ‫‪ .	105‬השוו אלון‪ ,‬נכרים‪ ,‬עמ' ‪.159‬‬

                                ‫‪ .	106‬נזירות ב‪ ,‬כא־כב‪ .‬וראו לעיל פרק ‪" ,5‬טהרת הנזיר"‪.‬‬
                ‫‪ .	107‬לירידת הרמב"ם מן הארץ‪ ,‬ראו לעיל סוף פרק ‪ ,6‬עמ' ‪ ,205‬הערה ‪.99‬‬
‫‪ 	.108‬מאכלות אסורות ד‪,‬א‪ .‬וראו כל הפרק להבדלים בפרטי ההלכות‪ .‬לעניין מותר בהנאה‪,‬‬
‫ראו שם ח‪,‬טו‪ָּ" :‬כל ָמקֹום ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרה 'ֹלא ֹתא ַכל'‪ֹ' ,‬לא ֹתא ְכלּו'‪ֹ' ,‬לא יֹא ְכלּו'‪ֹ' ,‬לא‬
   466   467   468   469   470   471   472   473   474   475   476