Page 466 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 466
434׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
המתים ,המכונים 'ימי המתים' ( ,)The Days of the Deadליל כל הקדושים (או ההלואין,
,)Halloweenהנחגג ב־ 31באוקטובר ,הוא הלילה שבו מורשות רוחות המתים לעלות
על פני האדמה" .המחברת סוקרת את היחס למוות בתרבויות אחדות.
.46לצרוס ,אסלאם ,עמ' 220־ ,212ובמיוחד ,עמ' ,214הערה .24הכותבת" :בין ההבדלים
הגדולים בין היהדות והאסלאם הוא תחום דיני טומאה וטהרה ,וביניהם אין טומאת מת"
(עמ' ;)212ועל טומאת מת" :הרי לפנינו אחד ההבדלים המרכזיים שבין שתי הדתות"
(עמ' .)214
.47ראו שופק ,מנהגי לוויה ,עמ' 91־ .86למנהגי הקבורה הנזכרים ברמב"ם ,השוו אבל
ד,א־ג.
. 48ראוי לציין כי שמה של חטיבת ההלכות הוא "הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים",
אך בגלל הצנזורה הנוצרית ,שונה שמה החטיבה בדפוסים הנפוצים ל"הלכות עבודת
כוכבים" .בעיני הרמב"ם ,אף על פי שהנוצרים היו עובדי עבודה זרה ,עובדי כוכבים
בוודאי לא היו ,ונמצא שהשם החדש אינו פוגע בהם.
. 49ראו בהקדמתי לפרק שם .התרבות האלילית מתוארת שם כפועלת על פי חוקי הדמיון.
חשיבתם של עובדי האלילים מוגבלת למה שהוא חומרי ,ואינה מגיעה למושגים
מופשטים ,וחוקי הטבע אינם מונעים את עובדיה מלהאמין ביצורים אגדיים כמו עצים
מדברים ופסלים מעופפים .מכאן מקור אמונתם במאגיה ,פולחן מורכב ומסובך הבא
להשפיע על המציאות באמצעים על־טבעיים .הניגוד הקוטבי בין התורה לבין האלילות
משתקף גם במטרות שמציבה כל אחת מהן .האלילות מבטלת את שתי השלמויות
שהתורה חותרת להגיע אליהן .יש גם מוטיבציות אליליות הקשורות בתאוות המין
ותאוות הכבוד והדאגה לרכוש ולבנים ולבריאות ,ובמילים אחרות ,כל מכלול התאוות
והיצרים החומריים לגֹוניהם בלא להתחשב בשכל.
.50לתיאור האיסור ,ראו עבודה זרה ו,ג־ד .המולך היה אל השאול הקשור בפולחן המתים.
ראו מילגרום ,הפולחן והמוסר ,עמ' .197
. 51ההבחנה באה בכמה מקומות :משנה תורה עבודה זרה ו,ג ;2פה"מ סנהדרין ז,ז; פרשנות
הירושלמי סנהדרין ז,י; בבלי סנהדרין סד,ב .ונחלקו הראשונים בעניין זה .כדעת
הרמב"ם ,פירשו רש"י ,הרמ"ה ,והמאירי .ראו יד פשוטה ,המדע ,עמ' תרסד־תרסה.
וראו שוורץ ,המולך ,המסכם בעמ' ,65הערות 5־ ,3את המחקר הראשוני המתאים
לדעה שמציג הרמב"ם ,ומוכיח במאמרו שמדובר בהקרבה של הילדים למותם למען
המולך.
.52כמה פסוקים לפני כן ,ירמיהו מדבר על הקורבנות בכלל בלשון דומהִּ" :כי ֹלא ִדַּבְר ִּתי
ֶאת ֲאבֹו ֵתי ֶכם ְוֹלא ִצִּוי ִתים ְּביֹום הוציא הֹו ִצי ִאי אֹו ָתם ֵמ ֶאֶרץ ִמ ְצָר ִיםַ ,על ִּד ְבֵרי עֹו ָלה ָו ָז ַבח"
(ירמיהו ז,כב) ,שהרמב"ם עוסק בו במו"נ ג ,סוף פרק לב .הלשון המשותפת מעצימה את
הטענה שהמעשים נעשו מתוך כוונה למצוא קרבת אלוהים .אלא שבהקרבת בעלי חיים
מדובר על אמצעי" ,כוונה שנייה" ,ואילו בהקרבת אדם מדובר באיסור.
. 53ודרשו חז"ל תלמוד בבלי תענית ד,אֲ ' " :אֶׁשר ֹלא ִצִּוי ִתי ְוֹלא ִדַּבְר ִּתי ְוֹלא ָע ְל ָתה ַעל ִלִּבי'.
' ֲאֶׁשר ֹלא ִצִּוי ִתי' – זה בנו של מישע מלך מואב .שנאמרַ' :ו ִּי ַּקח ֶאת ְּבנֹו ַהְּבכֹור ֲאֶׁשר ִי ְמֹלְך
ַּת ְח ָּתיוַ ,וַּי ֲע ֵלהּו ֹע ָלה ַעל ַה ֹח ָמה' (מלכים־ב ג,כז)ְ' .וֹלא ִדַּבְר ִּתי' – זה יפתח [שהקריב את
בתו (שופטים יא,לט)]ְ' .וֹלא ָע ְל ָתה ַעל ִלִּבי' – זה יצחק בן אברהם" .כלומר לא הייתה
כוונת ה' שיקריב אברהם את יצחק בנו.
