Page 463 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 463
קרלפ ותרהעה ׀ 431
יתעלה יודע ועד ,והאמת מה שאומר ,והוא שטוב ענייני מין האדם אצל כל משכיל – ולא
אומר שהוא עניין טוב מוחלט ,אלא שהוא היותר נאות ומעט הדאגה – שאין תחבולה
בזאת המציאות המתוקנת תיקון גדול [כלומר המציאות טובה]' ,טוב מאוד' כפי מה
שגזרה חכמת בוראה ,שיעיין האדם ויסתכל בטוב בענייני מציאות המינים ,לא שיעיין
ויסתכל בטוב ענייני אישי הפרט .ושמא כשיגיעו אליך פרקי 'מורה הנבוכים' בזה העניין,
יתבאר לך זה הכלל ביאור מספיק בעזרת ה' יתעלה" (אגרות ,שילת ,עמ' רסב) .וראו מו"נ
ג,י 9בהרחבות שם אודות אגרת זו.
. 13מעשר שני ונטע רבעי יא,וֹ' " :לא ָא ַכ ְל ִּתי ְבאֹ ִני ִמֶּמּנּו' – ָהא ִאם ֲא ָכלֹו ַּב ֲא ִני ָנהֵ ,אינֹו
ִמ ְתַו ֶּדהְ' .וֹלא ִב ַעְר ִּתי ִמֶּמּנּו ְּב ָט ֵמא' – ָהא ִאם ִה ְפִריׁשֹו ְּב ֻט ְמ ָאהֵ ,אינֹו ִמ ְתַו ֶּדהְ' .וֹלא ָנ ַת ִּתי
ִמֶּמּנּו ְל ֵמת' – ֶׁשֹּלא ָל ַקח ִמֶּמּנּו ָארֹון ְו ַת ְכִרי ִכיןְ ,וֹלא ְנ ָתנֹו ְלאֹו ְנ ִנים ֲא ֵחִריםָׁ' .ש ַמ ְע ִּתי ְּבקֹול ה'
ֱאֹל ָהי' – ֶׁש ֱה ִביאֹו ְל ֵבית ַהְּב ִחיָרהָ ' .עִׂשי ִתי ְּככֹל ֲאֶׁשר ִצִּוי ָת ִני' – ֶׁשׂ ָּש ַמח ְוִׂשַּמח ּבֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
'ְוָׂש ַמ ְח ָּת ְב ָכל ַהּטֹוב'" (דברים כו,יא).
. 14לעניין זה ,ראו הלברטל ,הרמב"ם ,עמ' 209־.204
. 15כגון תלמוד בבלי שבת קנב,א" :אמר רב חסדא :נפשו של אדם מתאבלת עליו כל שבעה.
שנאמר' :ונפשו עליו תאבל'".
. 16ראו הנשקה ,ניחום המת ,עמ' 39־.36
.17ראו לעיל פרק ,4עמ' .143
. 18לשאלה זו ,ראו בלס ,טומאה וטהרה ,השאלה החמישית ,עמ' .650אך תשובתו עליה ,עמ'
,657ש"טומאת המוות היא שורשית באדם יותר מכל טומאה אחרת" ,והמשך דבריו שם,
אין להם דבר עם לשון הרמב"ם כאן .הרמב"ם מסביר את שכיחותה ,לא את "שורשיותה".
.19לא הזכרתי את העובדה שהנידה הינה תופעה תדירה ועקבית של אחת לחודש בערך,
בשל שתי תופעות שבהם ההלכה מתייחסת לאישה כנעדרת דם מחזור ,אחת היא
תקופות ההיריון של תשעה חודשים התכופות יותר בימיהם ,והשניה ,שהייתה נפוצה
יותר בימיהם היא תקופת ההנקה של שנתיים בערך (ראו מטמאי משכב ומושב ד,א).
.20שם טוב אבן שם טוב השני .ראו מורה הנבוכים ,ארבעה פירושים .פירושו נדפס לצד
פירושיהם של האפודי ,קרשקש ואברבנאל.
. 21בהשוואה להיום ,טומאת המת רבה יותר ,מן העובדה שהמוות מתרחש בדרך כלל בבית
חולים ,וללא סידורים מיוחדים כמעט כל הנמצאים בבניין או בחלל החדרים במסלול
הוצאתו מן הבניין הופכים טמאים.
.22בערבית" :מסאקפה' אלאמואת" .אבן תיבוןַ " :ה ִה ְתא ֵהל עם המתים" .הרב קאפח:
"האהלת המתים".
.23השוו לטומאת ביאה (כניסה לבית) של מצורע ,טומאת צרעת י,יב; טז,א־ב ,שבה
השהייה (עצירה מלכת) היא המטמאת ,ולא ההימצאות באותו מרחב.
.24בראשית מו ,דְ" :ויֹו ֵסף ָיִׁשית ָידֹו ַעל ֵעי ֶניָך" .אבל ד,אִ " :מ ְנ ַהג ִיְׂשָר ֵאל ַּבֵּמ ִתים ּו ַבְּקבּוָרה ָּכְך
הּואְ :מ ַאְּמ ִצין ֵעי ָניו ֶׁשַּלֵּמת [ ."]...בביאור שם כתבתי שנוהגים לעצם את עיני המת משום
כבודו ,מפני שמיד לאחר המוות עפעפיו מתקשים ,ועיניו עשויות להישאר פקוחות.
.25ראו שמש ,אבלות במקרא ,עמ' 31־.30
.26ראו למשל מכירה כא,וַ " :הּמֹו ֵכר ָמקֹום ַל ֲח ֵברֹו ַל ֲעׂשֹות לֹו ְקבּוָרהְ ,ו ֵכן ַהְּמ ַקֵּבל ָמקֹום ֵמ ֲח ֵברֹו
ַל ֲעׂשֹות ּבֹו ְקבּוָרה – עֹוֶׂשה ְמ ָעָרהּ ,ופֹו ֵת ַח ַלְּמ ָעָרה ְׁשמֹו ָנה ְק ָברֹותְׁ ,שלָׁשה ִמָּכאן ּוְׁשלָׁשה
ִמָּכאן ּוְׁש ַנ ִים ִמְּכ ֶנ ֶגד ַהִּנ ְכ ָנס ַלְּמ ָעָרהִ .מ ַּדת ַהְּמ ָעָרה [ ."]...ראו איור במהדורה המבוארת.
