Page 459 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 459

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪427‬‬

‫של ישיבת עציון‪ ,http://etzion.org.il :‬בסוף מאמרו‪" :‬האב המוליד והאם היולדת –‬
‫מתרוקנים בשעת המעשה מפיסת חיים שיש בהם לטובת יצירת אותם החיים החדשים‪.‬‬
‫התרוקנות זו מכוחות חיים יש בה מן המוות החלקי – הנושק בחיים חדשים ואחרים‪.‬‬
‫דבר זה בולט בייחוד במה שנוגע ליולדת‪ :‬במשך תשעה חודשים נתרקמו בקרבה חיים‪,‬‬
‫והנה בשעת הלידה היא מתרוקנת מהם‪ .‬התינוק יצא לחיים חדשים‪ ,‬אך אמו איבדה את‬
‫החיים שהיו חלק ממנה‪ ,‬על כן היא טמאה‪ ,‬ואילו התינוק שנולד לחיים חדשים – טהור"‪.‬‬
‫אם זהו העקרון‪ ,‬אזי לא ברור מדוע מי שנולד בניתוח קיסרי‪ ,‬יוצא דופן במשמעותו‬
‫בלשון חז"ל‪ ,‬אינו נטמא‪ ,‬הרי בכל מקרה התוצאה היא שהיולדת התרוקנה מחיים‪ .‬ראו‬
‫איסורי ביאה י‪,‬ה‪ .‬בדוגמה זו אעסוק להלן‪ ,‬פרק ‪" ,9‬מקורות הטומאה ומשמעותם"‪,‬‬

                                                 ‫סעיף "טומאת היולדת"‪ ,‬עמ' ‪.307‬‬
‫‪ 	.14‬ראו הרד"צ הופמן‪ ,‬ויקרא‪ ,‬האומר מצד אחד‪" :‬כמה דחוק הוא לראות בתופעת הלידה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הקבלה לתופעת המיתה" (עמ' ריז); ואומר מצד שני‪" :‬בטומאות המסמלות את‬
‫העבירות מחמת הנפילה לחיי פריצות‪ ,‬יש להבדיל בין אלה שנמשכות זמן קצר (נידה‪,‬‬
‫בעל קרי)‪ ,‬לבין אלו המתמידות יותר (זב‪ ,‬זבה ויולדת)"‪ .‬האומנם היולדת היא סימן‬
‫לפריצות?! אתמהה‪ .‬טומאת היולדת החפה מכל חטא נדון בעמ' ‪ 63‬בנושא ג‪ .‬הטומאה‬

                                           ‫אינה פגם מוסרי‪ ,‬וחלה רק בדברי קודש‪.‬‬
‫‪ 	.15‬לשימוש הכפול במונח "רחם" במשמעות 'נרתיק' ובמשמעות 'רחם' בימינו‪ ,‬ראו‬

                      ‫מהדורתי כרך ב‪ ,‬הקדמה לאיסורי ביאה פרקים ד־יא‪ ,‬עמ' ‪.295‬‬
‫‪ 	.16‬לביאה שלא כדרכה בשיטתנו – ראו פרק ‪ ,9‬ליד הערה ‪ ,123‬בעמ' ‪ ;312‬ליולדת בניתוח‬
‫קיסרי ולמפלת – ראו פרק ‪ ,9‬עמ' ‪ ;310‬לייחודו של המצורע בשיטתנו – ראו פרק ‪,10‬‬

                                                           ‫ליד הערה ‪ 77‬עמ' ‪.357‬‬
                     ‫‪ 	.17‬ראו קלנר‪ ,‬משמעות מוסרית‪ ,‬עמ' ‪ 221‬הערה ‪ ,33‬שהעיר על כך‪.‬‬
‫‪ 	.18‬הרב קאפח על אתר מפנה לפירושו של ר' אברהם בן הרמב"ם‪ .‬ראב"ם‪ ,‬פירוש התורה‪,‬‬
‫כותב על פי אביו‪ ,‬שגם הפסוקים הללו באים במשמעות כפולה‪" :‬הנגלה‪ ,‬שלא לעבור‬
‫את הגבול בהסתכלות באור הנברא; והנסתר‪ ,‬שלא להתפרץ במחשבה במה שמופלא‬

                                                                          ‫מהם"‪.‬‬
‫‪ .	19‬בערבית‪" :‬אלחצ'רה אלקדוסיה אלאלאהיה"‪ .‬אבן תיבון מתרגם את כל הקטע‪" :‬שצריך‬
‫לכל אחד ממנו שיכוון ויתעסק בהשלמת ההצעות והבנת ההקדמות המטהרות להשגה‬
‫מטומאתה שהיא הטעיות‪ ,‬ואז יבא להביט אל המחנה הקדוש האלהי"; והרב קאפח‬
‫מתרגם‪" :‬שראוי לו להתכוון ולהתעסק בהשלמת ההצעות וידיעת ההקדמות המטהרות‬
‫את ההשגה מטומאתה שהן הטעויות‪ ,‬ואז ייגש לפני המעמד הקדוש האלוהי"‪ .‬שורץ‬

                                             ‫מתרגם‪" :‬נוכחות הקדושה האלוהית"‪.‬‬
‫‪ .	20‬ראו גם הדיון בפסוק זה‪ ,‬לעיל פרק ‪" 4‬מקור הפרדוקסליות של הטהרה למקדש"‪,‬‬

                                                                  ‫והשלימו לכאן‪.‬‬
‫‪ 	.21‬נעם‪ ,‬מקומראן עמ' ‪ ,36‬בסקירת טעמה של הטומאה במקרא‪ ,‬בטעם השני‪ ,‬מביאה את‬
‫הנימוק האסתטי‪ ,‬ומתפעלת מדבריו של הרמב"ם ‪" :‬מן הראוי להוסיף כאן דבר הנוגע‬
‫לנימוק האסתטי‪ .‬נימוק דדוקטיבי־יובשני זה נעדר הכרה במטפיזיות של טומאה ולפיכך‬
‫גם נטול 'רליגיוזיות'‪ .‬מפתיע לגלות שהרמב"ם לא חש כל אי־נוחות להשתמש בו"‪.‬‬
‫יש לשים לב שנימוק זה אצל הרמב"ם הוא נימוק משני ולא עיקרי לטומאה‪ .‬כלומר‬
‫הנימוק העיקרי הוא קדושת המקדש (הנימוק השלישי שמביאה נועם באותו עמוד)‪,‬‬
   454   455   456   457   458   459   460   461   462   463   464