Page 461 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 461

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪429‬‬

‫‪ 	.39‬לשיטתו‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ריא־רכג‪ ,‬שתחילה (עמ' ריב) הוא מבחין בין "טומאת הקדושות"‪,‬‬
‫כלומר טומאה בניגוד לקדושה‪ ,‬הנגרמת מעבירה‪ ,‬כגון אכילת מאכלים אסורים וטמאים‪,‬‬
‫שהיא טומאה שאין להעבירה מן הטמא בשום אמצעי; לבין "טומאת הגוויות"‪ ,‬כלומר‬
‫טומאת הגוף‪ .‬אך בהמשך הוא מקיש ביניהם‪ ,‬וכל טומאה‪ ,‬ובכללה כל טומאת גוויה‪,‬‬
‫מייצגת סוג של חטא‪ .‬לדחייה נוספת של שיטתו‪ ,‬ראו סמט‪ ,‬עיונים ב (לעיל הערה ‪,)13‬‬

                        ‫בפסקה "הרב הופמן‪ :‬הטומאות השונות כסמלים חינוכיים"‪.‬‬
                                       ‫‪ .	40‬סוף ספר הקרבנות‪ .‬ראו לעיל פרק ‪ ,2‬עמ' ‪.40‬‬

                ‫‪ 	.41‬ראו לוין‪ ,‬במדבר‪ ,‬על פולחני המוות‪ ,‬עמ' ‪479‬־‪ ,468‬וביחוד עמ' ‪.476‬‬
‫‪ .	42‬מו"נ א‪,‬לט‪" :3‬וכן דבריו‪' :‬ואִוילים ַּב ֲח ַסר לב ימותו' (משלי י‪,‬כא)‪ .‬כלומר בדעה פגומה";‬
‫ב‪,‬ל‪ ,‬בעניין המוות שהנחש גורם; ג‪,‬יז‪ 17‬וכן ג‪,‬כד‪" :2‬אין מיתה בלא חטא"; ג‪,‬כב‪,‬‬
‫בביאור אמרתו של ר' שמעון בן לקיש‪" :‬הוא ׂשטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות"‪,‬‬

                                                                            ‫ועוד‪.‬‬
‫‪ 	.43‬מו"נ ג‪,‬נא‪ 30‬על מיתת נשיקה‪" :‬סוג זה של מיתה‪ ,‬שהוא ההיחלצות מן המוות באמת‪,‬‬
‫אמרו (חכמינו) ז"ל שהגיע דווקא למשה אהרן ומרים" ובהקדמה לפה"מ‪" :‬עלה אל ההר‬
‫בחצי יום שביעי באדר כמו שנתברר בקבלה‪ ,‬והיה זה מותו ביחס אלינו שנפקד מאתנו‪,‬‬
‫וחיים ביחס אליו במה שנתעלה אליו‪ ,‬וכך אמרו ע"ה משה רבינו לא מת אלא עלה‬

              ‫ומשמש במרום‪ .‬והדברים בענין זה ארוכים מאד מאד ואין זה מקומם"‪.‬‬
‫‪ .	44‬ירמיהו י‪,‬י‪ .‬וראו‪ :‬יחס ירמיהו לנבואה‪ֲ " :‬ה ַפ ְכ ֶּתם ֶאת ִּד ְבֵרי ֱאֹל ִהים ַח ִּיים ה' ְצ ָבאֹות ֱאֹל ֵהינּו"‬
‫(ירמיהו כג‪,‬לו); דברי משה על מעמד הר סיני‪ִּ" :‬כי ִמי ָכל ָּבָׂשר ֲאֶׁשר ָׁש ַמע קֹול ֱאֹל ִהים‬
‫ַח ִּיים ְמ ַדֵּבר ִמּתֹוְך ָה ֵאׁש ָּכמֹנּו ַוֶּי ִחי" (דברים ה‪,‬כג); דברי דויד על גלית‪ִּ" :‬כי ֵחֵרף ַמ ַעְרכֹות‬
‫ֱאֹל ִהים ַח ִּיים" (שמואל־א יז‪ :‬כו‪ ,‬לו)‪ .‬הרמב"ם מזכיר את העניין ביסודי התורה א‪,‬ד‪ .‬ראו‬

                                                       ‫לייבוביץ‪ ,‬נבואה‪ ,‬עמ' ‪.593‬‬
‫‪ 	.45‬מקוות א‪,‬ה‪ַ " :‬ה ָּזב – ֵאין לֹו ַט ֲהָרה ֶאָּלא ַּבַּמ ְע ָין‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֶנ ֱא ַמר ּבֹו‪ְּ" :‬ב ַמ ִים ַח ִּיים" (שם טו‪,‬יג)‪.‬‬

                  ‫ֲא ָבל ַה ָּז ָבה ּוְׁש ָאר ַהְּט ֵמ ִאין‪ֵּ ,‬בין ָא ָדם ֵּבין ֵּכ ִלים – טֹו ְב ִלין ַאף ַּבִּמ ְקֶוה"‪.‬‬
‫‪ .	46‬ראו פורסטנברג‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪55‬־‪" ,50‬העצמת טומאת החטאים"‪ ,‬ושם בהערה ‪.72‬‬
‫גם קלאוונס‪ ,‬ששיטתו הוצגה בתחילת הפרק הרביעי‪ ,‬עסק בטומאה מוסרית זו בכמה‬
‫מקומות‪ .‬ראו לדוגמה קלאוונס‪ ,‬טהרה ומקדש‪ ,‬עמ' ‪56‬־‪ .53‬ואנחנו מציגים כאן גישה‬

           ‫אחרת לזיקה בין המונח "טומאה טקסית" לבין המונח "טומאת החטאים"‪.‬‬
                                                         ‫‪ 	.47‬ראו יסודי התורה פרק ה‪.‬‬

‫‪ 	.48‬לשון ספרא שלפנינו‪" :‬והתקדשתם והייתם קדושים"‪ .‬זו קדושת פרישות עבודה־זרה‪.‬‬
‫אתה או'‪ .‬זו קדושת פרישות עבודה־זרה‪ .‬או אינו אילא קדושת כל המצות‪ .‬כשהו או'‬
‫"קדושים תהיו"‪ .‬הרי קדושת כל המצות אמורה‪ .‬הא מה תל'־לו'‪" .‬והתקדשתם והייתם‬

                                          ‫קדושים"‪ .‬זו קדושת פרישות עבודה־זרה‪.‬‬
                            ‫‪ 	.49‬לעיל פרק ‪ ,3‬עמ' ‪ .86‬לשם משותף‪ ,‬ראו שם‪ ,‬הערה ‪.100‬‬
‫‪ 	.50‬העבודה הזרה כשלעצמה‪ ,‬כגון הפסל‪ ,‬אינה טומאה מן התורה אלא מגזרת חכמים‪.‬‬
‫שאר אבות הטומאות ו‪,‬א‪ .‬וראו להלן פרק ‪" ,8‬טומאות מתקנת חכמים"‪ ,‬עמ' ‪ .266‬וראו‬
‫פורסטנברג‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪ ,54‬האומר שהחוקר אלון סבור שהטומאה הראשונית היא‬
‫עבודה זרה‪ .‬לדעתי‪ ,‬לא עבודה זרה עצמה טמאה‪ ,‬אלא המעשים הקשורים לעבודה זרה‬

                                 ‫טמאים‪ ,‬שהרי עבודה זרה במחשבה אינה מטמאת‪.‬‬
                                   ‫‪ .	51‬ראו גם קלוואנס‪ ,‬על מילגרום‪ ,‬עמ' ‪ ,21‬טור ימין‪.‬‬
   456   457   458   459   460   461   462   463   464   465   466