Page 460 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪ 428‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫והוא הנימוק שהרמב"ם מביאו בפרק בראש הפרק (מו"נ ג‪,‬מז)‪ ,‬ובפרק לה‪ ,12‬בחלוקה‬
‫לקבוצות המצוות‪ ,‬ורק לאחר מכן‪ ,‬נדרש הרמב"ם לנימוק המשני לבחירת מקורות‬
‫הטומאה‪ .‬זו דרכו של הרמב"ם בכל טעמי המצוות‪ ,‬ראו מו"נ‪ ,‬חלק ג‪ ,‬מהדורתי‪ ,‬במבוא‬

‫לטעמי המצוו עמ' ‪177‬־‪.175‬‬
‫‪ . 22‬עסקנו בפרק זה‪ ,‬מו"נ ג‪,‬לב‪ ,‬בפרק השישי בספר בנושא "המבוכה בתקפותן של המצוות"‪,‬‬

‫עמ' ‪.187‬‬
‫‪ . 23‬על חלוקה זו של המצוות ראו מו"נ ג‪,‬לו‪" :15‬כל מצוה‪ ,‬בין אם היא עשה או לא תעשה‪,‬‬
‫שהכוונה בה היא הקניית מידה מסוימת או דעה או תיקון מעשים הנוגעים רק לאדם‬
‫עצמו ולהבאתו לשלמות – מכנים אותה (חז"ל) 'שבין אדם למקום'‪ ,‬אף על פי שבאמת‬
‫הם מביאים לדברים בין אדם לחברו‪ ,‬אם כי לאחר צעדי ביניים רבים ובהתבוננויות‬

‫כלליות‪ ,‬ואין הם מביאים מלכתחילה לידי נזק לאחרים‪ .‬הבן זאת‪ ,‬וביאורנו שם‪.‬‬
‫‪ . 24‬ראו‪ :‬שמונה פרקים פרק ד; דעות ב‪,‬ג‪ .‬נושא זה נחקר דיו‪.‬‬
‫‪ .25‬פרק ‪" ,4‬סולם להידמות לשכינה"‪.‬‬

‫‪ . 26‬לתפקידו החיובי של המקדש‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪" ,4‬ניתוח הטעם השלישי‪ :‬יצירת תחושת‬
‫נשגבות למקדש"‪ ,‬ואילך‪.‬‬

‫‪ . 27‬מהדורת קאפח בלא הערבית‪ ,‬עמ' ט־יב‪.‬‬
‫‪ .28‬לסקירה זו‪ ,‬ראו גם משנה תורה‪ ,‬מהדורתי‪ ,‬כרך ג‪ ,‬הקדמה לספר טהרה‪ ,‬עמ' ‪635‬־‪.634‬‬

‫‪ .29‬טומאת מת א‪,‬יג; שם ט‪,‬ד‪ .‬למונח "אבי אבות הטומאה"‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪ ,3‬הערה ‪.57‬‬
‫‪ . 30‬ראו ביאורי במשנה תורה‪ ,‬מהדורתי‪ ,‬כרך ב‪ ,‬הקדמה לאיסורי ביאה פרק ו‪.‬‬

‫‪ . 31‬ראו למשל סדר המשניות בתוך סדר טהרות‪ ,‬הקדמת הרמב"ם לפה"מ‪ ,‬מהדורת קאפח‪,‬‬
‫עמ' יח‪.‬‬

‫‪ . 32‬לחלוקה זו‪ ,‬ראו גם הופמן‪ ,‬ויקרא‪ ,‬עמ' ריט‪.‬‬
‫‪ .33‬בפה"מ הרמב"ם מסתפק אם להכליל אותה כאב מן התורה‪ ,‬ונוטה לחיוב‪ .‬ראו פה"מ‪,‬‬
‫הקדמה לסדר טהרות‪ ,‬מהדורת קאפח‪ ,‬עמ' טו‪ .‬בשאר אבות הטומאות ג‪,‬א הכריע שהיא‬

‫מן התורה‪.‬‬
‫‪ . 34‬ראו שם מהדורתי בביאורי באיור המשכן‪.‬‬
‫‪ . 35‬מתוך מהדורתי‪ ,‬כרך ג‪ ,‬עמ' ‪ .33‬וראו הערתנו שם שלדעת הרמב"ם‪ ,‬ההיכל (המבנה‬
‫המרכזי בעזרה‪ ,‬המקודש ביותר) היה כעין תיבה שצלעה הוא ‪ 100‬אמה‪ ,‬כ־‪ 50‬מטר‪,‬‬
‫והחל היה חומה גבוהה‪ ,‬ולא נמוכה כבאיור‪.‬‬
‫‪ . 36‬רק כדי לסבר את האוזן‪ :‬תחום ירושלים המקודשת אינו חופף לגמרי לתחום העיר‬
‫העתיקה‪ .‬ראו שם מהדורתי‪ ,‬עמ' ‪ ;42‬תחום הר הבית בימינו מזוהה על פי רוב השיטות‬
‫על ידי רחבה קטנה בהרבה מזו הקרויה בימינו הר הבית‪ ,‬ומסגד אל אקצה הוא מעבר‬
‫לתחום המקודש; תחום העזרה ממוקד סביב "הרמה" בימינו‪ ,‬שבמוקדו כיפת הזהב‪,‬‬
‫שאינו מסגד‪ .‬אך הדיון בעניין חורג מעניינו של ספר זה‪.‬‬
‫‪ .37‬במניין המצוות הקצר‪ ,‬בהקדמה למשנה תורה‪ ,‬מצוות עשה לא‪ ,‬מצוות לא־תעשה עז;‬
‫ביאת המקדש ג‪ :‬הלכות ב‪,‬ח‪,‬י‪ .‬על העיקרון‪ ,‬הרמב"ם אומר בפה"מ כלים א‪,‬ח‪" :‬וכיון‬
‫שמצאנו את המצורע שטומאתו חמורה מן הזב לפי שהוא מטמא בביאה כמו שקדם‪,‬‬
‫נתיחד לו מקום והורחק יותר משאר הטמאים – ידענו שכל שטומאתו חמורה יותר יהיה‬
‫מקומו רחוק יותר"‪ .‬ושם הוא מטעים את ההרחקות לפי החומרות‪.‬‬
‫‪ .38‬לשכיחותה של טומאת המת‪ ,‬ראו להלן פרק ‪ ,8‬עמ' ‪.243‬‬