Page 455 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 455
קרלפ ותרהעה ׀ 423
שנשמותיהם ממקום אחד חוצבו הרי הם כגוף אחד כי הנשמה היא עיקר ,ודע זה.
ומדברי רבינו נראה שהמשל הוא על המצות שהם כגוף אחד ובית דין מבטלים
מקצת כדי לקיים השאר ,והמשל צודק בשני הדרכים" .על תחילת דבריו ,הרב קאפח
מעיר שם בתמיהה" :ואיני יודע אם הרדב"ז הבין נשמה כשיטת רבנו .א"כ עיין פ"ד
יסודי התורה הלכה ט .ואם רדב"ז מחליף או מרכיב נפש בנשמה הרי דבריו רחוקים
מתפישת רבנו במהות הנפש כמ"ש שם ובמו"נ ע"ש ושם" .במילים אחרות ,הרדב"ז
החמיץ את הבנת דעתו של הרמב"ם .ועל סוף דבריו" ,והמשל צודק בשני הדרכים",
הרב קאפח מעיר בעוקצנות ובאיזוטריות" :וכמו שאומר המגדל־עוז 'אלו ואלו דברי
אלוהים חיים' ,ועל זה אומר הכתוב 'יתהלך במישרים' ,ואמרו חז"ל 'כל העולם דומה
עליו כמישור'" .ואף על פי שהקדים למובאה את המאמר "אלו ואלו דברי אלוהים
חיים" ,כאילו להצדיק את שני ההיבטים ,הרב קאפח מסב את תשומת לב הקורא,
ברמז המובן לבעלי סוד ,למימרה בתלמוד (בבלי יומא עה,א על הפסוק "ִּכי ִי ֵּתן ַּבּכֹוס
ֵעינֹוִ ,י ְת ַהֵּלְך ְּב ֵמיָׁשִרים" (משלי כג,לא) ,על אדם שיכור שאינו מבחין ,ו"כל העולם
דומה עליו כמישור".
.82בעשרות מקומות .הרב רבינוביץ' יד פשוטה ,עמ' תקלא ,מדגיש" :בבדיקה רחבה מתברר
כי רבינו נוקט בביטוי 'חכמים הראשונים' בדרך כלל במקום שהוא שואב מדבריהם טעם
וביאור לסברא או למגמה מוסרית־ערכית כללית ,על אף שהדינים שבהקשרם אמרו מה
שאמרו אינם נפסקים כולם להלכה בצורה המקורית".
. 83ראו למשל ערכים וחרמים ז,ד.
. 84בסעיף המשנה "הביטוי עצות מרחוק" ,עמ' .39
.85ראו המהדורה המבוארת ,הקדמה להלכות מעשה הקרבנות ,עמ' 167־.165
. 86מו"נ ג,נא .17התרגום שלפנינו הוא ממהדורת מפעל משנה תורה .בערבית" :אנמא
גאיתהא אן תרתאץ' באלאשתגאל באואמרה תעאלי" ,המתורגם" :אין תכליתו אלא
לאמן אותך בעיסוק בציוויו יתעלה" .הרב קאפח מתרגם" :אין תכליתן אלא שתוכשר
בהתעסקות במצוותיו יתעלה" .ושם בהערה הוא אומר" :ריאצ'ה" הכשרה של הרגל
וסיגול; שורץ מתרגם" :אין מטרתם אלא שתרגיל עצמך לעסוק ְּב ִצוּו ָייו יתעלה"; ואבן
תיבון מתרגם" :אין תכלית כוונתם רק להתלמד ולהתעסק במצות הש"י" .ונראים
הדברים ש"להתאמן" הוא המשמעות הקרובה ביותר למשמעות בימינו ,מפני שכוונתו
לא לתרגול טכני אלא לאימון נפשי .וכן תרגם שורץ בכל מקום" :התאמן".
) 1א,לד .2מקור" :ומן ג'הל אלעום גרק ,פלד'לך לא יתערץ' ללעום אלא מן ארתאץ' פי
תעלמה" ,ותרגומו" :ומי שאינו יודע לשחות יטבע ,ולכן לא יתעסק בשחייה אלא מי
שהתאמן בלימודה".
)2א,נז .5מקור" :והד'ה אלאשיא לא כ'פא בהא עלי מן ארתאץ' פי פהם אלמעאני עלי
חקאיקהא" ,ותרגומו" :אלה דברים שאינם נעלמים ממי שהתאמן בהבנת העניינים
לאמיתם".
) 3א,עה .12מקור" :והד'א בין למן ארתאץ' פי מערפה' לזום אלנתאיג' ען מקדמאתהא",
ותרגומו" :דבר זה ברור למי שהתאמן בידיעה של התחייבות המסקנות מהנחותיהן".
) 4ב,לב .4מקור" :פאן אלאמר אלטביעי אן כל מן יצלח בחסב ג'בלתה וארתאץ' בחסב
תרביתה ותעלימה סיתנבא"; ותרגומו" :כי הדבר הטבעי הוא שּכל מי שראוי מצד טבעו
המולד והתאמן על־פי חינוכו ולימודו עתיד להינבא".
