Page 451 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 451
קרלפ ותרהעה ׀ 419
.25ראב"ם ,מלחמות השם ,עמ' סח" :והקושיה על טעמי המצוות שאמר אבא מרי ז"ל
[ ]...וכי הוא ז"ל אמר שכך הוא הטעם על כל פנים? כך נראה לו בהכרע הדעת ,ואפשר
שיהיה במקצת המצות טעמים אחרים ,ולא נאשים מי שלא יקבל אותם" .לטעמי
הרמב"ם כיחסיים ולא מוחלטים ,ראו טברקסי ,מבוא למשנה תורה ,עמ' 301־.300
. 26ראו הכוזרי ג,כג,נג .לעניין התפיסה הריאליסטית ,ראו לעיל פרק ,2עמ' .29
.27ראו פירושו לבמדבר כג,א .וראו כשר ,אומנות הכתיבה הערה .39
.28ראו להלן הערה .30
. 29ויש עוד דוגמאות ,כגון תפילה ט,זָּ" :כל ָהאֹו ֵמר ַּב ַּת ֲחנּו ִנים ' ִמי ֶׁשִר ֵחם ַעל ַקן ִצּפֹורֶׁ ,שֹּלא
ִי ַּקח ָה ֵאם ַעל ַהָּב ִנים' אֹו 'ֶׁשֹּלא ִיְׁש ֹחט אֹותֹו ְו ֶאת ְּבנֹו ְּביֹום ֶא ָחד' – ' ְיַר ֵחם ָע ֵלינּו'ְ ,ו ַכּיֹו ֵצא
ְּב ִע ְנ ָין ֶזה – ְמַׁש ְּת ִקין אֹותֹוִ ,מְּפ ֵני ֶׁשִּמ ְצוֹות ֵאּלּו ְּג ֵז ַרת ַהָּכתּוב ֵהןְ ,ו ֵאי ָנן ַר ֲח ִמים; ֶׁש ִאּלּו ָהיּו
ִמְּפ ֵני ָהַר ֲח ִמיםֹ ,לא ִה ִּתיר ָלנּו ְׁש ִחי ָטה ָּכל ִע ָּקר" ,שדנו בה רבים ,שהרמב"ם מטעים אותה
במקום אחר ,אבל אינה מתאימה לעניינו במתח הקרוב בין קביעת הגזירה למתן הטעם.
דוגמה מעניינת להתבוננות בפרשנות התורה כבאה "מפי השמועה" במסורת בלא טעם,
מתאר הרמב"ם בנדרים ג,חְּ" :כֶׁש ַא ָּתה ִמ ְתּבֹו ֵנן ַּבָּכתּובִּ ,ת ְמ ָצא ֶׁש ַה ְּד ָבִרים ַמְר ִאין ֵּכן ְּכמֹו
ֶׁשִּקְּבלּו ֲח ָכ ִמים ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעהֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר [."]...
. 30לורברבוים :גזירת מלך ,עמ' 9 ,6־ ;8גזירת הכתוב ,עמ' .379לורברבוים טוען ש"גזירת
הכתוב" כאן ובכלל אין משמעה "חוסר טעם" אלא "צווי כלשונו ,שיש להפעילו ללא
שיקול דעת" .כלומר גם אם יתברר שהמודה אינו בעל נטיות אובדניות ,ההלכה קיימת.
עם זאת ,אף על פי שיש פנים גם לראי זה ,קשה להלום את הכרעתו ,שאין בה משמעות
של חוסר טעם ,כגון במו"נ ג,לח" :2דע שיש גם בכמה מן המצוות (האחרות) מטרה
להשגת מידה מועילה ,אף על פי שהן מעשה מסוים שחושבים שהוא גזרת הכתוב בלא
תכלית ,ואנחנו נבאר כל אחת ואחת מהן במקומותיהן" .המילים "גזירת הכתוב" כתובות
במקור בעברית .אבל לא רק בעיני ההמון" ,חושבים שהם" ,אלא גם כשהיא לעצמה,
כאמור בסוף טהרה "ְּג ֵז ַרת ַהָּכתּוב ֵהן[ ,ומשמעהְ ]:ו ֵאי ָנן ִמ ְּד ָבִרים ֶׁש ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ַמ ְכַר ַעת
אֹו ָתן" ,כמו שמוסבר כאן.
.31לדוגמה אחרת ,ראו כשר ,אמנות הכתיבה ,עמ' .99
.32ביאורו של הרב קאפח שם ,עמ' לג ,המצליח לסלק בדרך זו קושיות פרשנים על הרמב"ם.
בדיונים על הרצון ,המשל מקובל בשם "חמורו של בורידן" ,ע"ש הפילוסוף הצרפתי בן
המאה הארבע־עשרה ,אף על פי שמקורו קדום ,ונמצא כבר אצל אריסטו וגם בפירושו
של שם־טוב למורה הנבוכים מ ע"ב.
.33ראו לעיל בדיון בנושא "מקור הפרדוקסליות של הטהרה למקדש" ,עמ' .153
.34למשל הברקים ,לביאור האופן שמתבארים בו סודות ,ראו מו"נ ,הקדמות ,פתיחה.8
.35השוו כשר ,אמנות הכתיבה ,עמ' .105
. 36בערבית :באול כ'אטר .שורץ מתרגם" :בהרהור ראשון"; הרב קאפח מתרגם" :בעיון
ראשון"; ואבן תיבון מתרגם" :בתחלת מחשבה".
. 37בערבית :באואיל כ'ואטרה" .שורץ מתרגם" :בתחלת רעיוניו"; הרב קאפח מתרגם:
"בתחילת מחשבתו"; ואבן תיבון מתרגם" :ברעיונות העולים ראשונים".
.38בערבית :גריב .ראו נוריאל ,גריב .ונעיר כי קשה להסכים עם מסקנתו המכנית־אוטומטית
בעמ' .142שורץ מתרגם" :מוזרים"; הרב קאפח מתרגם" :תמוה"; ואבן תיבון מתרגם:
"נפלא".
