Page 449 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 449
קרלפ ותרהעה ׀ 417
. 5הדברים באים בבירור בסוף הלכות מעילה ,ח,ח .2וראו דברי הרמב"ם במו"נ ג,לא:1
"ונאמר' :אשר ישמעון את כל ַה ֻחִּקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'
(דברים ד,ו) .הרי נאמר במפורש שאפילו כל ה ֻחקים מורים לדעת כל האומות שהם
בחכמה ותבונה .ואילו היה זה דבר שאי־אפשר לדעת לו טעם ,שאין הוא מביא תועלת
ולא דוחה נזק – הכיצד יאמרו על מי שמאמין בו או עושה אותו שהוא חכם ונבון ורם־
מעלה ,ויהיה הדבר לפלא בקרב האומות?".
. 6פונקשטיין ,ההיסטוריה ברמב"ם ,עמ' .117
. 7לדיון על כת הצאביה ,ראו סטרומזה ,צאביה; ויסמן ,בירורים 262־.257
.8ודוק ,מדובר בפרטי המצוות ולא במצוות עצמן ,וכולן בזיקה למקדש ,כמו שאומר
הרמב"ם ב־ג,מט " :32מעשי הקרבנות והטמאות וכיוצא בהן ממה שלא עלה בידי לתת
לו טעם" ,וכבר מנאן הרב יוסף בן כספי בקדמוני מפרשי המורה ,עמ' .131לעניין בית
המקדש" :אשר ל ֻשלחן ולהיות הלחם עליו תמיד – איני יודע מה הטעם לזה ,ולא מצאתי
עד היום ְלמה אוכל לייחס אותו" (מו"נ ג,מה ;)12לעניין הקורבנות" :לגבי הקרבת היין
אני נבוך עד היום :כיצד נצטווינו להקריבו ,והרי עובדי עבודה זרה היו מקריבים אותו?
לא עלה בדעתי טעם לכך .מישהו אחר נתן לה טעם ואמר( "...מו"נ ג,מו ;)28ולעניין
הטהרה" :אשר לכך שהטהרה ממנה היא בעץ ארז ואזוב ושני תולעת ושתי צפרים –
כבר ניתן לכך טעם במדרשות ,אבל אין זה מתאים למטרתנו ,ועד היום לא נודע לי טעמו
של דבר מכך ,וגם לא מה הטעם של ֵעץ ֶאֶרז ְו ֵאזֹוב ּוְׁש ִני תֹו ָל ַעת (במדבר יט,ו) בפרה
אדומה; וכן ֲאגּו ַּדת ֵאזֹוב (שמות יב,כב) שמזים בה את דם (קורבן) הפסח .לא מצאתי
דבר להיסמך עליו בשאלה מדוע יוחדו מינים אלה" (מו"נ ג,מז.)13
. 9ראו גלמן ,הזיה ,שראה בשימוש במונח "הזיה" טעות מטאפיזית .ראו סטרומזה,
הזיה ,ובמיוחד בעמ' 163־ .162סטרומזה זיהתה את השימוש במונח ביחס לביקורתו
של הרמב"ם על הצגת טענות פסאודו־מדעיות ,ונראה שיש להסכים לפירוש זה .גם
כאן נראה שהרצון להשיג פרשנות לפרטי המצוות בכל מחיר מביא לפרשנות יתר של
פסאודו־תורה.
. 10ראו דבריו המפורשים בדעות ב,א וביאורי שם ,והדברים מופיעים בכלל כתביו.
. 11ראו סוף פרק ה מיסודי התורה בדבר קידוש השם.
. 12כמו שהרמב"ם נוהג פעמים הרבה במשנה תורה ,וכמו שמבחין שורץ.
. 13ראו כשר ,אמנות הכתיבה ,עמ' ,89המדגישה את העובדה שבפרקנו (ג,כו) ,מובא
הפסוק עד סופו ,מפני ששני חלקיו מאששים את טענת הרמב"ם .נמצא שהבאת חלק מן
הפסוק בסוף מו"נ ג,מט רק נועד לחבר את הרעיון למו"נ ג,כו.
.14בהתאם לכך ,עוד נסביר להלן את טעמי תהליך טהרת המצורע (חלק שלישי ,פרק
עשירי) ,שהרמב"ם אומר עליה" :עד הזמן הזה איני יודע טעם לדבר מזה".
.15ראו הקדמת הרמב"ם למו"נ; א,לג ;4וראו כשר ,אמנות הכתיבה ,עמ' .83
. 16לעיתים המילה "פרטים" מתייחסת למצוות ולעיתים לפרטי המצוות ולעיתים לשניהם:
א .בטעמי המשפטים ,הרמב"ם אומר" :המצוות שהקבוצה השישית כוללת הן העונשים,
ותועלתן באופן כללי ידועה ,וכבר צי ַינו אותה .שמע כעת את פירוט הדברים ודינו של
כל דבר יוצא דופן שנאמר בהם" (מו"נ ג,מא .)1כנראה שהכוונה למצוות; ב .בסוף
טעמי מצוות המקדש ,הרמב"ם אומר " :הנה סיימנו לתת טעמים לכל פרטי הקבוצה
הזאת" (ג,מה ;)25ובפרק אין רק ירידה לפרטי הקבוצה ,אלא גם לפרטי כל מצווה הוא
