Page 444 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 444

‫‪ 412‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

                                            ‫‪ .	184‬למונח "הבטיחה" ראו ביאורי על אתר‪.‬‬
‫‪ .	185‬ביאת המקדש ו‪,‬יא‪ֵּ" :‬בית ִּדין ַהָּגדֹול ָהיּו יֹוְׁש ִבין ְּב ִלְׁשַּכת ַהָּג ִזית‪ְ ,‬ו ִע ַּקר ַמ ֲעֵׂשי ֶהן ַה ָּת ִדיר –‬

                ‫ֶׁש ֵהן יֹוְׁש ִבין ְו ָד ִנין ֶאת ַהְּכ ֻהָּנה‪ּ ,‬ובֹו ְד ִקין ֶאת ַהּכֹ ֲה ִנים ַּב ִּיחּו ִסין ּו ַבּמּו ִמין"‪.‬‬
                                                     ‫‪ .	186‬ראו‪ :‬ממרים א‪,‬ד; סנהדרין ו‪,‬ו‪.‬‬
                                                               ‫‪ .	187‬ראו לעיל עמ' ‪.146‬‬

‫‪ 	.188‬שורץ מקפיד לכתוב‪" :‬השוו תלמוד בבלי חגיגה ז‪,‬א"‪ .‬ולא מצאתי מקור אחר העוסק‬
                                                               ‫בפסוק בהקשר זה‪.‬‬

                                  ‫‪ .	189‬ראו בלידשטיין‪ ,‬מדיניים‪ ,‬עמ' ‪213‬־‪ ,212‬הערה ‪.3‬‬
‫‪ 	.190‬רש"י אומר על אתר‪" :‬מבית אוהבך‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שקרא ישראל רעים‪ ,‬שנאמר‬

                                                  ‫'למען אחי ורעי' (תהלים קכב)"‪.‬‬
‫‪ 	.191‬רבנו חננאל‪" :‬הזהר בעצמך ואל תחטא בכל יום ולהביא חטאת ואשם"; והמאירי‬
‫בפירושו לתלמוד‪" :‬שלא תרגיל בעצמך לחטוא כנסמך על הקרבן‪ ,‬אבל עולות ושלמים‬

                                               ‫שמהם באים נדבה אין להם שיעור"‪.‬‬
   ‫‪ 	.192‬ראו למשל אבן שמואל‪ ,‬שביאר רק שלא לעבור את הגבול בבואו לחקור ברוחניים‪.‬‬

                                      ‫‪ .	193‬לזיהוים לדעת הרמב"ם‪ ,‬ראו פה"מ אבות א‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ .	194‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬יש לגרוס "ה ֵמיָרם"‪ ,‬והוא מפרש על אתר את המונח במשמעות אחרת‪.‬‬
‫וזה לשונו‪" :‬ספרים שיש בהם תשובות נגד התורה וסתירה לה‪ ,‬ונקראו ספרי מירם ענינו‬
‫ספרים יעקרם ה' ויסלקם מן העולם‪ ,‬כעין קללה"‪ .‬ואפשר שהדברים הללו נאמרו בשעה‬

     ‫שעדיין לא התוודע למשנת הומרוס‪ .‬ראו "ספרי הרמס" באגרות שילת‪ ,‬עמ' תקנג‪.‬‬
                   ‫‪ 	.195‬לדיון מנקודת מבט אחרת‪ ,‬ראו פורסטנברג‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪150‬־‪.148‬‬
                             ‫‪ .	196‬ראו לעיל פרק ‪" ,2‬תפיסת הטומאה כרעיונית"‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬

          ‫‪ .	197‬וכן פוסק הרמב"ם בשאר אבות הטמאות א‪,‬ז‪ ,‬כשהעצמות נפרדות מן הבשר‪.‬‬
‫‪ .	198‬פה"מ שם‪ .‬ראו רגב‪ ,‬הצדוקים והלכתם‪ ,‬עמ' ‪194‬־‪ ,192‬המעלה את האפשרות שר' יוחנן‬
‫בן זכאי פונה לצדוקים בהנחה שהם סבורים שעצמות בהמה אינן מטמאות‪ ,‬אך מצדד‬
‫בכך שהפנייה היא דווקא לפרושים‪ ,‬מפני שיש רגליים לדבר שהצדוקים סברו שעצמות‬

                                              ‫בהמה הן טמאות‪ .‬ראו שם‪ ,‬הערה ‪.63‬‬
‫‪ .	199‬פה"מ על אתר‪ ,‬פה"מ כלים ל‪,‬ב‪ .‬וראו משנה אהלות ב‪,‬א‪ ,‬שנפחו של תרווד הוא "מלא‬
‫חופניו"‪ ,‬כלומר החלל שבין חופני ידיו של האדם‪ ,‬שהיא מידה מיוחדת של נפח המשמשת‬
‫גם למדידת שיעור הלכתי מינימלי של רקב עצמות אדם המטמאים‪ .‬ראו‪ :‬טומאת מת‬
‫ב‪,‬יא; שם ג‪,‬ז־ח ועוד‪ .‬אם כן‪ ,‬אפשר שהמשנה כאן‪ ,‬האומרת "שלא יעשה אדם עצמות‬

     ‫אביו ואמו תרוודות" חושפת את הקשר בין השיעור ההלכתי המטמא למשמעותה‪.‬‬
‫‪ 	.200‬ראו למשל מאמרו המקיף של מו"ר הרב קאפח‪" ,‬קריאת שמע ותפילה במקום טומאה"‪,‬‬
‫כתבים‪ ,‬עמ' ‪630‬־‪ .621‬הרמב"ם אינו אוסר לשהות בבית הקברות בציצית ותפילין משום‬

      ‫הטעם התלמודי "לועג לרש"‪ ,‬והוא סבור שהאיסור הוא רק מטעם טומאת המת‪.‬‬
‫‪ 	.201‬דברי ר' יוחנן מתבררים במקום אחר‪" :‬אמר להן רבן יוחנן בן זכאי‪ :‬כתבי קודש‬
‫חיבתן טומאתן‪ ,‬שלא יעשה אותן שטיחין לבהמה" (תוספתא‪ ,‬מסכת ידיים‪ ,‬מהדורת‬

                                                               ‫צוקרמאנדל ב‪,‬יט)‪.‬‬
                                   ‫‪ .	202‬ראו רגב‪ ,‬הצדוקים והלכתם‪ ,‬עמ' ‪ ,192‬הערה ‪.58‬‬
‫‪ .	203‬וכאן הרוי מעיר שאין מדובר באנומליה‪ ,‬שהרי בדיונו של הרמב"ם בטעמי המצוות‪,‬‬
‫חלק ג‪ ,‬פרקים לה־מט‪ ,‬הרמב"ם אינו עוסק בפרשנות פילוסופית־תיאולוגית להלכה‬
   439   440   441   442   443   444   445   446   447   448   449