Page 440 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 440

‫‪ 408‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫‪ 	.134‬כניסוחו של מלמד‪ ,‬האופי המדיני‪ ,‬עמ' ‪ .331‬וראו גם מלמד‪ ,‬מחשבה מדינית‪ ,‬עמ'‬
                                                                          ‫‪52‬־‪.50‬‬

                                                    ‫‪ .	135‬אלגוריה נאה מפי פרופ' קלנר‪.‬‬
‫‪ 	.136‬רבים כתבו על זה‪ .‬ראו‪ :‬פסקאות הסיום אצל מלמד‪ ,‬האופי המדיני‪ ,‬עמ' ‪333‬־‪;332‬‬

      ‫ברמן‪ ,‬מנהיגות מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;140‬הרוי‪ ,‬פילוסופיה מדינית‪ ,‬עמ' ‪211‬־‪ 209‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .	137‬ראו גם קלנר‪ ,‬שלמות אנושית‪ ,‬עמ' ‪1‬־‪ .9‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,39‬שקלנר מציין בו ש"החיים‬
‫הפוליטיים אינם החיים הטובים ביותר‪ ,‬אלא שלחיים הטובים ביותר יש מימד פוליטי";‬

                                                             ‫ובסיכום‪ ,‬עמ' ‪63‬־‪.62‬‬
‫‪ 	.138‬ראו מו"נ א‪,‬טו והפניות שורץ שם‪ .‬וראו‪ :‬קליין־ברסלבי‪ ,‬סולם‪ ,‬עמ' ‪348‬־‪ ,347‬על‬
‫המשמעות המדינית; ראו ברמן‪ ,‬מנהיגות מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;138‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,143‬הערה ‪,18‬‬
‫שהשלב הזה הוא המכונה "ירידה"‪ .‬לסיכום הדברים ראו מלמד‪ ,‬אחותן הקטנה‪ ,‬עמ'‬
‫‪139‬־‪ ,135‬ובמיוחד שם‪ ,‬עמ' ‪ 137‬באופן גרפי‪ .‬וראו גם‪ :‬קלנר‪ ,‬שטראוס‪ ,‬עמ' ‪,400‬‬

                                ‫המצוין לעיל הערה ‪ ;45‬פאור‪ ,‬האדם‪ ,‬עמ' ‪180‬־‪.173‬‬
                                           ‫‪ .	139‬גולדמן‪ .‬משיגי האמיתות‪ ,‬עמ' ‪312‬־‪.303‬‬
                                                               ‫‪ 	.140‬פרק ‪ ,2‬עמ' ‪47‬־‪.39‬‬

‫‪ 	.141‬הפסוק בא פעמיים בפרק הזה במו"נ‪ ,‬בדומה לפעמיים באותו הפרק באיוב‪ .‬הפרק באיוב‬
                           ‫עוסק בהכרתו את הנהגת ה' את העולם באמצעות הטבע‪.‬‬
                                          ‫‪ 	.142‬השוו גולדמן‪ ,‬משיגי האמיתות‪ ,‬עמ' ‪.312‬‬

‫‪ .	143‬המיוסד על הפסוק "ְויֹו ֵעץ ַו ֲח ַכם ֲחָרִׁשים ּו ְנבֹון ָל ַחׁש" (ישעיהו ג‪,‬לג)‪ .‬וראו קליין־ברסלבי‪,‬‬
                                                            ‫אזוטריזם‪ ,‬עמ' ‪93‬־‪.92‬‬

‫‪ 	.144‬קאפח ואבן תיבון‪" :‬בהנהגות המדיניות"‪ .‬שורץ‪" :‬ענייני המדינה"‪ .‬פינס‪being":‬‬
‫‪ ."perfect in the varieties of po1itica1 regimes‬וכן בהגדרת היועץ‪excellent way" :‬‬

                                      ‫‪"of conducting affairs in political matters‬‬
                                            ‫‪ .	145‬השוו ברמן‪ ,‬מנהיגות מדינית‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬

‫‪ .	146‬שלושה פסוקים לאחר מכן‪ ,‬הטהרה נזכרת בפירוש‪ְ" :‬ו ָה ָיה ָׁשם ַמ ְסלּול ָו ֶדֶרְך‪ְ ,‬ו ֶדֶרְך ַהּקֹ ֶדׁש‬
          ‫ִי ָּקֵרא ָלּה‪ֹ ,‬לא ַי ַע ְבֶרּנּו ָט ֵמא‪ְ ,‬והּוא ָלמֹו ֹה ֵלְך ֶּדֶרְך‪ֶ ,‬ו ֱאִוי ִלים ֹלא ִי ְתעּו" (פסוק ח)‪,‬‬

‫‪ .	147‬אבל לאו דווקא‪ .‬ראו מטמאי משכב ומושב י‪,‬ג‪ ,‬שגם תלמידי חכמים לא קיבלו את המעמד‬
                ‫אוטומטית‪ .‬וראו שם‪ ,‬הלכה ז‪ ,‬שגם עם הארץ יכול לקבל את המעמד‪.‬‬

‫‪ 	.148‬הרמב"ם מסתייג בחריפות אופיינית לו מן העובדה שיש מקומות שהתארים האלו משמשים‬
‫בהם בלא תוכן‪ ,‬אלא לכבוד בלבד‪" :‬ושמא יטעך בכל הענינים הללו שכללתי בדברי אלה‬
‫אותם השמות המפורסמים בארץ ישראל ובבל שקוראין אנשים ראש ישיבה‪ ,‬ואחרים אב‬
‫בית דין‪ ,‬ומבדילים בין ראש ישיבת גאון יעקב ובין ראש ישיבה של גולה‪ ,‬וכן כותבים‬
‫לאנשים אשר לא ראו אותם ראש ישיבה או זולת זה מן השמות‪ ,‬לפי שהדברים הללו פטומי‬
‫שמא [=פיטומי שמות] בעלמא והרי הן כדרך הכנוין והחניכה‪ ,‬וכבר ראיתי בארץ ישראל‬
‫אנשים נקראים 'חברים'‪ ,‬ובמקומות אחרים מי שנקרא ראש ישיבה‪ ,‬ואפילו בר בי רב דחד‬
‫יומא ליתיה‪ .‬ואנחנו לא דברנו בשמות אלא בעניינים‪ ,‬וכבר ביארתי לך כי הממונה באופן‬

           ‫עניני הוא אשר נבחן ונתנה לו רשות לפי ערך ידיעותיו" (פה"מ בכורות ד‪,‬ד)‪.‬‬
‫‪ 	.149‬לדרך הענקת הכינוי "חבר" ועל מה שנדרש ממנו‪ ,‬ראו הלכות מטמאי משכב ומושב‬
‫פרק י ואילך‪ּ" :‬ו ַמה ֵהן ִּד ְבֵרי ֲח ֵברּות? ֶׁש ְּי ַקֵּבל ָע ָליו ֶׁש ִּי ָּז ֵהר ַּבֻּט ְמאֹות‪ֶׁ ,‬שֹּלא ִיַּטֵּמא ָּב ֶהן‪,‬‬
‫ּו ַבְּט ָהרֹות‪ֶׁ ,‬שֹּלא ְי ַטֵּמא אֹו ָתן‪ְ ,‬ו ִי ָּז ֵהר ִּב ְנ ִטי ַלת ַה ָּי ַד ִים ּו ְב ַט ֲהַרת ַה ָּי ַד ִים‪ְ ,‬וֶׁשֹּלא ִי ַּקח ֵמ ַעם ָה ָאֶרץ‬
   435   436   437   438   439   440   441   442   443   444   445