Page 440 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 440
408׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
.134כניסוחו של מלמד ,האופי המדיני ,עמ' .331וראו גם מלמד ,מחשבה מדינית ,עמ'
52־.50
. 135אלגוריה נאה מפי פרופ' קלנר.
.136רבים כתבו על זה .ראו :פסקאות הסיום אצל מלמד ,האופי המדיני ,עמ' 333־;332
ברמן ,מנהיגות מדינית ,עמ' ;140הרוי ,פילוסופיה מדינית ,עמ' 211־ 209ועוד.
. 137ראו גם קלנר ,שלמות אנושית ,עמ' 1־ .9שם ,עמ' ,39שקלנר מציין בו ש"החיים
הפוליטיים אינם החיים הטובים ביותר ,אלא שלחיים הטובים ביותר יש מימד פוליטי";
ובסיכום ,עמ' 63־.62
.138ראו מו"נ א,טו והפניות שורץ שם .וראו :קליין־ברסלבי ,סולם ,עמ' 348־ ,347על
המשמעות המדינית; ראו ברמן ,מנהיגות מדינית ,עמ' ;138שם ,עמ' ,143הערה ,18
שהשלב הזה הוא המכונה "ירידה" .לסיכום הדברים ראו מלמד ,אחותן הקטנה ,עמ'
139־ ,135ובמיוחד שם ,עמ' 137באופן גרפי .וראו גם :קלנר ,שטראוס ,עמ' ,400
המצוין לעיל הערה ;45פאור ,האדם ,עמ' 180־.173
. 139גולדמן .משיגי האמיתות ,עמ' 312־.303
.140פרק ,2עמ' 47־.39
.141הפסוק בא פעמיים בפרק הזה במו"נ ,בדומה לפעמיים באותו הפרק באיוב .הפרק באיוב
עוסק בהכרתו את הנהגת ה' את העולם באמצעות הטבע.
.142השוו גולדמן ,משיגי האמיתות ,עמ' .312
. 143המיוסד על הפסוק "ְויֹו ֵעץ ַו ֲח ַכם ֲחָרִׁשים ּו ְנבֹון ָל ַחׁש" (ישעיהו ג,לג) .וראו קליין־ברסלבי,
אזוטריזם ,עמ' 93־.92
.144קאפח ואבן תיבון" :בהנהגות המדיניות" .שורץ" :ענייני המדינה" .פינסbeing":
."perfect in the varieties of po1itica1 regimesוכן בהגדרת היועץexcellent way" :
"of conducting affairs in political matters
. 145השוו ברמן ,מנהיגות מדינית ,עמ' .139
. 146שלושה פסוקים לאחר מכן ,הטהרה נזכרת בפירושְ" :ו ָה ָיה ָׁשם ַמ ְסלּול ָו ֶדֶרְךְ ,ו ֶדֶרְך ַהּקֹ ֶדׁש
ִי ָּקֵרא ָלּהֹ ,לא ַי ַע ְבֶרּנּו ָט ֵמאְ ,והּוא ָלמֹו ֹה ֵלְך ֶּדֶרְךֶ ,ו ֱאִוי ִלים ֹלא ִי ְתעּו" (פסוק ח),
. 147אבל לאו דווקא .ראו מטמאי משכב ומושב י,ג ,שגם תלמידי חכמים לא קיבלו את המעמד
אוטומטית .וראו שם ,הלכה ז ,שגם עם הארץ יכול לקבל את המעמד.
.148הרמב"ם מסתייג בחריפות אופיינית לו מן העובדה שיש מקומות שהתארים האלו משמשים
בהם בלא תוכן ,אלא לכבוד בלבד" :ושמא יטעך בכל הענינים הללו שכללתי בדברי אלה
אותם השמות המפורסמים בארץ ישראל ובבל שקוראין אנשים ראש ישיבה ,ואחרים אב
בית דין ,ומבדילים בין ראש ישיבת גאון יעקב ובין ראש ישיבה של גולה ,וכן כותבים
לאנשים אשר לא ראו אותם ראש ישיבה או זולת זה מן השמות ,לפי שהדברים הללו פטומי
שמא [=פיטומי שמות] בעלמא והרי הן כדרך הכנוין והחניכה ,וכבר ראיתי בארץ ישראל
אנשים נקראים 'חברים' ,ובמקומות אחרים מי שנקרא ראש ישיבה ,ואפילו בר בי רב דחד
יומא ליתיה .ואנחנו לא דברנו בשמות אלא בעניינים ,וכבר ביארתי לך כי הממונה באופן
עניני הוא אשר נבחן ונתנה לו רשות לפי ערך ידיעותיו" (פה"מ בכורות ד,ד).
.149לדרך הענקת הכינוי "חבר" ועל מה שנדרש ממנו ,ראו הלכות מטמאי משכב ומושב
פרק י ואילךּ" :ו ַמה ֵהן ִּד ְבֵרי ֲח ֵברּות? ֶׁש ְּי ַקֵּבל ָע ָליו ֶׁש ִּי ָּז ֵהר ַּבֻּט ְמאֹותֶׁ ,שֹּלא ִיַּטֵּמא ָּב ֶהן,
ּו ַבְּט ָהרֹותֶׁ ,שֹּלא ְי ַטֵּמא אֹו ָתןְ ,ו ִי ָּז ֵהר ִּב ְנ ִטי ַלת ַה ָּי ַד ִים ּו ְב ַט ֲהַרת ַה ָּי ַד ִיםְ ,וֶׁשֹּלא ִי ַּקח ֵמ ַעם ָה ָאֶרץ
