Page 435 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 435
קרלפ ותרהעה ׀ 403
מותר לו לאכול בעצמו .וסביר להניח שאם יבקש להצטרף לחבורת אוכלי תרומה אחר
שטבל ,יותר לו לאכול ,אלא שכאן מדובר במגע מטמא בלא כוונה ,ולא יותר מזה.
. 82הרמב"ם מדגיש את הדבר בפה"מ חגיגה ב,ז" :ואל יתחלף לך אוכל חולין בטהרה והם
פרושים באוכל על טהרת הקדש [."]...
. 83יש שראו בזה הידמות לאורח החיים הכוהני .ליחס לזה ,ראו פורסטנברג ,טהרה ,עמ'
37־ .82 ,36השוו רגב ,צדוקים והלכתם ,עמ' ,201הערה ,85האומר שהצדוקים לא נהגו
לשמור על טהרת החולין ,ורק צמצמו את מערכת דיני הטומאה לתחום המקדש.
. 84ראו פורסטנברג ,טהרה ,עמ' .368
. 85משנה חגיגה ב,ז; תוספתא חגיגה ג,ג.
.86ראו מפתח אישים במהדורת משנה תורה המבוארת ,כרך ד ,עמ' 1116־.1114
.87פורסטנברג ,טהרה ,עמ' .206
. 88לדיון בעניין זה ,ראו ,פרק " ,3וטומאת גוים כזבים" ,עמ' 60־.58
. 89אמירות מפורשות כגון :מו"נ ב,מ" :1האדם (יצור) מדיני" ,שאעסוק בה בהמשך דברי;
דעות ו,אֶּ " :דֶרְך ְּבִר ָּיתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ִל ְהיֹות ִנ ְמָׁשְך ְּב ֵדעֹו ָתיו ּו ְב ַמ ֲעָׂשיו ַא ַחר ֵר ָעיו ַו ֲח ֵבָריו,
ְונֹו ֵהג ְּב ִמ ְנ ַהג ַא ְנֵׁשי ְמ ִדי ָנתֹוְ .ל ִפי ָכְך ָצִריְך ָא ָדם ְל ִה ְת ַחֵּבר ַלַּצ ִּדי ִקים ְו ֵליֵׁשב ֵא ֶצל ַה ֲח ָכ ִמים
ָּת ִמידְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּי ְל ַמד ִמַּמ ֲעֵׂשי ֶהםְ ,ו ִי ְתַר ֵחק ִמן ָהְרָׁש ִעים ַההֹו ְל ִכים ַּבחֹ�ׁש ֶ ְךְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְל ַמד
ִמַּמ ֲעֵׂשי ֶהם".
. 90וכך מעיר הרב קאפח על אתר .וראו הקדמת הרמב"ם למסכת אבות (שמונה פרקים),
פרק ד ,עמ' רנג ,ד"ה אבל.
. 91טברסקי ,מבוא למשנה תורה ,עמ' .346וראו שם" ,היחס לסגפנות" ,עמ' 346־.342
. 92ראו רביצקי ,2אחידות ,עמ' .440
.93כמו הרמב"ן בפירושו לתורה בפרשת הנזיר.
.94טברסקי ,מבוא למשנה תורה ,עמ' ;346ברודי ,משנה תורה ,עמ' ;323לוינגר ,נזירות
ועוד; מלמד ,האופי המדיני ,עמ' 316־.310
. 95הרחקת הנזיר ממפגשים חברתיים של שותי יין הוא מתקנת חכמים ,ולא מדין תורה:
" ִמ ִּד ְבֵרי סֹו ְפִרים [=תקנת חכמים] ֶׁש ָאסּור ַלָּנ ִזיר ַל ֲעמֹד ְּבמֹוַׁשב ׁשֹו ֵתי ַי ִיןְ ,ו ִי ְתַר ֵחק ִמֶּמּנּו
ַהְרֵּבהֶׁ ,ש ֲהֵרי ִמ ְכׁשֹול ְל ָפ ָניו; ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםָ :ס ִביב ַלֶּכֶרם ֹלא ִי ְקַרב" (נזירות ה,י) .דיון
הלכתי במונח "דברי סופרים" חורג ממסגרת ספר זה.
. 96כלשון התורהִ " :איׁש אֹו ִאׁ ָּשה ִּכי ַי ְפ ִלא ִל ְנּדֹר ֶנ ֶדר ָנ ִזיר ְל ַה ִּזיר ַלה' " (במדבר ו,ב) .וראו
נזירות ב,טז שהנזירות נוהגת בנשים אבל לא בגויים.
.97כתפיסתו של ליאו שטראוס .ראו שטראוס ,אופיו הספרותי ,עמ' ,205החותם את מאמרו
במילים "לסיכום :משנה תורה נועד בראש ובראשונה לכל בני האדם כולם ,בעוד
שהמורה נועד למעטים שמסוגלים להבין בכוחות עצמם" .רבים ביקרו את הדעה הזאת.
ראו למשל הרוי ,שיתוק ,עמ' " :388בעקבות שטראוס ,החוקרים של 'מורה הנבוכים',
ברובם המכריע ,קיבלו את הנחת היסוד כי כל הסתירות המכוונות בספר הן סתירות בין
ירושלים לאתונה ,בין דת לפילוסופיה [ ]...נבצר מהם לחדור לתוך הסודות הכמוסים של
'מורה הנבוכים' ,שהרי הסתירות בספר הן רבגוניות להפליא ומורכבות ביותר" .וראו גם
רביצקי ,סתרי תורתו ,עמ' 45־.41
. 98כפי ששטראוס גם הטעים במאמר לעיל את הסיבה השביעית של הרמב"ם בהקדמה
למורה הנבוכים .לורברבוים ,הסיבה השביעית ,חולק על שטראוס ורואה בסתירה זו
