Page 439 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 439

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪407‬‬

‫גם בין אחדים ממיני בעלי החיים‪ ,‬כגון הדבורים והנמלים‪ ,‬אין זו סגולת בעלי החיים‬
‫בכלל [‪ ]...‬החברתיות אינה אפוא הכרחית להם‪ ,‬ורק מקרה הוא שמינים אחדים נבין‬

                             ‫בעלי החיים פיתחו בקרבם את הזיקה לחברתיות [‪."]...‬‬
                                                      ‫‪ 	.125‬ראו מקבילי‪ ,‬מפגש‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬

‫‪ 	.126‬דיון בתפיסת אלפאראבי‪ ,‬שהוא כלי שני מאריסטו‪ ,‬וחורג ממסגרת המאמר‪ .‬אך נסתפק‬
‫בסיכום הדברים לענייננו‪ .‬אלפאראבי‪ ,‬העיר המעולה‪ ,‬הקדמת המתרגם‪" :‬הפעילות‬
‫שבמהלכה האדם מתנתק מהחומר איננה פעילות פילוסופית גרידא‪ ,‬אלא היא קשורה‬
‫באופן הדוק לתפיסת המוסר והאושר‪ ,‬שאינם מנותקים מההקשר החברתי‪ .‬לדעתו של‬
‫אלפראבי האדם הוא יצור חברתי‪ ,‬והתנהגותו המוסרית היא שמקרבת אותו לאלוהים‬
‫ומקנה לו אושר‪ .‬האדם הטוב מתרחק מן הטעות ומתקרב אל האושר" (עמ' ‪,)35‬‬
‫הפוליטיקה היא אמצעי להגיע אל השלמות ואל האושר המותנים בקיומה של חברה‬
‫"מעולה"‪ .‬כמו אריסטו‪ ,‬רואה אלפראבי באדם יצור חברתי שאינו יכול לחיות חיים‬
‫ראויים מחוץ לקהילת בני־האדם (עמ' ‪ .)42‬ובהקדמה לפרק ‪( 23‬עמ' ‪ ,130‬הערה ‪:)140‬‬
‫"פרק זה הוא אחד החשובים בספר והוא מסמן את המעבר ההדרגתי לעיסוק בפוליטי‪,‬‬
‫אלפראבי מנמק כאן את הצורך במעבר מדיון עיוני לדיון מעשי־פוליטי‪ ,‬אושר מוגדר‬
‫כאן באופן מטאפיזי‪ ,‬אולם השגתו דורשת ביצוע מעשים בעולם‪ ,‬שאפשריים רק במסגרת‬
‫חברתית"‪ .‬על הקשר בעניין זה בין הרמב"ם לאלפאראבי‪ ,‬ראו עוד פינס‪ ,‬המקורות‪ ,‬עמ'‬

                                                                       ‫‪135‬־‪.130‬‬
‫‪ 	.127‬השוו מו"נ ב‪,‬מ‪" :5‬ושישיגו אושר מדומה כלשהו לפי דעתו של המנהיג"‪ ,‬כפי שצוטט‬

                                                     ‫לעיל בנושא "תורה אלוהית"‪.‬‬
‫‪ .	128‬בביאור מלאכת ההיגיון (=מילות ההגיון)‪ ,‬מהדורת קאפח‪ ,‬עמ' קפז־קפח‪ .‬ההערתו‬
‫שהספרים העוסקים בהנהגת המדינה לא תורגמו‪ ,‬יש בה כדי להאיר את טענתו של מלמד‬
‫בדבר חסרונה של הפוליטיקה‪ .‬ראו לעיל הערה ‪ .114‬וראו קרייסל‪ ,‬מחשבה מדינית‪ ,‬עמ'‬

                                                                            ‫‪5‬־‪.4‬‬
‫‪ .	129‬ראו הרוי‪ ,‬פילוסופיה מדינית‪ ,‬עמ' ‪208‬־‪ .203‬ונראה שיש לסתייג מטענתו של הרוי‪:‬‬
‫"מחקרו המדעי־חברתי בטעמי מצוות התורה שבכתב יכול‪ ,‬אמנם‪ ,‬לתת לנו מושג כיצד‬
‫פעלה התורה לשיפור מצבם הגשמי והרוחני של בני־ישראל בתקופת המקרא‪ ,‬אבל מובן‬
‫כי אין בכוחו להכריע בשאלת היותה אלוהית ה י ו ם (ההדגשה במקור – י"מ)"‪ .‬ועוד‬

                                                        ‫נדון בעניין זה בפרק הבא‪.‬‬
‫‪ 	.130‬חלקים רבים מסעיף זה מתאימים לניתוח הבא במקבילי‪ ,‬מפגש‪" ,‬סיפור הפרק של ג‪,‬נד"‪,‬‬

                                   ‫עמ' ‪68‬־‪ .60‬וראו מלמד‪ ,‬אל־יתהלל‪ ,‬עמ' ‪48‬־‪.39‬‬
‫‪ .	131‬ראו אלטמן‪ ,‬ארבע השלמויות‪ ,‬עמ' ‪16‬־‪ ,15‬הדוחה את הדמיון לאלפאראבי‪ ,‬ומנתח בהמשך‬
‫דבריו את ההשוואה לאבן באג'ה‪ .‬ראו ברמן‪ ,‬מנהיגות מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ,141‬הערה ‪ .4‬גולדמן‪,‬‬

      ‫משיגי האמיתות‪ ,‬עמ' ‪297‬־‪ ,296‬עומד על ההבדלים בין אבן באג'ה לבין הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ .	132‬הנאמר בעניין השבת המשכון‪ ,‬אף על פי שהמשכון קנוי במובנים מסוימים לבעל החוב‪,‬‬
‫ראו בבלי‪ :‬פסחים לא‪,‬ב; קידושין ח‪,‬ב ועוד; רמב"ם אישות ה‪,‬כג; שכירות י‪,‬א‪ ,‬וראו‬

                                                               ‫הפרשנים על אתר‪.‬‬
‫‪ 	.133‬ראו מו"נ א‪,‬נד‪ .‬ראו‪ :‬ברמן‪ ,‬מנהיגות מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;137‬גולדמן‪ ,‬משיגי האמיתות‪ ,‬עמ'‬
‫‪309‬־‪ ;304‬רביצקי‪ ,2‬אחידות‪ ,‬ביקורתו על דעתו של דוידסון‪ ,‬שמדובר בהנהגה בלא‬

                                                     ‫תכונות נפשיות‪ ,‬בדומה לאל‪.‬‬
   434   435   436   437   438   439   440   441   442   443   444