Page 438 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 438
406׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
מחשבה ושיקול דעת ואילו התורה היא קביעתו והנהגתו של האלוה הנותן את הׂשכל
לכל בעל ׂשכל'" .בעניין זה ראו מלמד ,חוק הטבע ,עמ' 55־.52
. 118בערבית" :אלאנסאן מדני באלטבע" .ראו מקבילי ,מפגש ,עמ' 41ושם הוספנו ביאור
בגוף הנוסח=(" :פוליטי ,נועד לחיות בחברה מדינית)" .פינס מתרגםman is" :
."political by nature
.119גם בתרגומים המודרניים של הרב קאפח ושורץ השתמשו במילה "מדיני" ,ולא פוליטי,
כנראה בגלל הקשרים בלשון הרווחת בימינו ,הכוללים תככים וערמומיות מקיאבלית.
מאותה סיבה לא השתמשנו בתרגומנו במונח זה ,אף על פי שגם "מדיני" הוא בגדר
פשרה .ראו גם אריסטו ,פוליטיקה ,שבחרו לתרגם "האדם הוא מטבעו בעל חיים מדיני"
(עמ' .)28בהקדמה לתרגום (עמ' 12־ )11עומדת המתרגמת על התרגום של המילה
היוונית ' 'polisעל נגזרותיה לעברית ,אחת מהן הוא שם החיבור "פוליטיקה" ,כלומר
'ענייני הפוליס' .והיא מציינת ש"הבחירה במילה מדינה הייתה בהחלט פשרה ,שהרי
הפוליס לא הייתה מדינה במובן המקובל של המילה היום ,לא במובן של מדינה ריבונית
מודרנית ,ולא של מדינה בתוך חבר מדינות [ .]...המילה 'פוליס' ציינה הן את העיר והן
את מכלול האזרחים שבה ,ועצם החפיפה הזו מצביעה על המסגרת האינטימית והקרבה
בין האזרחים ,בהשוואה לכל מסגרת מדינית שאנחנו מכירים היום" .זאת בניגוד למאמרו
של לנגרמן ,האדם חברתי ,עמ' 97־" :96משמעותו ,מעצם טבעו האדם – המין האנושי
– חי כחלק מקבוצה מאורגנת" .והוא מוסיף בהערה 8שהתרגום "האדם מדיני בטבעו"
"צמוד מדי למקור ומחמיץ את עיקר המשמעות .הערבית 'מדני' נגזרת מ'מדינה'' ,עיר',
וביוונית ' .'polisהאמירה איננה מתייחסת לעניינים 'מדיניים' כפי השימוש בשם התואר
הזה בעברית שלנו ,אלא לעניינים 'חברתיים' .ההתארגנות החברתית ביוון הייתה החברה
העירונית ,ולזה התכוון אריסטו .עיקר משמעות דבריו הוא הצורך של האדם לנהל את
חייו כחלק מחברה ולא כבודד" .ראוי לציין שגם ההיבט החברתי אכן נזכר גם באריסטו,
ביולוגיה ,עמ' ( 39כפי שמציין מלמד ,הפוליטיקה ,עמ' )8ש"בעלי חיים מסוימים []...
נוטים לחיות בקבוצה [ ]...כאלה הינם למשל האדם ,הדבורה ,הצרעה הנמלה [."]...
.120א,ז; ראו מלמד ,הפוליטיקה ,עמ' 32־ ,27שהרמב"ם כנראה לא ראה את הפוליטיקה
לאריסטו ,ודאי לא ממקור ראשון ,מפני שבזמנו עדיין לא תורגם לערבית .וראו גם
מלמד ,האופי המדיני ,עמ' ,302הערה .22
. 121אריסטו ,תרגום ליבס ,עמ' 25־.23
. 122במקור מילולית "פוליטי" .ראו במרשתת ,אריסטו בתרגום יווני מול תרגום אנגלי,
מהדורת ).H. Rackman. (http://catalog.perseus.org/catalog/urn:cts:greekLit:tlg0086.tlg010
ליבס תרגם "חברתי" .ראו במרשתת בתרגום לאנגלית (תרגום W. D. Ross, University
)of Adelaide https://ebooks.adelaide.edu.au/a/aristotle/nicomacheanהמתורגםsince man :
.is born for citizenship
.123ראו לעיל הערה .114הרב קאפח נזהר ומפנה במו"נ ב,מ הערה 2לאתיקה ולפוליטיקה,
אך במו"נ ג,כז הערה ,10מפנה רק לאתיקה.
.124ראו הרב קאפח ,שאף על פי שתרגם "מדיני" ,לא הבין את הדברים ברוח זו ,ולכן הוא
מעיר ש"ואותם הבודדים מבעלי החיים אשר חייהם חיי חברה ,כגון הדבורים ,לא
הובאו בחשבון בשל מיעוטם הזעום" ,ואילו לפי הסברנו אין צורך בהערה הזאת .גם
אבן שמואל במהדורתו ,כרך ד ,עמ' ,160כותב" :ואף על פי שמצאנו מידת ההתחברות
