Page 442 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 442
410׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
ישראל (האתרוג בעל הטעם והריח הוא משל לצדיקים העשירים בחכמה ובמעשה;
הערבה חסרת הטעם והריח היא משל לרשעים חסרי החכמה והמעשה ,וכו' ,וכולם יחד
הם אגודה אחת .ראו ויקרא רבה ל,יב) .הרמב"ם סבור שמדובר ב"חידודים שיִריים,
לא (סברו) שזוהי משמעות אותו פסוק" ,ומי שחושב אחרת הוא מקבוצת ה"בורים",
ומוסיף" :איני חושב שאף אחד משלמי השכל סבור כך" .לכאורה ,ניתן לשאול :מדוע
הרמב"ם מתנגד למשל הזה ,הרי הוא מקבל את הרעיון שיש מצוות מעשיות שהן רק
בגדר משל ,כגון שעיר המשתלח ,שהוא (ג,מו " :)27וכאילו הוא נושא את כל החטאים
[ ]...כל המעשים האלה הם ְמ ָשלים שמטרתם להשגת צורה בנפש כדי שתושג היפעלות
לתשובה" .לאור דברי כאן ,הדבר מגוחך שצריך משל לציין באמצעותו את אחדות העם,
שהרי ברגל ,התפיסה הזאת הייתה מציאות הלכה למעשה של אחדות בלא הבדל בין
מעמדות בלא צורך במשל ,ושהצורך במשל נולד רק במציאות בלא מקדש ,מציאות
אנכרוניסטית להבנת מצוות התורה .מכל מקום ,הרמב"ם דחה את כל הטעמים שנאמרו
על ארבעת המינים ,ולא רק את אחדות הציבור .ראו לורברבוים ,תמורות באגדות,
עמ' 114־ ,109לעניין מובאה זו ממו"נ .בכלל ,לדעתו ,האגדות חסרות תוכן פילוסופי
מעמיק ,אבל מאפשרות תוכן הלכתי.
. 163המפרשים על אתר ,כגון :רד"ק ,ראב"ע .וזה כמו בוידוי התרומות והמעשרות "ֹלא
ָא ַכ ְל ִּתי ְבאֹ ִני ִמֶּמּנּו ְוֹלא ִב ַעְר ִּתי ִמֶּמּנּו ְּב ָט ֵמא ְוֹלא ָנ ַת ִּתי ִמֶּמּנּו ְל ֵמת" (דברים כו,יד).
.164כך גם הקשרו של הפסוק המנבא על חורבן המקדשֹ" :לא ֵיְׁשבּו ְּב ֶאֶרץ ה'ְ ,וָׁשב ֶא ְפַר ִים
ִמ ְצַר ִיםּ ,ו ְב ַאּׁשּור ָט ֵמא יֹא ֵכלּוֹ .לא ִי ְּסכּו ַלה' ַי ִין ְוֹלא ֶי ֶעְרבּו לֹו ִז ְב ֵחי ֶהםְּ ,כ ֶל ֶחם אֹו ִנים ָל ֶהם,
ָּכל אֹ ְכ ָליו ִיַּטָּמאּוִּ ,כי ַל ְח ָמם ְל ַנ ְפָׁשם ֹלא ָיבֹוא ֵּבית ה'ַ .מה ַּת ֲעׂשּו ְליֹום מֹו ֵעד ּו ְליֹום ַחג ה'"
(הושע ט,ג־ה).
.165מגילה וחנוכה ב,יז" :מּו ָטב ְל ָא ָדם ְל ַהְרּבֹות ְּב ַמ ְּתנֹות ֶא ְביֹו ִנים ִמְּל ַהְרּבֹות ִּב ְסעּו ָדתֹו ּו ְבִׁשּלּו ַח
ְלֵר ָעיוֶׁ ,ש ֵאין ָׁשם ִׂש ְמ ָחה ְּגדֹו ָלה ּו ְמפֹ ָאָרה ֶאָּלא ְלַׂשֵּמ ַח ֵלב ֲע ִנ ִּיים ִויתֹו ִמים ְו ַא ְל ָמנֹות ְו ֵגִרים;
ֶׁש ַהְּמַׂשֵּמ ַח ֵלב ָה ֲא ֵמ ָל ִלים ָה ֵאּלּו – ִמ ַּדֶּמה ַּבׁ ְּש ִכי ָנהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ ' :ל ַה ֲחיֹות רּו ַח ְׁש ָפ ִלים ּו ְל ַה ֲחיֹות
ֵלב ִנ ְדָּכ ִאים' (ישעיהו נז,טו)" .להידמות ,ראו לעיל "סולם להידמות לשכינה" ,עמ' .119
. 166בבלי ,סוכה נא,ב ,על בניין הורדוס.
.167למשכן ,התורה מקדישה פרקים רבים בשמות כה־מ .ולמקדש שלמה ,מוקדשים
מלכים-א ,פרקים ו־י.
. 168בית הבחירה ו,ה .וראו איור במהדורה המבוארת ,כרך ג ,עמ' .38
. 169הרמב"ם יוצר זיקה במונחי הלשון הכפולים בין ההתעלות הפיזית לבין ההתעלות
הנפשית .ראו למשל מו"נ א,ח ,3לעניין המונח "מקום"" :דרגת עיון והתבוננות של
השכל ,לא התבוננות של העין .זאת בנוסף למקום בהר שנרמז אליו (במילים אלה),
שבו הייתה ההתבודדות והשגת השלמות" .וראו במיוחד בעייין המונח "עלה" מו"נ
א,י" :8ואילו דבריו "ּומֹ�ׁש ֶ ה ָע ָלה ֶאל ָה ֱאֹל ִהים" (שמות יט,ג) הם במשמעות השלישית
(=הפנייה במחשבה אל דבר נשגב) ,יחד עם זאת שהוא בפועל עלה אל ראש ההר אשר
ירד אליו האור הנברא" .וראו מלמד ,אחותן הקטנה ,עמ' ,61הערה ,27למשמעות
הגובה ,גם של השליט ,כאמצעי להאדרת דמותו ,וגם במקרא ,מתואר האל כיושב על
כיסא רם ונישא ,כלומר מוגבה.
.170דיון בפסקה זו יבוא להלן פרק ,9בנושא "נספח :דוגמה למקומה של התפיסה המינית
– הכרובים" ,עמ' .313
