Page 447 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 447

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪415‬‬

‫‪ .	17‬נזירות ז‪,‬יג־יד‪ .‬לעניין מת מצווה‪ ,‬ראו להלן בסעיף משנה "יחס הרמב"ם לטהרתו של‬
                                                                          ‫הנזיר"‪.‬‬

‫‪ .	18‬לשון הרמב"ם בנזירות ג‪,‬יג‪ִׁ" :‬ש ְמׁשֹון ֹלא ָה ָיה ָנ ִזיר ָּגמּור‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא ָנ ַדר ְּב ָנ ִזיר‪ֶ ,‬אָּלא ַהַּמ ְל ָאְך‬
‫ִה ְפִריׁשֹו ִמן ַהֻּט ְמ ָאה‪ְ .‬ו ֵכי ַצד ָה ָיה ִּדינֹו? ָה ָיה ָאסּור ַּב ַּי ִין ְו ָאסּור ַּב ִּת ְג ַל ַחת‪ּ ,‬ו ֻמ ָּתר ָה ָיה ְל ִהַּטֵּמא‬
‫ַלֵּמ ִתים‪ְ ,‬ו ָד ָבר ֶזה ֲה ָל ָכה ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלה"‪ .‬ושם ביארנו‪ַ " :‬הַּמ ְל ָאְך ִה ְפִריׁשֹו ִמן ַהֻּט ְמ ָאה – אין‬
‫הכוונה לטומאת המת‪ ,‬שהרי מותר לו להיטמא למת‪ ,‬אלא הכוונה להפרישו מאיסורי‬
‫הנזיר‪ ,‬כלשון המלאך 'ואל תאכלי כל טמא' (שופטים יג‪,‬ד)‪ .‬באופן חריג‪ ,‬המלאך הגדיר‬
‫את הנזירות‪ ,‬ולא שמשון או אביו‪ ,‬ולכתחילה מותר היה לו להיטמא למת‪ ,‬כפי שעשה‬
‫כשהרג את הפלישתים (פה"מ נזירות א‪,‬ב)‪ .‬וזו נזירות חריגה (ראו קושיות המפרשים)"‪.‬‬

             ‫‪ 	.19‬נזירות ב‪,‬כ־כב; כס"מ על אתר‪ .‬וראו‪ :‬פה"מ נזיר ג‪,‬ה; טומאת מת פרק יא‪.‬‬
            ‫‪ 	.20‬הכוונה לפסוק‪ִּ" :‬כי ַרִּבים ֲח ָל ִלים ִהִּפי ָלה ַו ֲע ֻצ ִמים ָּכל ֲהֻר ֶגי ָה" (משלי ז‪,‬כו)‪.‬‬
‫‪ 	.21‬הפסוק אמור בנזירות שמשון החריגה‪ִ " :‬מּכֹל ֲאֶׁשר ֵי ֵצא ִמֶּג ֶפן ַה ַּי ִין ֹלא ֹתא ַכל ְו ַי ִין ְוֵׁש ָכר ַאל‬
‫ֵּתְׁש ְּת" (שופטים יג‪,‬יד)‪ ,‬ונראה שמתאים יותר לעניין הפסוק האמור בפרשת הנזיר‪ֹ ּ" :‬כל‬
‫ְי ֵמי ִנ ְזרֹו ִמּכֹל ֲאֶׁשר ֵי ָעֶׂשה ִמֶּג ֶפן ַה ַּי ִין ֵמ ַחְר ַצִּנים ְו ַעד ָזג ֹלא יֹא ֵכל" (דברים ו‪,‬ד)‪ .‬זאת מפני‬
         ‫שהרמב"ם מביא את המקראות בעל פה‪ .‬ובמהדורתי ציינו את שתי המקורות‪.‬‬
‫‪ .	22‬יפה העיר חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ ,108‬הערה ‪ ,104‬שיש להפנות לפסוק המביע קביעה‪ּ" :‬כֹל‬
‫ְי ֵמי ִנ ְזרֹו ָקדֹׁש הּוא ַלה'" (פסוק ח)‪ ,‬ולא כמו שמציין שורץ לפסוק שנזכר בו הציווי‪ָּ" :‬כל‬
‫ְי ֵמי ֶנ ֶדר ִנ ְזרֹו ַּת ַער ֹלא ַי ֲעבֹר ַעל רֹאׁשֹו‪ַ ,‬עד ְמֹלאת ַה ָּי ִמם ֲאֶׁשר ַי ִּזיר ַלה' ָקדֹׁש ִי ְה ֶיה ַּג ֵּדל ֶּפַרע‬
‫ְׂש ַער רֹאׁשֹו" (פסוק ה)‪ .‬טענה זו מתאששת גם מסוף הלכות נזירות שהרמב"ם מביא את‬

                                                              ‫הפסוק שמציע חדד‪.‬‬
‫‪ 	.23‬אמנם מדובר בקורבנות המובאים כשהנזיר נטמא במהלך נזירותו‪ ,‬שמביא קורבן חטאת‪,‬‬
‫מפני שבנזירותו הביא את עצמו לידי זהירות מיותרת‪ ,‬ולבסוף נכשל בה‪ ,‬קל וחומר‬
‫למי שמתנזר מכל הנאה חומרית מותרת‪ .‬ראו מהדורתי בביאור על אתר‪ .‬וראו גם פה"מ‬

           ‫מנחות ט‪,‬ו‪ ,‬שחטאת נזיר אינה טעונה נסכים‪ ,‬מפני שהנזיר הוא בגדר חוטא‪.‬‬
‫‪ 	.24‬לוינגר‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ ,305–299‬ובמיוחד עמ' ‪305‬־‪ .304‬לדיון במתודה זו‪ ,‬ראו "בין‬
‫חברות לבין פרישות"‪ ,‬לעיל עמ' ‪ ,131‬וכבר עמד על כך חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ ,84‬הערה ‪.7‬‬
‫‪ 2	 5‬הדברים קשורים גם לעובדה שהרמב"ם מכנה את משנה תורה "חיבור"‪ ,‬ואת מורה‬

                                             ‫הנבוכים "מאמר" (בערבית‪ :‬מקאלה)‪.‬‬
‫‪ .	 26‬לוינגר‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ .304‬חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ ,84‬הערה ‪ ,6‬מעיר שליחידים הללו מותר גם‬
‫לקרוא ספרי עבודה זרה ולשמוע ניגונים‪ ,‬בניגוד לרוב הציבור‪ .‬וראו גם לוינגר‪ ,‬פילוסוף‬

                                                            ‫ופוסק‪ ,‬עמ' ‪.154–149‬‬
‫‪ 	.27‬בדומה לזה נדרים יג‪,‬כג־כה‪ִ " :‬מי ֶׁשָּנ ַדר ְנ ָדִרים ְּכ ֵדי ְלכֹו ֵנן ֵּדעֹו ָתיו ּו ְל ַת ֵּקן ַמ ֲעָׂשיו – ֲהֵרי ֶזה‬
‫ָנ ֶאה ּו ְמֻׁשָּבח [‪ְ ]...‬ו ֵכן ִמי ֶׁש ָה ָיה ִמ ְתָּג ֶאה ְּב ָי ְפיֹו‪ְ ,‬ו ָנ ַדר ְּב ָנ ִזיר‪ְ ,‬ו ַכּיֹו ֵצא ִּב ְנ ָדִרים ֵאּלּו – ֻּכָּלן ֶּדֶרְך‬
‫ֲעבֹו ָדה ַלּ ֵׁשם ֵהן‪ּ ,‬ו ִב ְנ ָדִרים ֵאּלּו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ְ :‬ס ָיג ַלְּפִריׁשּות – ְנ ָדִרים‪ְ .‬ו ַאף ַעל‬
‫ִּפי ֶׁש ֵהן ֲעבֹו ָדה – ֹלא ַיְרֶּבה ָא ָדם ְּב ִנ ְדֵרי ִאּסּור‪ְ ,‬וֹלא ַיְרִּגיל ַע ְצמֹו ָּב ֶהן‪ֶ ,‬אָּלא ִי ְפרֹ�ׁש  ִמ ְּד ָבִרים‬
‫ֶׁשָראּוי ִל ְפרֹ�ׁש  ֵמ ֶהן ְּבֹלא ֶנ ֶדר; ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ָּ :‬כל ַהּנֹו ֵדר‪ְּ ,‬כ ִאּלּו ָּב ָנה ָּב ָמה‪ְ .‬ו ִאם ָע ַבר ְו ָנ ַדר –‬

                                ‫ִמ ְצָוה ְל ִהּ ָׁש ֵאל ַעל ִנ ְדרֹו‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ְי ֵהא ִמ ְכׁשֹול ְל ָפ ָניו"‪.‬‬
‫‪ .	28‬לוינגר‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ .305‬דוגמה לזה‪ ,‬כמו שהוא כותב בהמשך דבריו‪ ,‬הם הפרשנים על‬

               ‫אתר‪ :‬הרדב"ז (ר' דוד בן זמרא)‪ ,‬וכס"מ (=כסף משנה‪ ,‬ר' יוסף קארו)‪.‬‬
                                                          ‫‪ .	29‬לוינגר נזירות‪ ,‬עמ' ‪.305‬‬
   442   443   444   445   446   447   448   449   450   451   452