Page 448 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 448

‫‪ 416‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫‪ .	30‬חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪85‬־‪ .84‬לשאלה זו ומענה דומה‪ ,‬ראו גם רביצקי‪ ,2‬אחידות‪ ,‬עמ' ‪.464‬‬
‫וראו‪ :‬טברסקי‪ ,‬מבוא למשנה תורה‪ ,‬עמ' ‪348‬־‪ ;347‬לחשיבות הטיפול במידות‪ ,‬ראו‬
‫ישפה‪ ,‬שלילת המידות‪ ,‬עמ' ‪ ,93‬הערה ‪ .3‬למיזוג בין ניגודים ברמב"ם ראו שם‪ ,‬עמ'‬

                                      ‫‪97‬־‪ .96‬לנזיר‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪98‬־‪ ,97‬הערה ‪.13‬‬
‫‪ .	31‬חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ .96‬והדברים הם מעין דברי הבבלי‪" :‬ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי‬
‫בן זמרא‪ :‬כל היושב בתענית בשבת – קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה‪ ,‬ואף על פי כן‬
‫חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת" (ברכות לא‪,‬ב)‪ .‬הרמב"ם פוסק כן בתעניות א‪,‬יב‪:‬‬
‫" ָהרֹו ֶאה ֲחלֹום ַרע – ָצִריְך ְל ִה ְת ַעּנֹות ְל ָמ ָחר‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ָּיׁשּוב ְו ֵיעֹור ְל ַמ ֲעָׂשיו‪ִ ,‬וי ַחֵּפׂש ָּב ֶהם‪,‬‬
‫ְו ַי ֲחזֹר ִּב ְתׁשּו ָבה‪ּ .‬ו ִמ ְת ַעֶּנה ַו ֲא ִפּלּו ַּבׁ ַּשָּבת [‪ְ .]...‬ו ַהִּמ ְת ַעֶּנה ַּבׁ ַּשָּבת – ִמ ְת ַעֶּנה יֹום ַא ֵחר‪ִ ,‬מְּפ ֵני‬

                                                                ‫ֶׁשִּבֵּטל ֹע ֶנג ַׁשָּבת"‪.‬‬
‫‪ 	.32‬ראו חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪ .105‬ואף על פי שנראה שאין מדובר בנזירות הלכתית‪ ,‬אלא בנזירות‬

     ‫של אומות העולם‪ ,‬מכל מקום הבחנתו של חדד תקפה לעניין הפרת עקרון האיזון‪.‬‬
‫‪ .	33‬ראו רש"י על אתר‪ ,‬כדברי ר' ישמעאל בספרי במדבר ל‪ .‬וראו תרגום אונקלוס ותרגום‬

                                               ‫רס"ג‪ .‬וראו חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬הערה ‪.103‬‬
                                                           ‫‪ 	.34‬חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬עמ' ‪.109‬‬

‫‪ .	35‬אולם בלילה הכוהן הגדול יכול לשתות יין כשהוא בביתו ולא במקדש‪ .‬ראו ביאת המקדש‬
‫א‪,‬ה‪ .‬ההבדל בין הכוהן לבין הנזיר בעניין פריעת הראש‪ ,‬שפרוע ראש אסור לו להיכנס‬
‫למקדש‪ ,‬אלא אם שערו קלוע במחלפת (ביאת מקדש א‪,‬יז)‪ ,‬לעומת שערו הארוך של‬
 ‫הנזיר‪ ,‬עדיין דורש עיון‪ .‬לפריעת הראש‪ ,‬ראו לנגרמן‪ ,‬מקור לתרגום‪ ,‬עמ' ‪ ,66‬הערה ‪.44‬‬

  ‫‪ 	.36‬במקור בערבית‪" :‬אלתעט'ים"‪ .‬אבן תיבון והרב קאפח תרגמו‪" :‬הגדולה"‪" ,‬הכבוד"‪.‬‬
‫‪ 	.37‬ראו נזירות ז‪,‬ו־ח‪ ,‬ושם דעת הרמב"ם בעניין מגע באוהל ובכלים שנגעו במת היא‪:‬‬

                                               ‫"וייראה לי שזה דין המיוחד בנזיר"‪.‬‬
                                                                ‫‪ .	38‬ביאת המקדש א‪,‬ג‪.‬‬

                                                 ‫‪ .	39‬תפילה ד‪,‬יז; ברכת כהנים יד‪,‬א־ד‪.‬‬
‫‪ 	.40‬וזו היא גם המשמעות שנתנו חכמים להחלת הנזירות רק בארץ‪ ,‬שהמבקש להתקרב אל‬

                                          ‫ה'‪ ,‬טוב יעשה אם יעזוב את ארץ העמים‪.‬‬

‫הערות לפרק ‪ :6‬חשיבות פרטי המצוות ותקפותן בזמן‬

                                  ‫ראו שטראוס‪ ,‬עמ' ‪ ;XIII‬מקבילי‪ ,‬מפגש‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬                  ‫‪	.1‬‬
‫ראו הביבליוגרפיה הענפה הנזכרת במהדורת שורץ‪ .‬וראו‪ :‬כשר‪ ,‬אמנות הכתיבה;‬                           ‫‪	.2‬‬
‫נהוראי‪ ,‬תורת המצוות‪ ,‬עמ' ‪37‬־‪ .32‬נהוראי אף מסיק שאין טעמים לפרטי המצווה‪,‬‬
‫כשם שאין השגחה על פרטי מיני בעלי החיים‪ .‬לעניין פרק כו‪ ,‬הוא מסכם (עמ' ‪)42‬‬                       ‫‪	.3‬‬
‫שהפרק הוא "מן המיוחדים שבספר מורה הנבוכים"‪ ,‬ושיש בו קשיים רבים וסתירות‬
                                                                                               ‫‪.	4‬‬
                                                     ‫למה שנאמר בפרקים אחרים‪.‬‬
‫ביחס למצוות בכלל‪ ,‬ב‪,‬לט‪ ;4‬בדאגה לחלש‪ ,‬ג‪,‬לט‪ ;15‬לעניין הענישה המותאמת בדיוק‬
‫לעבירה‪ ,‬ראו מו"נ‪ :‬ג‪,‬מא‪ ,6‬בעדים זוממין; ג‪,‬מט‪ 12‬במוציא שם רע; ביחס לאיזון‬
‫במיניות ראו מו"נ‪ :‬ג‪,‬מט‪ ,28‬באיסור לסרס‪ .‬בכל המקומות הללו מובא הפסוק " ֻחִּקים‬

                                                               ‫ּו ִמְׁשָּפ ִטים ַצ ִּדי ִקם"‪.‬‬
                                          ‫מו"נ ג‪,‬נג‪" ,‬צדק" לעומת "חסד ומשפט"‪.‬‬
   443   444   445   446   447   448   449   450   451   452   453