Page 431 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 431
קרלפ ותרהעה ׀ 399
.35הרב קפאח הפנה לפרק ד' משמונה פרקים ,עמ' (שפב) [רנג] הפיסקה המתחילה "אבל".
ראו בהמשך הפרק.
. 36ראו קלאוונס ,טהרה ומקדש ,עמ' .37 ,35
.37בכ"י מינכן" :קדושה מביאה לידי ענווה ,ענווה מביאה לידי יראת חטא ,יראת חטא
מביאה לידי רוח הקודש ,רוח הקודש מביאה לידי חסידות" .גרסת כ"י מינכן אינה
כגרסת הרמב"ם ,כעולה מהמשך פה"מ שמונה פרקים.
.38המאמר נזכר בעוד מקומות .כאן בא הנוסח על פי כ"י ספרדי ביה"ל (ניו יורק) ,מן המאה
השלוש־עשרה ,הנבדל ממהדורת וילנא הנפוצה ,וכך גם נוסח הרי"ף .במקומות חשובים
הערתי על כ"י מינכן ,95מן המאה הארבע־עשרה .ראו אתר פרידברג ,מדור הכי גרסינן.
לא הערתי על השינויים לנוסח הר"ח והרי"ף על אתר ,וכן בירושלמי (ונציה) שקלים פ"ג
ה"ג דף מז ,אף ששם שלבי המדרג מנויים באופן אחר.
. 39נציין רק שהרב קאפח מוכיח שהכלל המקובל הוא ,שכל מקום שנאמר בש"ס "ופליגא",
יצא הנפלג (=הדעה הראשונה) מן ההלכה .כלומר "ופליגא" היא מילת מפתח הנזכרת
בתוך מחלוקת לפני הדעה הפסוקה .ראו "ופליגא במשנת הרמב"ם" ,ראו קאפח ,כתבים,
כרך ב ,עמ' 586־ ,557ושם בראש עמ' 581מובאת הדוגמה שלפנינו בלא דיון .נמצא
שההלכה היא שענווה מביאה לרוח הקודש ולא החסידות...
אבל יש לזכור שבדברי אגדה לא תמיד דוחה הרמב"ם את הצד הנפלג .ראה בדוגמה
הראשונה של הרב קפאח במאמרו הנ"ל ,בעמ' ,558ע"ש .ואחרי שחזר הרב קפאח על
עקרון זה כמה פעמים בדוגמאות הראשונות – לא חש לחזור על כך בכל דוגמה ודוגמה.
.40הרמב"ם כתב "ובסוג זה של רוח הקודש חיבר דוד את ִּתּל ִים (=תהילים)" ,ואף שאת
מזמור פט בתהלים לא כתב דוד אלא "איתן האזרחי" ,ונראה שלדעת הרמב"ם ,מעלתו
הנבואית של איתן אינה גדולה משל דוד ,שגם הוא אינו נביא .דבריהם של חכמים
בתלמוד בבא בתרא טו,א (ומקבילות) ש"איתן האזרחי זה הוא אברהם" ,אינם אלא דרש.
בדומה לכך פירש הרד"ק על אתר (תהילים פט א).
.41תחושה רוחנית ,אולי זו שרודולף אוטו בספרו הקדושה ,תרגמה מרים רון (ירושלים:
כרמל ,)1999 ,כינה "נומינוזית" ,כלומר התפעלות רליוזית עזה .ראו שם עמ' 19־.13
.42ירושלמי (ונציה) שקלים פ"ג ה"ג מז .וכן הוא גם בדפוס ונציה ר"ף־רפ"ג ודפוס פיזרו
רס"ט־רע"ו של התלמוד הבבלי .ראו אתר פרידברג ,הכי גרסינן.
.43שמונה פרקים פרק ז; מו"נ ב,לו; יסודי התורה ז,א.
.44שמות יט,טוַ" :וּיֹא ֶמר ֶאל ָה ָעם ֱהיּו ְנכֹ ִנים ִלְׁשֹל�ׁש ֶ ת ָי ִמיםַ ,אל ִּתְּגׁשּו ֶאל ִאׁ ָּשה" .השוו
למעמדו של משה גדול הנביאים בגלל שפרש מאשתו ,ראו רמב"םּ" :ו ָב ֶזה ִה ְב ִטיחֹו
ָה ֵאלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֵ ' :לְך ֱא ֹמר ָל ֶהם ׁשּובּו ָל ֶכם ְל ָא ֳה ֵלי ֶכםְ .ו ַא ָּתה ּפֹה ֲעמֹד ִעָּמ ִדי' (דברים ה,כו־
כז)ָ .הא ָל ַמ ְד ָּתֶׁ ,שָּכל ַהְּנ ִבי ִאים – ְּכֶׁש ַהְּנבּו ָאה ִמ ְס ַּתֶּל ֶקת ,חֹו ְזִרים ְל' ָא ֳה ָלם'ֶׁ ,שהּוא ָצְר ֵכי
ַהּגּוף ֻּכָּלןִּ ,כְׁש ָאר ָה ָעםְ ,ל ִפי ָכְך ֵאי ָנן ּפֹוְרִׁשין ִמְּנׁשֹו ֵתי ֶהן; ּומֹ�ׁש ֶ ה ַרֵּבנּו – ֹלא ָח ַזר ְל' ָא ֳהלֹו'
ָהִראׁשֹוןְ ,ל ִפי ָכְך ָּפַרׁש ִמן ָה ִאׁ ָּשה ְלעֹו ָלםּ ,ו ִמָּכל ַהּדֹו ֶמה ָלּהְ ,ו ִנ ְקְׁשָרה ַּד ְעּתֹו ְּבצּור ָהעֹו ָל ִמים,
ְוֹלא ִנ ְס ַּתֵּלק ַההֹוד ֵמ ָע ָליו ְלעֹו ָלםְ ,ו ָקַרן עֹור ָּפ ָניוְ ,ו ִנ ְת ַק ֵּדׁש ַּכַּמ ְל ָא ִכים" (יסודי התורה ז,ו.)5
. 45כל זה מתקשר לתפיסת הפרישות במשנת הרמב"ם .ראו להלן עמ' ,131הערה .101
. 46ראו לעיל פרק ראשון ,הערה .18
.47השוו גם לתפיסת הרמב"ם "שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה" ,כגון במשל הילד
בהקדמה לפרק חלק (פה"מ סנהדרין י,א) ובפרק י' מהל' תשובה.
