Page 428 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 428

‫‪ 396‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫‪ .	107‬מורה נבוכים ג‪,‬מז‪ .13‬ראו בהבדל בסוף הלכות טומאת צרעת כי רק צרעת הבית והבגד‬
‫היא בגדר נס‪ ,‬ואינה ממנהגו של עולם‪ .‬פיתוח הרעיון וראיות נוספות יבואו בפרק ‪.10‬‬
‫לזיהויה של צרעת האדם‪ ,‬ראו זיאס‪ ,‬מחלות‪ ,‬עמ' ‪ ,55‬כי היסטוריונים של הרפואה‬
‫מניחים שהמונח המקראי "צרעת" אינו מציין את המחלה הנקראת בימינו בשם זה‬
‫(‪ ,)Hansen's disease, Leprospy‬אלא שם כללי המציין קשת רחבה של מחלות עור‪,‬‬

                               ‫ובטעות סולדים ההדיוטות ממי שנגוע במחלת ַה ְנ ֶסן‪.‬‬
‫‪ .	108‬ראו מכירה טו‪,‬יג‪ִ " :‬אם ִנ ְמ ֵצאת ּבֹו ָצַר ַעת ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה ִמ ְּד ָבִרים ֵאּלּו ַהְּמ ֹג ָא ִלים – ֲהֵרי ֶזה מּום‪,‬‬

                                                 ‫ִמְּפ ֵני ֶׁשַּנ ְפׁשֹו ֶׁשָּל ָא ָדם אֹו ֶנ ֶנת ֵמ ֶהם"‪.‬‬
‫‪ 	.109‬טומאת צרעת יד‪,‬יא‪ְ " :‬ירּוָׁש ַל ִים ְוחּו ָצה ָל ָאֶרץ ֵאין ִמַּטְּמ ִאין ַּבְּנ ָג ִעים‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְּ' :‬ב ֵבית ֶאֶרץ‬
‫ֲא ֻח ַּז ְת ֶכם' (ויקרא יד‪,‬לד)‪ִ ,‬וירּוָׁש ַל ִים ֹלא ִנ ְת ַחְּל ָקה ַלׁ ְּש ָב ִטים‪ּ .‬ו ָב ֵּתי ַהּגֹו ִיים ֶׁשְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל‬

        ‫ֵאין ִמַּטְּמ ִאין ַּבְּנ ָג ִעים"‪ .‬להגדרת ארץ ישראל התלויה בכיבוש ראו תרומות א‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ .	110‬ירושלים לא נתחלקה לשבטים‪ .‬טקס הגדרת תחום ירושלים ותחום הר הבית מוגדר‬

                                                      ‫בהלכות בית הבחירה ו‪,‬י־יד‪.‬‬
‫‪ 	.111‬ויקרא יד לו‪ .‬טומאת צרעת יד‪,‬ד‪ .‬ראו נעם‪ ,‬דיוקן טומאה‪ ,‬עמ' ‪184‬־‪ ,183‬האומרת שלפנינו‬
‫דוגמה לכוונה אנושית המשנה את מעמד הטומאה‪ .‬וזה לשונה‪" :‬לא הנגע מטמא כי אם‬

                            ‫קביעתו הסובייקטיבית של הכהן למן הרגע שבו ניתנה"‪.‬‬
‫‪ 	.112‬טומאת צרעת יד‪,‬ה‪ .‬וראו רש"י סנהדרין צב‪,‬א‪" :‬נמצא שאפלתו הצלתו‪ ,‬דכל זמן שאין‬

                                                 ‫כהן רואהו – אין מטמא בנגעים"‪.‬‬
      ‫‪ 	.113‬אין מדובר במחסן וכדומה‪ ,‬מפני שאינו מטמא בצרעת‪ ,‬ראו טומאת צרעת יד‪,‬טו‪.‬‬
‫‪ 	.114‬להבחנה בין "ממון" לבין "קנס"‪ ,‬ראו נזקי ממון ב‪,‬ז־ח‪" :‬כל המשלם נזק שלם – הרי‬
‫התשלומים ממון‪ ,‬שהוא חיב לשלמו כמי שלווה מחברו ממון‪ ,‬שהוא חייב לשלם‪ .‬וכל‬
‫המשלם חצי נזק – הרי התשלומים קנס [‪ .]...‬זה הכלל‪ :‬כל המשלם מה שהזיק – הרי זה‬
‫ממון‪ .‬וכל המשלם יתר או פחות‪ ,‬כגון תשלומי כפל או חצי נזק – הרי היתר על הקרן או‬

                                                                    ‫הפחות קנס"‪.‬‬
‫‪ .	115‬בהקשר שלפנינו‪ ,‬נראה שמשמעות הצירוף "נפסדה צורתו" מכוונת רק לצורתו‬

                                  ‫החיצונית‪ ,‬ולא לצורתו הפילוסופית במובן מהותו‪.‬‬
‫‪ 	.116‬ראו שם פירושי משנה למלך ומרכבת המשנה על אתר‪ ,‬ותאמו עם מטמאי משכב ומושב‬
‫יב‪,‬יג ועם שאר אבות הטומאות יח‪,‬ו־ז‪ ,‬האומרים שמדובר בשאין לו רשות לדרוס אותם‪.‬‬

                                                       ‫וראו וולף‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪.162‬‬
‫‪ .	117‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬מדובר במחשבה בלא צורך בדיבור‪ ,‬כמו שעולה גם מפסילת קורבנות‬
‫במחשבה בלבד‪ .‬ראו פסולי המוקדשין יג‪,‬א‪ ,‬ודברי הרב קאפח שם‪ .‬בניגוד לדעת רש"י‬
‫(זבחים מא ב‪ ,‬מנחות ב א) ותוס' (זבחים ד ב)‪ .‬וראו הוכחות אחרות אצל וולף‪ ,‬טהרה‪,‬‬

  ‫עמ' ‪ .167‬דיון נוסף ראו פורסטנברג‪" ,‬הרצון האנושי כגורם עצמאי"‪ ,‬עמ' ‪302‬־‪.301‬‬
                         ‫‪ .	118‬ראו וולף‪ ,‬טהרה‪ ,‬בפרק "מחשבה בטומאה"‪ ,‬עמ' ‪175‬־‪.156‬‬

‫‪ 	.119‬ראו וולף‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪ .162‬וזה לשונו (ההדגשה במקור)‪" :‬נראה שרק לבעל החפץ יש‬
‫זכות להגדיר את חפצו ולעשות אותו ראוי לקבל טומאה"‪ .‬והוא מעיר שם‪ ,‬הערה ‪,13‬‬

   ‫שמודל דומה עולה בדין "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" (בבלי עבודה זרה מד‪,‬א)‪.‬‬
‫‪ .	120‬לפירוט התנאים‪ ,‬ראו טומאת אוכלין ג‪,‬ג‪ֵ " :‬יׁש ֹא ָכ ִלין ֶׁשְּצִרי ִכין ֶה ְכֵׁשר ְו ֵאי ָנן ְצִרי ִכין‬
‫ַמ ֲחָׁש ָבה‪ְ ,‬ו ֵיׁש ֶׁשְּצִרי ִכין ַמ ֲחָׁש ָבה ְו ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ֶה ְכֵׁשר‪ְ ,‬ו ֵיׁש ֶׁשְּצִרי ִכין ַמ ֲחָׁש ָבה ְו ֶה ְכֵׁשר‪ְ ,‬ו ֵיׁש‬

      ‫ֶׁש ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ֹלא ַמ ֲחָׁש ָבה ְוֹלא ֶה ְכֵׁשר"‪ .‬לפרטים ודוגמאות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬הלכות ג־ו‪.‬‬
   423   424   425   426   427   428   429   430   431   432   433