Page 428 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 428
396׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
. 107מורה נבוכים ג,מז .13ראו בהבדל בסוף הלכות טומאת צרעת כי רק צרעת הבית והבגד
היא בגדר נס ,ואינה ממנהגו של עולם .פיתוח הרעיון וראיות נוספות יבואו בפרק .10
לזיהויה של צרעת האדם ,ראו זיאס ,מחלות ,עמ' ,55כי היסטוריונים של הרפואה
מניחים שהמונח המקראי "צרעת" אינו מציין את המחלה הנקראת בימינו בשם זה
( ,)Hansen's disease, Leprospyאלא שם כללי המציין קשת רחבה של מחלות עור,
ובטעות סולדים ההדיוטות ממי שנגוע במחלת ַה ְנ ֶסן.
. 108ראו מכירה טו,יגִ " :אם ִנ ְמ ֵצאת ּבֹו ָצַר ַעת ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה ִמ ְּד ָבִרים ֵאּלּו ַהְּמ ֹג ָא ִלים – ֲהֵרי ֶזה מּום,
ִמְּפ ֵני ֶׁשַּנ ְפׁשֹו ֶׁשָּל ָא ָדם אֹו ֶנ ֶנת ֵמ ֶהם".
.109טומאת צרעת יד,יאְ " :ירּוָׁש ַל ִים ְוחּו ָצה ָל ָאֶרץ ֵאין ִמַּטְּמ ִאין ַּבְּנ ָג ִעיםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְּ' :ב ֵבית ֶאֶרץ
ֲא ֻח ַּז ְת ֶכם' (ויקרא יד,לד)ִ ,וירּוָׁש ַל ִים ֹלא ִנ ְת ַחְּל ָקה ַלׁ ְּש ָב ִטיםּ .ו ָב ֵּתי ַהּגֹו ִיים ֶׁשְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל
ֵאין ִמַּטְּמ ִאין ַּבְּנ ָג ִעים" .להגדרת ארץ ישראל התלויה בכיבוש ראו תרומות א,ב.
. 110ירושלים לא נתחלקה לשבטים .טקס הגדרת תחום ירושלים ותחום הר הבית מוגדר
בהלכות בית הבחירה ו,י־יד.
.111ויקרא יד לו .טומאת צרעת יד,ד .ראו נעם ,דיוקן טומאה ,עמ' 184־ ,183האומרת שלפנינו
דוגמה לכוונה אנושית המשנה את מעמד הטומאה .וזה לשונה" :לא הנגע מטמא כי אם
קביעתו הסובייקטיבית של הכהן למן הרגע שבו ניתנה".
.112טומאת צרעת יד,ה .וראו רש"י סנהדרין צב,א" :נמצא שאפלתו הצלתו ,דכל זמן שאין
כהן רואהו – אין מטמא בנגעים".
.113אין מדובר במחסן וכדומה ,מפני שאינו מטמא בצרעת ,ראו טומאת צרעת יד,טו.
.114להבחנה בין "ממון" לבין "קנס" ,ראו נזקי ממון ב,ז־ח" :כל המשלם נזק שלם – הרי
התשלומים ממון ,שהוא חיב לשלמו כמי שלווה מחברו ממון ,שהוא חייב לשלם .וכל
המשלם חצי נזק – הרי התשלומים קנס [ .]...זה הכלל :כל המשלם מה שהזיק – הרי זה
ממון .וכל המשלם יתר או פחות ,כגון תשלומי כפל או חצי נזק – הרי היתר על הקרן או
הפחות קנס".
. 115בהקשר שלפנינו ,נראה שמשמעות הצירוף "נפסדה צורתו" מכוונת רק לצורתו
החיצונית ,ולא לצורתו הפילוסופית במובן מהותו.
.116ראו שם פירושי משנה למלך ומרכבת המשנה על אתר ,ותאמו עם מטמאי משכב ומושב
יב,יג ועם שאר אבות הטומאות יח,ו־ז ,האומרים שמדובר בשאין לו רשות לדרוס אותם.
וראו וולף ,טהרה ,עמ' .162
. 117לדעת הרמב"ם ,מדובר במחשבה בלא צורך בדיבור ,כמו שעולה גם מפסילת קורבנות
במחשבה בלבד .ראו פסולי המוקדשין יג,א ,ודברי הרב קאפח שם .בניגוד לדעת רש"י
(זבחים מא ב ,מנחות ב א) ותוס' (זבחים ד ב) .וראו הוכחות אחרות אצל וולף ,טהרה,
עמ' .167דיון נוסף ראו פורסטנברג" ,הרצון האנושי כגורם עצמאי" ,עמ' 302־.301
. 118ראו וולף ,טהרה ,בפרק "מחשבה בטומאה" ,עמ' 175־.156
.119ראו וולף ,טהרה ,עמ' .162וזה לשונו (ההדגשה במקור)" :נראה שרק לבעל החפץ יש
זכות להגדיר את חפצו ולעשות אותו ראוי לקבל טומאה" .והוא מעיר שם ,הערה ,13
שמודל דומה עולה בדין "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" (בבלי עבודה זרה מד,א).
. 120לפירוט התנאים ,ראו טומאת אוכלין ג,גֵ " :יׁש ֹא ָכ ִלין ֶׁשְּצִרי ִכין ֶה ְכֵׁשר ְו ֵאי ָנן ְצִרי ִכין
ַמ ֲחָׁש ָבהְ ,ו ֵיׁש ֶׁשְּצִרי ִכין ַמ ֲחָׁש ָבה ְו ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ֶה ְכֵׁשרְ ,ו ֵיׁש ֶׁשְּצִרי ִכין ַמ ֲחָׁש ָבה ְו ֶה ְכֵׁשרְ ,ו ֵיׁש
ֶׁש ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ֹלא ַמ ֲחָׁש ָבה ְוֹלא ֶה ְכֵׁשר" .לפרטים ודוגמאות ,ראו שם ,הלכות ג־ו.
