Page 425 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 425

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪393‬‬

‫המת‪ ,‬נקט בהלכותיו שפה מורכבת – לעיתים תנועתית לעיתים מרחבית – כהמשגת‬
‫טומאת המת‪ ,‬כפי שהראיתי לעיל‪ .‬רעיונות של תנועה ושל מרחב‪ ,‬ריאליסטיים‬

                           ‫ונומינליסטיים‪ ,‬משמשים זה לצד זה‪ ,‬לעיתים כערבוביה"‪.‬‬
                                   ‫‪ 	.77‬ראו נעם‪ ,‬דיוקן טומאה‪ ,‬עמ' ‪175‬־‪172, 176‬־‪.173‬‬

‫‪ 	.78‬ראו נעם שם‪ ,‬עמ' ‪ .176‬נעם עוסקת רק בתפקיד הפתח ולא במחשבה הקובעת‬
‫מעשה‪ .‬לכן הדברים משמעותיים וחריפים יותר ממה שהיא מביאה מפירוש המשנה‬
‫לא' גולדברג‪" :‬נראה שטעמו של דבר שהשיעור פותח טפח אינו שיעור קצוב‪ ,‬אלא‬
‫שיעור של חשיבות‪ ,‬ובידי החכמים ניתן הדבר לקבוע את השיעור שבו תצא ובו תיכנס‬
‫טומאה לאוהל"‪ .‬זאת מפני שהעניקו חכמים לכל אדם לקבוע את מסגרת הטומאה‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬אין זה כלשונה "פיקציה מוסכמת הנתונה להכרעת חכמים"‪ ,‬המעלה תחושה של‬
‫שרירותיות‪ ,‬שהרי ההבדל בין חלון לחלון אינו פיקציה‪ .‬אמנם השפעתו של החור אינה‬
‫נמדדת על פי גודלו‪ ,‬אבל היא נובעת מן הדרך שהאדם תופס את המציאות‪ ,‬וזו אינה‬
‫"פיקציה מוסכמת" שרירותית‪ .‬פתח המיועד לתשמיש (לשימוש כלשהו‪ ,‬כגון למדף)‬
‫נקבע על פי גודלו‪ ,‬מטפח ומעלה‪ ,‬אבל חור המיועד לכניסת אור‪ ,‬אפילו הוא קטן יכול‬
‫להחדיר אור רב מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הרמב"ם מזכיר זאת בעניין חור בסכך הסוכה‪ ,‬פה"מ‬
‫סוכה א‪,‬א‪" :‬מפני שהחור שבסכך שהשמש נכנס בו פחות מן המסוכך כמו שמתבאר‬
‫במופת במדע "אלמנאט'ר" [=אופטיקה] שהשמש אם נכנסה דרך חור יהיה זהרורה‬

                                            ‫בארץ גדול יותר מאותו החור בהחלט"‪.‬‬
‫‪ 	.79‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬שלימות אנושית אינה יכולה להיות מושגת בלא תמיכה קהילתית‪ .‬ראו‬
‫למשל‪ :‬קרייסל‪ ,‬סגפנות‪ ,‬עמ' ‪ ;110‬מלמד‪ ,‬האופי המדיני‪ ,‬עמ' ‪309‬־‪ .316‬ועוד נדון‬

   ‫בהרחבה בחלק השני של מחקר זה בפרק ‪ ,4‬על תפקיד ההרחקה החברתית בטהרה‪.‬‬
                                      ‫‪ .	80‬הלברטל‪ ,‬ספק‪ ,‬עמ' ‪77‬־‪ ,106‬ובייחוד עמ' ‪.98‬‬

‫‪ 	.81‬בית הבחירה‪,‬ז‪,‬יד‪ְ " :‬ירּוָׁש ַל ִים ְמ ֻק ֶּדֶׁשת ִמׁ ְּש ָאר ָה ֲע ָירֹות ַהֻּמ ָּקפֹות [‪ְ .]...‬ו ֵאּלּו ְּד ָבִרים ֶׁשֶּנ ֶא ְמרּו‬
‫ִּבירּוָׁש ַל ִים‪ֵ :‬אין ַמִּלי ִנין ָּבּה ַהֵּמת [‪ְ ]...‬ו ֵאין ַהַּב ִית ֶנ ֱח ָלט ָּבּה [אין חל בה דין צרעת]‪ְ ,‬ו ֵאינֹו‬
‫ִמַּטֵּמא ַּבְּנ ָג ִעים‪ְ ,‬ו ֵאי ָנּה ַנ ֲעֵׂשית ִעיר ַהִּנ ַּד ַחת‪ְ ,‬ו ֵאי ָנּה ְמ ִבי ָאה ֶע ְג ָלה ֲערּו ָפה‪ְ ,‬ל ִפי ֶׁשֹּלא ִנ ְת ַחְּל ָקה‬

                ‫ַלׁ ְּש ָב ִטים"‪ .‬וראו‪ :‬עבודה זרה וחוקות הגויים ד‪,‬ד; טומאת צרעת יד‪,‬יא‪.‬‬
‫‪ .	82‬ביאת המקדש ג‪,‬כא־כג‪ .‬ואם נכנס דרך הגג‪ ,‬אינו חייב כרת מן התורה‪ ,‬מפני שאינה כניסה‬

                          ‫רגילה‪ ,‬והלכה זו מדגימה את הנומינליסטיות של הטומאה‪.‬‬
‫‪ .	83‬יש מצבים המשתקים את המציאות ההלכתית ומקפיאים אותה‪ ,‬והרמב"ם מציע לחלץ‬
‫את המצב‪ .‬וכך עשה כשנחלץ וכתב את כתביו‪ ,‬ובייחוד במשנה תורה ובמורה הנבוכים‪,‬‬
‫ראו לעיל פרק ‪ 1‬עמ' ‪ ,19‬ליד ציון הערה ‪ .14‬הלכה מיוחדת היא למשל ההלכה בעניין‬
‫חידוש הסמיכה‪ ,‬שרק מי שסמוך יכול לסמוך‪ ,‬ונמצא שכיום אי־אפשר לחדש את‬
‫הסמיכה לעולם‪ .‬הרמב"ם מצא לזה פתרון מהפכני בסנהדרין ד‪,‬יא‪ ,‬אחר שכבר בפה"מ‬
‫סנהדרין א‪,‬ג האמין בחזרת הסנהדרין‪ .‬על הלכה זו התנהל פולמוס גדול שאינו בתחומו‬
‫של מחקר זה‪ .‬גם בחזרת הכנת פרה אדומה יש קפאון‪ :‬מצד אחד הפרה נועדה לטהר את‬
‫טמאי המת‪ ,‬ומצד שני המתעסק בהכנתה חייב להיות טהור מטומאת מת‪ .‬כיצד נחלצים‬
‫ממצב זה? הרמב"ם‪ ,‬על פי המשנה‪ ,‬מציע פתרון בפרה אדומה ב‪,‬ז‪ ,‬הכולל גידול ילדים‬
‫בסביבה המונעת מגע עם כל חפץ (או אדם) שנטמאו במת‪ ,‬כגון משקפיים שהיו בבית‬
‫חולים או בית קברות הפכו ל"מת" המטמא‪ .‬נראה שהרמב"ם סבור שהפתרון ישים‬
‫בימיו ומשום כך כתב אותו במשנה תורה ולא נדרש להעלות על הדעת פתרון אחר‪ ,‬ואף‬
   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430