Page 424 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 424

‫‪ 392‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫‪ 	.67‬נעם‪ ,‬דיוקן טומאה (עמ' ‪164‬־‪ ,)166‬טוענת שגם חכמים מציגים תפיסה אונטולוגית‬
‫של חוקי הטהרה‪ ,‬כאילו הם "חוקי טבע של טומאה"‪ ,‬ומביאה דוגמה מטומאת אוהל‪,‬‬
‫ומסיקה (עמ' ‪" :)166‬הצורך להגדיר ככלי התפשטות של הטומאה שיהיו תקפים בכל‬
‫הנסיבות הפיזיקליות שמתקיימים בהם תנאי אוהל הוא שהוביל להרחבתו המפתיעה‬
‫[בדברי חכמים] של האוהל המקראי לכלל מינוח הלכתי מופשט‪ .‬לשון אחר‪ ,‬ביסוד‬
‫ההפשטה של מושג האוהל עמדה ההנכחה של הטומאה‪ .‬תהליך העומק של תהליך‬
‫זה היא תפיסת הטומאה כמציאות חיה ולא כפיקציה שרירותית"‪ .‬אפשר לחלוק על‬
‫מסקנתה‪ ,‬ולומר שהבנת הרצון האנושי להיות בנוכחות המת מן הסיבות שנדון בהן‬

            ‫להלן‪ ,‬בפרק השמיני‪ ,‬הביא להרחבת המונח כמו שבני אדם תופסים אותו‪.‬‬
                                                  ‫‪ .	68‬וכן בטומאת צרעת‪ ,‬באופן שונה‪.‬‬

‫‪ .	69‬יחסו של הרמב"ם להערמה חריף וטעמו ונימוקו עמו‪ .‬ראו למשל‪ :‬שביתת יום טוב‬
‫א‪,‬יא‪ֶ " :‬ה ֱח ִמירּו ַּבַּמ ֲעִרים ָי ֵתר ִמן ַהֵּמ ִזיד"; שם ו‪,‬י‪ְ" :‬ו ָלָּמה ֶה ֱח ִמירּו ְו ָא ְסרּו ַעל ַהַּמ ֲעִרים‪,‬‬
‫ְוֹלא ָא ְסרּו ַעל ַהֵּמ ִזיד? ֶׁש ִאם ַּת ִּתיר ַלַּמ ֲעִרים – ִנ ְמ ְצאּו ַהּכֹל ַמ ֲעִרי ִמין [‪ֲ ]...‬א ָבל ַהֵּמ ִזיד ֵאינֹו‬
‫ָמצּוי‪ְ ,‬ו ִאם ָע ַבר ַהּיֹום – ֹלא ַי ֲעבֹר ַּפ ַעם ַא ֶחֶרת"; דעות ב‪,‬ו‪ְ" :‬ו ָאסּור ִל ְג ֹנב ַּד ַעת ַהְּבִרּיֹות‪,‬‬

                 ‫ַו ֲא ִפּלּו ַּד ַעת ַהּגֹוי"‪ .‬וראו ביאור והפניות במהדורה המבוארת על אתר‪.‬‬
‫‪ 	.70‬ראו עוד‪ :‬יח‪,‬ד‪ ;4‬יט‪,‬ג; כ‪,‬ח‪ .‬הרבה ממפרשי המשנה והתלמוד ביארו שגזירת חכמים היא‬
‫על הנתיב בו יעבור המת (משנה אהלות פרק ג‪,‬ו; (ר"ש‪ ,‬ברטנורא‪ ,‬רש"י ביצה י' ע"א)‪,‬‬
‫והרמב"ם פירש באופן אחר‪" :‬זה הוא ענין מה שהפתח נצול מן הטומאה כמו שכבר‬
‫בארנו בפרק השלישי‪ ,‬וטעם הדבר מפני שהבית יצא מדין הקבר ונשאר בית ואינו מטמא‬

           ‫מכל סביביו‪ ,‬והבן זה היטב" (פה"מ אהלות ז‪,‬ד)‪ ,‬ואין כאן המקום להאריך‪.‬‬
‫‪ 	.71‬נעם‪ ,‬מקומראן‪ ,‬עמ' ‪ ;237‬וכן  נעם‪ ,‬דיוקן טומאה‪ .‬לדיון נוסף בדעתה בדומה לטיעוניי‬

                    ‫כאן‪ ,‬אך מטעמים אחרים‪ ,‬ראו פורסטנברג‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪152‬־‪.155‬‬
                                                                   ‫‪ .	72‬שם‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬
                                                                   ‫‪ 	.73‬שם‪ ,‬עמ' ‪.173‬‬

‫‪ .	74‬ראו וולף‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪ .121‬בהערה ‪ ,1‬וולף מעיר שקשה לטעון שהכלל "דרך הטומאה‬
‫לצאת" תלוי בטעם הקבורה‪ ,‬מפני שחצי כזית מבשר המת (כשהשיעור המזערי לטומאת‬
‫מת הוא 'כזית'‪ ,‬כלומר בשר בנפח זית בינוני‪ 3 ,‬סמ"ק לערך) מצטרף לחצי זית אחר‬
‫במסלול היציאה (ההלכה המקבילה ברמב"ם היא בטומאת מת כ‪,‬ח)‪ ,‬והרי אין חובה‬
‫לקבור חצי כזית‪ .‬אפשר להשיב על עניין זה‪ ,‬שחצי כזית אינו מטמא את החדר שהמת‬
‫נמצא בו‪" ,‬שאין חצי שיעור מטמא" (שם)‪ ,‬אבל הצטרפות שני חצאי זיתים מחילה‬

                      ‫עליהם דין קבורה‪ ,‬ולכן גם "הבית טמא‪ ,‬שהרי יש בבית כזית"‪.‬‬
‫‪ 	.75‬בהמשך (עמ' ‪ ,)182‬נעם משלבת נעם בין שתי התפיסות‪ ,‬וסוברת שהתפיסה‬

                    ‫הנומינליסטית היא כעין הערת שוליים על התפיסה הריאליסטית‪.‬‬
‫‪ 	.76‬ראו גם בריס‪ ,‬טומאת המת‪ ,‬עמ' ‪ ,212‬הגם שחלוקתו אינה בין נומינליזם לריאליזם‪,‬‬
‫הרי שטענתי ש ִמן ההלכות ברמב"ם אנו למדים כי המחשבה היא הקובעת ומנתבת את‬
‫הטומאה הפיזית‪ ,‬תקפה גם לעמדתו‪ .‬וכה דבריו‪" :‬נמצא ששתי המשגות לה לטומאת‬
‫המת‪ :‬תנועתית ומרחבית‪ ,‬ושני רעיונות לטומאה עצמה ולמשמעות המוות‪ ,‬אף כאן‬
‫האחת תנועתית והאחרת מרחבית‪ .‬נודה על האמת‪ ,‬קשה לשדך בין ההמשגות השונות‬
‫לרעיונות השונים על פי מפתח של הוגי דעות ספציפיים‪ .‬העולם הרוחני והאינטלקטואלי‬
‫אינו מסודר כל כך‪ .‬הרמב"ם‪ ,‬למשל‪ ,‬שהציג ביאור מרחבי־נומינליסטי לרעיון טומאת‬
   419   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429