Page 419 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 419
קרלפ ותרהעה ׀ 387
.11וכן לא בנידה ולא ביולדת ,ראו איסורי ביאה ד,דַ " :הּגֹו ִיים – ֵאין ַח ָּי ִבין ֲע ֵלי ֶהן ִמּׁשּום
ִנ ָּדה ְוֹלא ִמּׁשּום ָז ָבה ְוֹלא ִמּׁשּום יֹו ֶל ֶדתַ .ו ֲח ָכ ִמים ָּג ְזרּו ַעל ָּכל ַהּגֹו ִייםְ ,ז ָכִרים ּו ְנ ֵקבֹותֶׁ ,ש ִּי ְהיּו
ְּכ ָז ִבים ָּת ִמידֵּ ,בין ָראּו ֵּבין ֹלא ָראּוְ ,ל ִע ְנ ַין ֻט ְמ ָאה ְו ַט ֲהָרה".
" . 12תינוק" הוא גם כינוי לילד .ראו אישות ב,יַ :הֵּבן – ִמׁ ֶּש ִּיָּו ֵלד ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֶּבן ְׁשלׁש ֶעְׂשֵרה
ָׁש ָנהִ ,נ ְקָרא ' ָק ָטן' ְו ִנ ְקָרא ' ִּתינֹוק'ַ .ו ֲא ִפּלּו ֵה ִביא ַּכָּמה ְׂש ָערֹות ְּבתֹוְך ְז ַמן ֶזהֵ ,אי ָנן ִסי ָמן ֶאָּלא
ׁשּו ָמהֵ .ה ִביא ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹות ְל ַמָּטה ַּבְּמקֹומֹות ַה ְּידּו ִעים ְלֵׂש ָערְ ,והּוא ִמֶּבן ְׁשלׁש ֶעְׂשֵרה ָׁש ָנה
ְויֹום ֶא ָחד ָו ַמ ְע ָלה – ִנ ְקָרא 'ָּגדֹול' ְו ִנ ְקָרא ' ִאיׁש'.
.13במשמעות זו המונח "רגיל" משמש בלשון חכמים ובמשנה תורה .דעות ב,זְׂ" :שחֹוק
ְו ַקּלּות רֹאׁש ַמְרִּגי ִלין ָל ֶעְרָוה" ,כלומר מביאים לידי מיניות אסורה .ההרגל גורר תוצאות.
על הכהן הגדול שבערב יום הכיפורים משתדלים למנוע ממנו ראיית קרי ,ראו עבודת
יום הכיפורים א,וְ" :וֹלא ָהיּו ַמִּני ִחין אֹותֹו ִליַׁשןֶׁ ,שָּמא ִיְר ֶאה ֶקִריְ ,וֹלא ָהיּו ַמ ֲא ִכי ִלין אֹותֹו
ְּד ָבִרים ַהַּמְר ִגי ִלין ְלִׁש ְכ ַבת ֶז ַרעְּ ,כגֹון ֵּבי ִצים ְו ָח ָלב ַחם ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן" .וכן בטומאת מת י,ח:
"ְו ִנ ְמ ָצא ַמְרִּגיל ֶאת ַהֻּט ְמ ָאה" .ועוד.
. 14זכור – צורת לשון התורה המופיעה בהיקרויות אחדות מופיעה בלשון רבים .שמות
כג,יזָׁ" :שֹל�ׁש ְּפ ָע ִמים ַּבׁ ָּש ָנה ֵי ָר ֶאה ָּכל ְזכּוְרָך" ,דברים כ,יגְ" :ו ִהִּכי ָת ֶאת ָּכל ְזכּוָרּה ְל ִפי
ָחֶרב" .ורק בלשון חכמים מופיעה הצורה בלשון יחיד.
. 15כך למשל קלה הייתה בעיניהם זנות לעומת טבילה מן הזנות שהחמירו בה ,ולכו שימשה
אף כגדר בפני הזנות ,ראו בבלי ברכות כב,א" :גדר גדול גדרו בה ,דתניא מעשה באחד
שתבע אישה לדבר עבירה .אמרה לו :ריקא! יש לך ארבעים סאה שאתה טובל בהן? מיד
פירש" .ויותר מכך אפילו בניאוף מן התורה ,ראו ירושלמי (וילנא) ברכות ג,ד" :אמר להן
רבי יהושע בן לוי חבר שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?!
מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש עד
שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה" .וראו
אלון ,תחומן ,עמ' 3והערה 14שם בדברי פילון.
.16כפי שמשתקף בדיאלוג המשתה ,אפלטון סבר שמשכב זכר מביא גם לפורקן הנפש ,בעוד
שמשכב אישה מביא רק לפורקן הגוף .וראו אור ,פדרסטיה ,עמ' ,54טור שמאלי ועמוד .61
. 17המונח נגזר משילוב של 'ילד' ( ,παῖςקרא" :פייס") עם 'מאהב' ( ἐραστήקרא:
אראסטס( .תופעה זו לאו דווקא התבטאה ביחסי מין ,אלא בקרבה אירוטית של משיכה
ליופי ,ואידיאליזציה של הגבריות והכבוד .על התופעה ועל ההבדלים בין ימינו ראו
אור ,פדרסטיה ,וביחוד ,עמ' 53־ .54ראו גם בבלי נידה יג,ב ]...[ " :המשחקין בתינוקות
מעכבין את המשיח [ ]...משחקין בתינוקות מאי היא? אילימא משכב זכור – בני סקילה
נינהו! אלא דרך אברים – בני מבול נינהו! אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי
נינהו" .וראו רש"י שם ,וראו בויארין־ברויר ,מיניות ,עמ' ,52בדיון על שרידי תיאור
פדרסטריאלי במגע בין הירכיים ("דרך איברים") ,כפי שהיה נהוג בין בועלי ילדים ביוון.
.18הקביעה שגוי נדון כזב ,אין מקורה במעבר ההתגיירות המחייב את הגוי להביא קרבן,
אבל מאפשר לו להביא קנים (שני יונים או שני בני יונה) כמו בקרבן זב ,ראו אלון,
נכרים ,עמ' .155הן מפני שזו רק אפשרות והן מפני עליו להביא שתי עולות ולא עולה
וחטאת .לטבלה משווה של כל הקרבנות המסייעת במציאת הדומה והשונה ,ראו משנה
תורה ,מהדורה מבוארת ,הקדמה למעשי הקרבנות ,עמ' .174
. 19ראו אלון ,נכרים סוף ,עמ' .151
