Page 415 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 415

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪383‬‬

‫‪ .	58‬שיטה מקובצת על אתר‪ .‬לחובה לקרוא את קריאת שמע בדקדוק‪ ,‬ראו רמב"ם‪ ,‬קריאת‬
                                          ‫שמע ב‪,‬ט‪ ,‬ובדיון בפרשנים על מקורותיו‪.‬‬

‫‪ 	.59‬פה"מ ברכות ג‪,‬ד‪" :‬ופסק ההלכה שאין דברי תורה מקבלים טומאה‪ ,‬ומותר לו לקרות‬
‫קרית שמע ולברך לפניה ולאחריה‪ ,‬וכן ברכת מזון אף על פי שהוא בעל קרי‪ .‬אבל‬
‫התפלה כבר נהגו שלא יתפלל בעל קרי עד שירחץ במים‪ ,‬אלא אם היה חולה וראה קרי‬
‫לאונסו אינו חייב להיטהר כלל ואפילו מקודם‪ ,‬כלומר בזמן שהיה בעל קרי טובל לתפלה‬

               ‫כמו שנתבאר בתלמוד‪ ,‬וכך לשון התלמוד חולה לאנסו פטור מכלום"‪.‬‬
‫‪ 	.60‬עדיין נשאלת השאלה‪ :‬מדוע הרחיצה נדרשת בתפילה ולא בקריאת שמע‪ ,‬אבל אין כאן‬
‫מקום לעסוק בה‪ .‬לעניין הטבילה ביום הכיפורים בגלל קרי‪ ,‬הרמב"ם פוסק בהלכות‬
‫שביתת עשור ג‪,‬ד‪ִ " :‬מי ֶׁשָר ָאה ֶקִרי ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזה ְּביֹום ַהִּכּפּוִרים‪ִ :‬אם ַלח הּוא – ְמ ַקֵּנ ַח ַּבַּמָּפה‬
‫ְו ַדּיֹו; ְו ִאם ָי ֵבׁש הּוא‪ ,‬אֹו ֶׁשִּנ ְת ַל ְכ ֵלְך – רֹו ֵחץ ְמקֹומֹות ַהְּמ ֻל ְכ ָל ִכין ִּב ְל ַבד ּו ִמ ְתַּפֵּלל‪ְ .‬ו ָאסּור לֹו‬
‫ִלְר ֹחץ ָּכל ּגּופֹו אֹו ִל ְטּבֹל; ֶׁש ֵאין ַהּטֹו ֵבל ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזה ָטהֹור‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֻט ְמ ַאת ֵמת‪ְ ,‬ו ֵאין ָהְר ִחי ָצה‬
‫ִמ ֶּקִרי ִל ְת ִפָּלה ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזה ֶאָּלא ִמ ְנ ָהג‪ְ ,‬ו ֵאין ִמ ְנ ָהג ְל ַבֵּטל ָּד ָבר ָה ָאסּור ֶאָּלא ֶל ֱא ֹסר ֶאת ַהֻּמ ָּתר‪.‬‬
‫ְוֹלא ָא ְמרּו ֶׁש ָהרֹו ֶאה ֶקִרי ְּב ֵלי ֵלי יֹום ַהִּכּפּוִרים טֹו ֵבל ֶאָּלא ְּכֶׁש ִּתְּקנּו ְט ִבי ָלה ְל ַב ֲע ֵלי ְקָר ִיין‪,‬‬

                        ‫ּו ְכ ָבר ֵּב ַא ְרנּו (קרית שמע ד‪,‬ח; תפילה ד‪,‬ה) ֶׁשָּב ְט ָלה ַּת ָּק ָנה זֹו"‪.‬‬
‫‪ .	61‬ראו שו"ע או"ח‪ ,‬הלכות קריאת שמע‪ ,‬סוף סימן פח‪ ,‬הגהת הרמ"א‪" :‬יש שכתבו שאין‬
‫לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר‬
‫(הגהות מיימוני פ"ד)‪ .‬וי"א שמותרת בכל‪ .‬וכן עיקר (רש"י הלכות נדה)‪ .‬אבל המנהג‬
‫במדינות אלו כסברא ראשונה [‪ ."]...‬וראו במפרשיו ובשו"ע יורה דעה‪ ,‬סוף סימן קצה‪,‬‬

                                                                      ‫ובמפרשיו‪.‬‬
‫‪ .	62‬המשך הערת הרמ"א‪" :‬ואפילו במקום שנהגו להחמיר‪ ,‬בימים נוראים וכהאי גוונא‪,‬‬
‫שרבים מתאספים לילך לבית הכנסת‪ ,‬מותרין [הנידות] לילך לבית הכנסת כשאר נשים‪,‬‬
‫כי הוא להן עצבון גדול‪ ,‬שהכול מתאספים והן יעמדו חוץ" (פסקי מהרא"י‪ ,‬סימן קלב)‪.‬‬

                                        ‫‪ 	.63‬לצרוס‪ ,‬אסלאם‪ :‬עמ' ‪ ;213‬ובעמ' ‪217‬־‪.218‬‬
‫‪ 	.64‬לצרוס‪ ,‬אסלאם‪ ,‬הערה ‪48‬־‪ .49‬והסברה שמנהגי האיסור על נידות להתפלל מקורם‬

                                                                        ‫באסלאם‪.‬‬
                                     ‫‪ 	.65‬ראו סוף פרק א מהלכות תלמוד תורה לרמב"ם‪.‬‬
‫‪ .	66‬השוו לתפיסת האסלאם על טומאתם של הכופרים‪ ,‬לצרוס‪ ,‬אסלאם‪ ,‬עמ' ‪ ,219‬והערה ‪.48‬‬
                                   ‫גם בהודו יש קסטות שלמות המוגדרים כטמאים‪.‬‬
‫‪ 	.67‬ודוק‪ .‬הרמב"ם מדגיש שמדובר בטבילת כלים הנקנים מגוי‪ ,‬ולאו דווקא מתוצרתו‪ ,‬וכן‬
     ‫רוב הפוסקים‪ ,‬ראו שו"ע יו"ד קכ‪,‬י‪ .‬אבל זה עניין הלכתי‪ ,‬ואין כאן מקום לדון בו‪.‬‬
‫‪ 	.68‬את הלשון "להגעיל"‪ ,‬הרמב"ם מסביר בפה"מ עבודה זרה ה‪,‬יב‪ ,‬ואומר שמשמעותו‬
‫להוציא מהם את גיעולי הגויים שנבלעו בהם‪ .‬ובפה"מ זבחים יא‪,‬ח‪ ,‬הוא אומר‪" :‬מגעילן‬
‫– שיסיר את השמנונית הנספגת בשפוד שהנפש גועלת אותו מן 'וגעלה נפשי' (ויקרא‬
‫כו‪,‬ל)‪ .‬ומענין זה משתמשים בכל דבריהם 'גיעול' ו'גיעולי גויים' ו'מגעילין' וזולת זה‪,‬‬

                                                     ‫כוונתם בכך הסרת ההגעלה"‪.‬‬
‫‪ 	.69‬לשון הרמב"ם בפה"מ עבודה זרה ה‪,‬יב‪ .‬בירושלמי (מהדורת וילנא) עבודה זרה ה‪,‬טו‪:‬‬

                              ‫"לפי שיצאו מטומאת הנכרי ונכנסו לקדושת ישראל"‪.‬‬
‫‪ 	.70‬ראו ביאור הרב קאפח להלכה זו‪ ,‬בה האריך להוכיח שדעת הרמב"ם שטבילת כלים‬
‫דרבנן‪ ,‬בניגוד לרשב"א ללח"מ ועוד שסברו שלדעת הרמב"ם שחיוב טבילת כלים הוא‬
   410   411   412   413   414   415   416   417   418   419   420