Page 410 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 410
378׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
כרך ה ,עמ' 1110־ ,1121ערך .Madjus A. Melvingerלדיון אודות הצאביה ,ראו:
סטרומזה ,צאביה; ויסמן ,בירורים 257־.262
. 12הערה 39בשורץ :השוו בספר הקודש של הזורואסטרים :זנד־אווסטה ,עמ' 188־.189
.13הרמב"ם פוסק כן באישות כא,חָּ" :כל ְמ ָלאכֹות ֶׁש ָה ִאׁ ָּשה עֹוָׂשה ְל ַב ְע ָלּהִ ,נ ָּדה עֹוָׂשה
ְל ַב ְע ָלּה ,חּוץ ִמְּמ ִזי ַגת ַהּכֹוס ְו ַהָּצ ַעת ַהִּמָּטה ְו ַהְר ָח ַצת ָּפ ָניו ָי ָדיו ְוַר ְג ָליו; ְּג ֵז ָרה ִמּׁשּום ִהְרהּור,
ֶׁשָּמא ָיבֹוא ִל ְבעֹל"; וכן באיסורי ביאה יא,יט.
. 14לנסיונות הביטול ראו שו"ת הרמב"ם (בלאו) ,סימן שכ .וראו להלן בנושא "אין דברי תורה
מקבלים טומאה" ,עמ' .45וראו למשל פרידמן ,הרחקת הנידה ,עמ' 16 ,12 ,7בעניין
הגישה המעשית של הרמב"ם ,שהנידה מורחקת לא מפני טומאתה אלא מפני הרגל עבירה,
כלומר החשש מפני היגררות ליחסי מין האסורים בזמן הנידות .לעומת זאת ,הרחקות שלא
מטעמי הרגל עבירה – מקורן קדום ,ונזכרות כבר ב"ברייתא דמסכת נידה" ,שנתחברה על
ידי כת יהודית כזו או אחרת ,שלא התנהגה כתורה וכהלכה .ראו שם ,עמ' ,3הערה .5וראו
כהן ,טהרה ,עמ' 91־ 96בגישת הרמב"ם ,ובמיוחד בעמ' ,97שהיא מתארת בו את תפיסת
הנשים במצרים ,שטהרו מנידתן ברחיצה באמבטיה בחושבן שדם הנידות הוא בגדר לכלוך
ושהטהרה היא בגדר ניקיון .מעניין לציין שמבחינה הלכתית ,הרמב"ם סבור שהטבילה
באמבטיה – לא רחיצה ,טבילה – מטהרת מדין תורה (מקוואות ד,א) בניגוד למשל לחכמים
אחרים (להתפלגות הדעות בראשונים ראו כסף משנה שם ,וטור ובית יוסף יורה דעה רא ,ג).
. 15ראו קלנר ,מיסטיקה ,עמ' 11־.13
. 16שו"ת דברי יציב יו"ד קלט ב ,ומקומות נוספים .בראון ,טומאת נידה ,עמ' .115
.17לשון הקודש – מו"נ ג,ח ;16מלאך המוות ונחש הקדמוני – מו"נ ב,ל ;19כיסא הכבוד
– מו"נ א,ע8־ ;9מלאך המוות – מו"נ א,מב; ג,כב 12ועוד; השכינה – מו"נ א,כה ועוד.
וראו :קלנר ,טומאה וטהרה ,עמ' ,Iהערה ;2סילמן ,ניתוח פילוסופי ,הערה ,8והמקורות
הנזכרים שם .מילגרום ,פרה אדומה ,עמ' 162־ ;163לעניין לשון הקודש ,ראו קלנר,
מיסטיקה ,עמ' 155־ ;178לעם ישראל ,ראו שם 216־ ;264לארץ ישראל ,ראו לדוגמה
מלמד ,ארץ ישראל ,ובמיוחד עמ' 58־.63
.18סילמן ,ללכת ,עמ' 27־ ;48סילמן ,ניתוח פילוסופי.
. 19הנוסח לפי מדרש הגדול במדבר יט,ב .לניתוחו של טקסט זה ,ראו :סילמן ,ניתוח
פילוסופי ,עמ' viii־ ;.xקלנר ,טומאה וטהרה XI־ .IXפורסטנברג ,טהרה ,עמ' 144־.145
למקוריות הייחוס לרבן יוחנן בן זכאי ,ראו שם ,הערה .60
.20להבהרה נוספת של הפסקה ,ראו קלנר ,משמעות מוסרית ,עמ' 218־ ;220קלנר,
אוניברסליסט ,עמ' 183־.220
.21כלומר הם "גזירת הכתוב" לא במשמעות הנפוצה והמקובלת ,שאין להם טעם ,תפיסה
שהרמב"ם חולק עליה ,אלא שיש ליישם אותם כלשונם וככתבם בלא "שיקול דעת
משפטי" הכפוף לטעמם .וכן הוא בשאר ההיקרויות של מונח זה במשנה תורה .ראו
לורברבוים ,גזירת הכתוב ,עמ' 375־ ,377ובמיוחד בהערה 86ובהערה .97
. 22לקשת המשמעויות של המונח "טומאה" ,ראו מורה הנבוכים ג,לג ;4ג,מז ,10ולהלן
בפסקה "העניינים המדומים".
. 23לטעמי המצוות ,ראו בתמורה ד,יג (צוטט לעיל הע' ;)9מו"נ ג,כו ;2למצוות כחוקים,
ראו שם ג,כו; לפרק לא ,ראו לורברבוים ,השגבה.
. 24ראו טברסקי ,מבוא למשנה תורה ,עמ' ,204הערה ,61ועמ' ,325הערה .194
