Page 413 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 413

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪381‬‬

‫	• בפרק מה‪ ,‬העוסקי טעמי מצוות המקדש ממנו החל דיוננו‪ ,‬כותב הרמב"ם בפסקה‬
‫‪" :20‬וה' התחכם ("תלטף") את כל ההתחכמות חסד ("אלתלטף") הזאת ב ֵעצֹות‬

                                                                    ‫ֵמָר ֹחק"‪.‬‬
‫•	 ובפרק האחרון במורה הנבוכים (ג‪,‬נד) בחקירת משמעויות המושג "חוכמה"‬

                                                               ‫פסקות ‪2‬־‪:1‬‬
‫	 "והוא מציין תחכום וערמה ("אלתלטף")‪' :‬הבה נתחכמה לו' (שמות א‪,‬י)‪ .‬לפי‬
‫משמעות זאת נאמר‪ַ' :‬ו ִּי ַּקח ִמׁ ָּשם ִאׁ ָּשה ֲח ָכ ָמה' (שמואל־ב יד‪,‬ב)‪ ,‬כלומר בעלת‬
‫תחכום וערמה ("תלטף")‪ .‬ובמשמעות זו גם‪ֲ ' :‬ח ָכ ִמים ֵהָּמה ְל ָהַרע' (ירמיהו ד‪,‬כב)‪.‬‬
‫ייתכן שמשמעות "חכמה" בעברית מורה על תחכום ("אלתלטף") והפעלת‬
‫המחשבה‪ ,‬ואז יש שאותו תחכום והערמה ("אלתלטף") הוא בקניית מעלות‬
‫שכליות‪ ,‬או בקניית מעלות מידותיות‪ ,‬או בקניית מומחיות מעשית‪ ,‬או במעשי‬

                                                                ‫רוע ורשע"‪.‬‬
‫	 יש לשים לב לצימוד המילה תחבולה ("אלאחתיאל") ושהדוגמה "ויקח משם‬
‫אשה חוכמה" מוסבת על יואב‪ ,‬שר צבא דויד‪ ,‬המגייס אישה שתתחפש ותעמיד‬
‫פני אבלה‪ ,‬כלשון המקרא‪" :‬לבעבור ַסֵּבב את פני הדבר" (שמואל־ב יד‪,‬כ)‪ ,‬כדי‬
‫להטות את לב דויד להשיב את בנו אבשלום‪ .‬לשון זו מזכירה את לשון הפסוק‬
‫העוסק בהעברת ישראל דרך המדבר‪ַ" :‬וַּי ֵּסב ֱאֹל ִהים ֶאת ָה ָעם ֶּדֶרְך ַהִּמ ְדָּבר ַים סּוף"‬

                       ‫(שמות יג‪,‬יח)‪ ,‬פסוק שהרמב"ם מביאו גם במו"נ ג‪,‬לב‪.8‬‬
‫•	 י' בלאו‪ ,‬במילונו לטקסטים ערביים־יהודיים בימי הביניים‪ ,‬מציין בערך لطف‬

                                 ‫(לטף) ארבעה משמעים למונח זה‪ .‬ואלה הם‪:‬‬
‫א	‪ .‬נהג ברחמנות‪ ,‬היה רחמן‪ ,‬גמל חסד; השתמש בדרכי תחבולה וחנופה כלפיו‬
‫בעניין‪ ,‬נקט תכסיסים כלפיו בדבר‪ ,‬פירשו שלא לפי הפשט‪ ,‬הבינו שלא‬
‫לפי המקובל; דאג לעניין‪ ,‬טיפל בו (הוראה שנוצרה עקב טשטוש העדינות‬

                                                           ‫והתחבולה)‪.‬‬
                                ‫ב	‪ .‬קבעו בדיוק‪ ,‬דייק בו‪ ,‬זיהה אותו במדויק‪.‬‬
‫ג	‪ .‬טיפל בזהירות ובעדינות; השתמש בדרכי תחבולה כלפיו‪ ,‬נקט תכסיסים‬

                                     ‫כלפיו‪ ,‬התעהו‪ ,‬פיתהו; העניק לו שי‪.‬‬
‫ד	‪ .‬היה עדין‪ ,‬נתעדן; השתמש בתחבולה‪ ,‬נקט תכסיס‪ ,‬הפעיל אמצעים מחוכמים‬
‫בשביל‪ ,‬לגבי‪ ,‬ניהל עניין בכישרון‪ ,‬תמרן בעדינות‪ ,‬נשא ונתן עם מישהו‬

                                         ‫במומחיות‪ ,‬טיפל בדבר בזריזות‪.‬‬
‫	 ניתן לצמצם את המשמעויות הללו לשתיים‪ :‬תכסיסנות ותחבולה לא ישירה‪ ,‬וגם חן‬

                                                                  ‫ועדינות ופיתוי‪.‬‬
‫‪ .	41‬ראו‪ :‬רבינוביץ‪ ,‬מקדש‪ ,‬עמ' ‪ ,68‬הערה ‪ ;19‬עמ' ‪ ,72‬הערה ‪ .36‬וראו קלאוונס‪ ,‬על‬
‫מילגרום‪ ,‬עמ' ‪24‬־‪ ,25‬בעניין העקיבות שלו בטעמי הקורבנות והטהרה‪ .‬להתייחסות‬

                                             ‫אחרת למאמר זה‪ ,‬ראו להלן עמ' ‪.104‬‬
                                              ‫‪ 	.42‬הלכות דעות פרק א; מו"נ א‪,‬נד; ג‪,‬נד‪.‬‬
‫‪ .	43‬ראו ערן‪ ,‬תחבולה‪ ,‬הטוענת בעמ' ‪ 111‬שהתחבולה מעניקה תוקף לאמת חלקית‪ ,‬מתוך‬
‫הערכה שאמת מוחלטת (התכלית האחרונה) אינה בת הישג‪ ,‬ומתוך חישוב שמצב זה‬
‫עלול להוביל לטעות או לכפירה בעיקר‪ .‬וראו שם‪ ,‬הערה ‪ .10‬לתחומי התחבולה‪ ,‬ראו‬

                                                               ‫שם‪ ,‬עמ' ‪121‬־‪.122‬‬
   408   409   410   411   412   413   414   415   416   417   418